השוטרים הטובים: "אנחנו שוטרים, אבל זה לא אומר שאין לנו לב"

י"ז תשרי תשע"ב היה היום בו התקיימה הלווייתה ההמונית של הרבנית בת שבע קנייבסקי זצ"ל. היה זה בימיו הראשונים של סגן ניצב הוד לוי בתפקידו כקצין המבצעים במרחב דן. עוד לפני שהספיק להסתגל לעיר התורה ולאווירה התוססת, הוא נדרש לארגן את כל הנדרש ללוויה, עם התחשבות בהמוני האדם שביקשו להשתתף בה. כבר אז נוצר הקשר הראשוני שלו עם הרבנים ועם הקהילה החרדית. "פשוט לא הייתה ברירה אחרת", הוא מסביר כיום, קרוב לעשור אחרי.

סגן ניצב הוד לוי

אלא שהמאורע האמתי שחשף אותו לחיי הקהילה, הגיע ימים ספורים לאחר מכן, כשהוא הוזמן לנחם אבלים בביתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי, ביום האחרון לשבעה. "כאדם חילוני שלא מכיר את המושג 'רב' ואת כל הנוגע אליו, הייתי המום כשנתקלתי בהמוני בני אדם שהמתינו על גרם המדרגות וביקשו להיכנס לנחם", הוא מספר. "חלקם עמדו שם במשך שעות ארוכות, העיקר להצליח לומר מילה של תנחומים לגדול הדור, או לפחות לראות אותו. רק אז נפל לי האסימון והתחלתי להבין מהי המשמעות של רב בקהילה החרדית. אז גם התחלתי להבין שאם אני באמת רוצה לשמור על קשר טוב עם הציבור החרדי, וללכת אתו בראש אחד, אני מוכרח לעשות זאת דרך מנהיגיו, כי אין דרך אחרת".

גם פקד אביעד כהן, מפקד גזרת טבעון ורכסים, פוגש מתוקף תפקידו את הציבור החרדי מקרוב ממש. "ביישוב רכסים יש משטרה אחת, זהו השיטור הקהילתי", הוא מסביר, "השיטור הקהילתי, כשמו כן הוא, נותן מענה באופן ישיר לאזרח, בכל מה שקשור לקבלת תלונות, קבלת קהל, מענה לצרכים הפרטיים של תושבים, סכסוכי שכנים וכדומה".

פקד אביעד כהן מרכסים (צילום: צילום יוסי ויינר - הדור הבא)

כהן הגיע לרכסים לפני ארבע שנים, כאשר קודם לכן הוא כלל לא הכיר את הציבור החרדי מעבר למה שמסופר בתקשורת. "הופתעתי לטובה", הוא מודה, "ובאופן אישי לקח לי זמן להבין שיש שוני גדול מאוד בין מה שמדווח בתקשורת או אפילו דברים שאני שומע משוטרים עמיתים שמשרתים במקומות כמו מאה שערים או בית שמש, לבין מה שקורה בשטח. הופתעתי לגלות עד כמה שהתושבים לרגע אינם מנסים להתנגש בך, אלא הם בהחלט מעוניינים בשיתופי פעולה".

שוטר נוסף שמכיר את המגזר החרדי וחווה אותו באופן יום-יומי הוא רב פקד ישראל אביב, אשר מתוקף תפקידו אחראי על שטח קטן ביותר, אך גם נפיץ ומתוייר ביותר – הכותל המערבי.  "זה אינו תפקידי הראשון במשטרה", הוא מסביר. "התפקיד הקודם היה בלב הבירה – תחנה האחראית בין השאר על השכונות החרדיות הגדולות בירושלים, כך שהגעתי לכותל עם הרבה רקע והבנה בציבור החרדי. כשהתחלתי לשרת בתפקיד החדש, התחדש לי עד כמה שהציבור החרדי אינו עשוי ממקשה אחת, אלא נחלק לכל כך הרבה זרמים, כאשר כל זרם מחולק לתתי זרמים.  עם כל יום שחולף הקשר שלי עם הציבור מתהדק יותר, כולל עם הרבנים ומובילי דעת הקהל. עם חלקם הקשר גלוי וידוע ועם חלקם הוא מתנהל מאחורי הקלעים. לא פעם הם באים עם בקשות מיוחדות לגבי אירועים או תפילות מסוימות, ואני משתדל לעשות הכל כדי להיענות ולעזור. מאידך, גם הם עוזרים לנו כשאנו זקוקים לאינפורמציה חשובה ולפסקי הלכה".

