999 ילדים המשיכו לעמוד - וכל משפחותיהם נהרגו

הגאון רב יצחק טוביה וייס זכה בניסי ניסים להינצל מהשואה האיומה באירופה. הוא גר בעיירה מרחק של ארבעה ק"מ מפרשבורג.

שנה לפני סיום המלחמה פלשו הגרמנים להונגריה. הם לא סיפרו בתחילה כי מטרתם - להרוג את היהודים. מכיוון שזה היה בסוף המלחמה, הם ניהלו משא ומתן לקבל מאות מיליוני דולרים עבור שחרור היהודים.

אביו של הרב טוביה וייס היה הרב של העיירה. הוא אמר לבנו: "אף על פי שאני יודע שהדרך עד לפרשבורג מסוכנת, בכל זאת אני מבקש ממך לרוץ לפרשבורג, גש לביתו של ראש הקהל ושאל אותו איך עלינו להתייחס למה שהגרמנים אומרים".

מספר הרב טוביה וייס: "למרות הסכנה רצתי לפרשבורג, הגעתי לביתו של ראש הקהל, שאלתיו את שאלת אבי, והוא ענה לי באופן החלטי, שכוונתם של הגרמנים להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים - מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, וכל מי שיכול לברוח – שיברח ללא דיחוי".

ראש הקהל אמר לילד טוביה וייס, שהוא קיבל אלף כרטיסים ממלך אנגליה, שהסכים לקבל אלף פליטים יהודים מאנגליה כדי להצילם מציפורני הנאצים.

"כיוון שהגעתי אליו, הוא נתן לי כרטיס בהוסיפו: 'מחר הרכבת יוצאת לכוון אנגליה!'". הוריו של הילד טוביה וייס פקחים היו. הם הבינו שהמצב קשה, ולכן שלחו את ילדם הקטן לבדו לאנגליה, בלי שום מכר או קרוב. ואז אמא שלו אמרה לו את הצוואה שלה. היא אמרה לו: 'בני, בכל מקום שתהיה ומה שלא יהיה - תמיד תזכור שאתה יהודי! לעולם אל תשכח שאתה יהודי!'.

ובאמת הביאו את כל אלף הילדים לאנגליה. בזכות החסד שהוא עשה ובזכות כיבוד ההורים שעשה כאשר רץ למרות הסכנה לבדוק מה קורה אצל ראש הקהל - בזכות זה הוא קיבל כרטיס יציאה מהונגריה, וכך ניצל מהשואה האיומה.

כשהגיעו אלף הילדים מהונגריה לאנגליה, העמידו את כולם בשורות, ומלך אנגליה הלך לראות את הילדים שהוא ברוב חסדו הסכים לקלוט למדינה שלו. כולם עמדו בסדר מופתי, כפי שראוי להתנהג בארצם של האנגלים, שאצלם שולט סדר מופתי וגינונים של טקס, וביניהם - שאסור לזוז בשעת הטקס.

לפתע אחד מהילדים קפץ ויצא מהשורה ורץ לכיוון המלך. מובן שצעקו עליו וניסו לעצור אותו - אך המלך ציוה עליהם להניח לו, כי הוא מעוניין לשמוע מה בפיו. הילד ניצב מול המלך ואמר לו: "אדוני המלך! אין לי מילים להודות לך על שהצלת אותי, אבל כדי שהחסד שלך יהיה שלם, זכור כי ההורים שלי, האחים שלי והאחיות שלי - נשארו שם לבדם, ואני מבקש שתעשה לי טובה ותתן אישורים וכרטיסים גם לבני המשפחה שלי!".

המלך חייך ואמר לאותו ילד: "בסדר! קיבלת את מבוקשך!", והוא העניק לו כרטיסים עבור כל בני משפחתו. אמר ר' יצחק טוביה וייס: "999 ילדים המשיכו לעמוד - וכל המשפחות שלהם נהרגו; ילד אחד, שקפץ וניצל את הרגע, הציל את כל המשפחה שלו!".

אומר רבי יצחק טוביה וייס: "זה הכוח של התפילה – כולם עומדים ליד המלך, אבל יש מישהו שהוא מתאמץ וקופץ להתחנן אל המלך יותר מכולם; הקפיצה הזאת שיהודי מוכן לקפוץ ולהתחנן, היא זאת שיש בכוחה להציל אותו ואת כל המשפחה שלו. מפה אדם צריך ללמוד את הכוח של הבקשה והתחנונים, כמה הם טובים ומועילים לפני הקב"ה".

מתוך הספר "102 סיפורים ששינו לאנשים את החיים" של הרב צבי נקר. לרכישת הספר, לחצו כאן.