"מבינים, לא מזדהים"

כן, גם השוטרים עמם אנו משוחחים שמעו לאחרונה כמו כולנו על "החרדים שמתפרעים". הם גם ראו דיווחים בכלי התקשורת על תופעות של עימותים עם שוטרים, אך מקרוב ובאופן אישי הם אינם מכירים זאת כלל, כיוון שלטענתם הדברים אצלם שונים לחלוטין.

פקד כהן: "אני מבין את השוטרים שמתלוננים, אך לגמרי לא מזדהה, כי אינני רואה את הדברים האלו אצלי בבית. אין אצלנו ברכסים הפגנות וגם לא עימותים עם שוטרים. אין מצב שיראו אצלנו מעצרים אלימים או ניידות שמותקפות על ידי תושבים. זה פשוט לא קיים. אמנם טיפלנו בתקופה האחרונה בלא מעט חתונות והתקהלויות שלא תמיד נעשו על פי החוק, אך הטיפול נעשה מתוך התחשבות ושיח מכבד".

(צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם)

רב פקד אביב: "כשאני מנסה לנתח את המקרים שהוצגו לפני הציבור וכביכול גרמו לתחושה שיש קרע בין השוטרים לחרדים, אני יכול לומר חד משמעית שמדובר במקרים מועטים וחריגים מאוד שלא מתחילים לשקף את הלך הרוח האמתי. גם בכותל המערבי אני רואה מידי פעם תקריות בין שוטרים למתפללים, אבל צריכים להבין את המספרים – מידי שבוע מגיעים להתפלל בכותל עשרות אלפי אנשים, ואם מתוכם אנו שומעים על שניים שניסו לעורר מהומות, זה לא משקף שום דבר – לא בקרב החרדים וגם  לא בקרב השוטרים".

מהו לדעתכם הסוד? איך מצליחים ליישר קו עם הציבור החרדי ולתקשר אתו בצורה טובה?

סגן ניצב לוי: "ישנו משפט ששמעתי פעם באחת החצרות החרדיות, והוא מלווה אותי כבר המון שנים – 'כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם'. אין לי ספק שכאשר אתה נותן את כל ליבך לאוכלוסייה, מראה לה פנים  מחויכות ומשתדל להיות בסדר, הציבור מזהה זאת היטב ומחזיר באותו מטבע".

לטענתו של לוי, הקהילה החרדית, בדיוק כמו כל קהילה אחרת במדינת ישראל, רוצה וצריכה בראש ובראשונה שירותי משטרה יעילים. "גם החרדים שלפעמים מנסים להתעמת עם שוטרים או שאינם מצייתים לכל מה שנדרש, מבינים היטב שיש צורך בשירותים המשטריים", הוא מדגיש, "אבל כפי שכולנו יודעים – קיימים לפעמים הבדלי  מנטאליות בין השוטרים לציבור. זו המציאות. בימים בהם התחלתי לעבוד בבני ברק הבחנתי בהרבה חשדנות סביב פעילות המשטרה. כשהייתי עובר ברחוב ראיתי איך שאנשים ממש נרתעים מפניי. אבל מאז הדברים השתנו והאווירה שונה לגמרי. כך למשל קרה שבתקופה האחרונה הסתובבתי ברחוב ז'בוטינסקי וראיתי מישהו ללא מסיכה. ברגע הראשון נראתה בהלה על פניו, אבל מהר מאוד הוא נרגע וניגש אליי מיוזמתו. הוא הסביר לי שהמסכה שלו נקרעה ושאל אם אוכל לתת לו מסכה חילופית, מה שכמובן עשיתי מיד. עצם זה שהוא הבין שאפשר לדבר עם שוטר, מוכיח על הדרך המשמעותית שעשינו כאן".

(צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם)

לדבריו של לוי, השינוי מתבטא גם בתחומים נוספים. "פעם יכולת לראות אירועים כמו הכנסת ספר תורה שכלל לא דווחו למשטרה. אנשים פשוט ירדו לכבישים והתחילו לצעוד בתהלוכה. נוצר בלגן גדול מאוד ברחובות, ובשלב כזה היה כבר מאוחר וכמעט לא יכולנו לעזור. להבדיל, היו גם לא מעט לוויות המוניות שיצאו ללא ליווי משטרתי. זה בסופו של דבר פגע בכולנו. בשנים האחרונות, כפי שציינתי, הדברים השתנו מקצה לקצה. האוכלוסייה החרדית הפנימה את הצורך בשיתוף פעולה עם המשטרה, ואפשר לראות שאירועים מתקיימים בצורה הטובה ביותר, מה שבסופו של דבר משפר גם את חיי התושבים".

פקד אביעד כהן טוען שגם ברכסים נראים דברים דומים. לדבריו, אלו שהובילו למצב הזה הם חד משמעית הרבנים ונציגי הציבור. "בשנים האחרונות התקיימו ברכסים אירועים המוניים רבים, כמו הכנסות ספר תורה, שמחות בית השואבה, הדלקת מדורת ל"ג בעומר הגדולה ביותר בארץ ועוד. את כל האירועים האלו אנחנו ליווינו, אחרי שישבנו במשך שעות עם רבני העיר, ניתחנו את המצב והבנו את צרכי הקהילה. כיום הגענו למצב בו הרבנים עצמם מעודדים את התושבים לפנות אלינו ולשתף אותנו בצרכיהם השונים, מתוך הבנה שהשוטר אינו אדון על התושבים, אבל הוא בהחלט יכול וצריך לשרת אותם. שיתוף כזה הוא הדרך הנכונה ביותר לשמור על שלומם של כולם".

לכהן יש גם דוגמה מרגשת במיוחד: "לפני כמה שנים הייתה תקופה בה אחד מבתי הכנסת ברכסים נפרץ באופן קבוע מידי שבת ונלקחו ממנו מאכלים שהיו במקרר וסכומי כסף מקופות הצדקה. שיערנו שמדובר בבני נוער מהאזור, אך לא ידענו זאת בוודאות. אחרי שהתייעצנו עם רבני העיר הם התירו לנו באופן מפורש לשתול שוטר סמוי בבית הכנסת, במטרה שיישאר שם גם לאחר תפילת שבת ויסייע באיתור החשודים. שיתוף הפעולה הזה היה מדהים ובאמת הצלחנו לשים את היד על החשודים. מאז הדברים לא חזרו על עצמם.

"בכלל, יש לנו קשר מיוחד עם בני הנוער ביישוב. לצערנו יש תופעה לא נעימה של כאלו שירדו מהדרך ואנו מוצאים את עצמנו נאלצים לטפל בבעיות שונות שהם מעוררים. הדבר הייחודי הוא שאנחנו עושים את זה רק לאחר התייעצות עם הרבנים לצד התחשבות רבה מאוד במצב הרגיש. יש לא מעט בני נוער שדווקא בזכות הטיפול הצמוד שלנו שבו לדרך הישר, חלקם אף מועסקים אצלנו בשיטור הקהילתי ומסייעים לנו במילוי התפקיד".

להתמודד עם אתגרים

עם כל האידיליה, כמובן שלא הכל וורוד, וגם השוטרים עצמם מציינים שהם נתקלים לא פעם בקשיים.

סגן ניצב לוי: "אנחנו בעיקר נתקלים בבעיה כשאנו באים להעביר מסרים שצריכים להגיע עד אחרון הציבור, מה שאכן קרה לנו לעתים קרובות בקורונה. לי אישית לקח זמן להבין שאם ראש הממשלה יוצא בהצהרה קבל עם ועדה בשעה שמונה בערב, ולוקח בחשבון שכל הציבור שומע את דבריו, הציבור החרדי אינו נכלל בקבוצה הזו ויש לדאוג ליידעו בדרכים חילופיות.

"האתגר האמתי שלנו הוא להצליח לשלב בין פעילויות מצילות חיים ודחופות לבין המענה הפשוט והיומיומי למתפללים", מסביר רב פקד אביב על האתגר בכותל. "כמובן שיש להפעיל לשם כך הרבה שיקול דעת ומחשבה, זו עבודת נמלים יומיומית הדורשת זמינות מלאה. צריך להבין שמדובר במקום כל כך סוער ומתוח, כיוון שאנשים שרוצים לפגוע במדינת ישראל או סתם לחולל מהומות יודעים שהכותל הוא אזור רגיש שאם יקרה בו משהו, זה יגיע מיד לכותרות. לכן יש לא מעט ניסיונות כאלו. זה לא קל, אבל כאשר אנו מצליחים לסכל אירועים קשים ולצד זאת להיענות ולהיות קשובים לכל מה שהמתפללים מבקשים, אני יודע שהצלחנו.

"רק לאחרונה היה מקרה בו אישה בת 94 איבדה ארנק בכותל ואנחנו מצאנו אותו. לא רצינו להטריח אותה לצאת מביתה בשכונת רוממה לכותל, ולכן שלחנו את הארנק לביתה בניידת משטרתית. מבחינתי אירוע כזה שווה הכל".

(צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם)

ניתן לחשוב שחרדים מגיעים להתפלל בכותל יותר מיתר האוכלוסיות, האם זה נכון?

"אני לא בטוח שחרדים מגיעים יותר, אך הם בולטים בכך שהם מגיעים להתפלל גם בזמנים קשים. ייאמר לשבחו של הציבור החרדי שהוא ציבור קשוב מאוד שנשמע לרבנים ובסך הכל מנסה ליישם את מה שנאמר לו. עם הזמן פיתחנו מומחיות לצרכיו, אנו יודעים מתי יש לתגבר את האוטובוסים שמגיעים לכותל והיכן בדיוק לבקש מהם לעצור. גם בזמני התפילה למדנו מה לעשות כדי למנוע שכחה של ארנקים או אבדה של ילדים. אולי אלו נשמעים דברים קטנים, אך כפי שציינתי – חלק מעבודתנו היא לדאוג גם לנושאים האלו".

"אצלנו לא קל בתקופת חג הפורים", חושף פקד כהן את נקודת התורפה ברכסים. "לצערי עדיין לא הצלחנו להתגבר על כל החזיזים והחומרים המסוכנים. עם זאת, אפשר לציין שגם בנושא זה נראית עלייה במודעות של הציבור, וגם הרבנים מנסים בכל שנה מחדש לעשות הכל כדי למזער את המקרים הבעייתיים".

"לא רוצים להקשות את החיים"

ואיך אתם באופן אישי מרגישים עם הקהילה? נוח לכם להסתובב ברחובות הערים החרדיות?

"אני חושב שרוב תושבי רכסים מכירים אותי באופן אישי", אומר פקד כהן בסיפוק. "נוצרו בינינו קשרים מאוד קרובים, וגם אם הם לא יודעים את שמי או את תפקידי המדויק, הם יודעים שניתן לעצור אותי ולבקש מה שצריך, אפילו כשאני לא במדים או לא עוסק באופן רשמי בתפקיד".

"בבני ברק יש קהילה מופלאה ואני בהחלט נהנה להסתובב ברחובות", מבהיר סגן ניצב לוי. "ולא רק ברחובות, אלא גם בבתיהם של גדולי ישראל. זכיתי להגיע כמעט לכל גדולי הדור בשנים האחרונות, ראיתי שם דברים מפעימים, המון אחריות ציבורית וקבלת החלטות שלעתים עומדות בסתירה להיגיון או לרצון של הציבור, אך מגיעות מתוך הבנה שזהו הדבר הנכון שיש לעשות".  

סגן ניצב לוי מציין שהוא התרגש במיוחד לשמע אחד מפסקי ההלכה שהתקבל באחת הפעמים  מהרבנים. "זה היה אחרי תקופה בה התגלו בשבתות הרבה מאוד ילדים אובדים בעיר. בדרך כלל היה מדובר בילדים שהגיעו להתארח מערים אחרות. לאחר שהסברתי לרבנים את הנושא ואת העובדה שילד קטן שאינו מוצא את דרכו עלול ברגע אחד להגיע לכבישים הסואנים שבקצה בני ברק, הם הורו שיש להתיר לאנשים מסוימים להיות עם מירסים בשבת, כדי שברגע שיהיה אירוע כזה, נוכל להזעיקם. התרגשתי מאוד לראות את החשיבות הרבה שהם  מייחסים לחיי אדם. התחושה היא שעצם הישיבה המשותפת שלנו ביחד, היא שיוצרת את השינוי".

ומצד שני, קיימים ללא ספק גם תושבים שפחות שמחים לראות אתכם. איך אתם מרגישים עם זה?

"להגיד שזה נעים? ממש לא", מודה סגן ניצב לוי. "אמנם אנחנו שוטרים, אך זה לא אומר שאין לנו לב. בטח ובטח לאור העובדה שאנו מסכנים לא פעם את חיי משפחתנו וחיי הקרובים לנו על מנת לשמור על שלומו ובטיחותו של הציבור. הרי בימי הקורונה היה ניתן לראות באופן מוחשי את הימצאות השוטרים בחזית, תוך כדי שהם מסכנים את עצמם בחשיפה לאנשים שייתכן והם חולים מאומתים. זו כפיות טובה שאינה מכבדת ולא נעימה, אבל זו אינה נחלתה של החברה החרדית בלבד. לצערנו אנו סופגים לא פעם גינויים כאלו ואחרים גם מחברות אחרות. לא נראה לי שנכון להטיל את זה רק על השוליים של החרדים.

רב פקד ישראל אביב (צילום: איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם)

"אגב, זו גם הסיבה שבסיומה של כל הפגנה אליה הגעתי אי פעם, הקפדתי לקרוא למפגינים ולשוחח איתם מקרוב, להסביר להם באופן הפשוט ביותר את כוונותינו ואת העובדה שאנחנו לא נגדם והם צריכים להבין זאת".

פקד אביעד כהן: "אני חושב שזו ההזדמנות להסביר לציבור שכאשר רואים שוטר אין שום סיבה לברוח ולהימלט. השוטר אינו נושך והוא לא מנסה לתקוף אף אחד. המטרה שלנו היא לתת מענה לחברה, להכיל אותה ולעזור לה. ברור שלא הכל וורוד, לפעמים אנו נאלצים גם לבצע מעצרים ולהפעיל את כוח ההרתעה, אבל המדיניות שלנו היא קודם כל להסביר ולמנוע ורק אחר כך להשתמש באכיפה. אני בטוח שברגע שאנשים יבינו את זה הם פחות יחששו ויותר ישתפו פעולה".

ואילו רב פקד אביב מבקש להבהיר לסיום: "גם השוטרים בכותל וגם ביתר המקומות בארץ, רוצים בראש ובראשונה לשמור עליכם. המטרה של המשטרה אינה להקשות על חיי האזרחים, אלא לשמור עליהם. איני יודע מה בדיוק מוביל לכל תקרית קיצונית שאירעה לאחרונה, אבל דבר אחד בטוח – ברגע שאתם תקשיבו לשוטרים ותכבדו אותם, השוטרים גם יכבדו אתכם".