פרשת חיי שרה
ניסיון הקורונה: הסתכלות מרתקת על אתגריה של תקופת הקורונה
מהו הניסיון העשירי, לפי פירושו של רבנו יונה? (רמז: לא עקידת יצחק), מה ההבדל בין ניסיונות גדולים, בהם אדם מרגיש כי הוא במבחן, לבין ניסיון שבתוך מירוץ החיים? ולמה אסור לשאול 'למה?' הסתכלות מרתקת על תקופת הקורונה לאורו של אברהם אבינו
- הרב מנחם יעקבזון
- פורסם כ"ה חשון התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
בפרשתנו מאריכה התורה בתיאור מאמציו של אברהם אבינו לקנות את מערת המכפלה. יתכן שהתיאור הזה גם מסייע למנוע ערעור על זכותנו בקברי אבותינו, זכורני כנער - את הפירסום שהיה למעמד כאשר אבא אבן, ששימש באותה עת שגריר ישראל באו"ם, הקריא את פרשת חיי שרה כמסמך דוקומנטרי בעת שעלה הנושא לדיון.
אולם בוודאי לא זו מטרת התורה היחידה בתיאור הארוך והמפורט.
לדעת חלק מרבותינו הראשונים, התורה מתכוונת לתאר דווקא את הקושי שיש לאברהם בקניית המערה לאחר שהארץ כבר הובטחה לו, וזהו לדעת רבנו יונה – מעשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו.
הניסיון העשירי
דעת רוב הפרשנים כי 'עקידת יצחק' היתה הניסיון העשירי בו ניסה האלוקים את אברהם. לדעתם זוהי הפיסגה – נכונותו של אברהם להקריב בלב שלם את בנו יחידו ללא פקפוק ומתוך אהבה גמורה. לעומת זאת, דעת רבינו יונה בפירושו על מסכת אבות (פרק ה משנה ג) כי הנסיון העשירי מעשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו היה האירוע של קניית מערת המכפלה לקבורת שרה!
הבה נשים לב, לא עצם מיתת שרה אשת נעוריו, עמה עבר את כל טלטולי החיים וממנה נולד להם בן לעת זקנה, ומותה הפתאומי מיד לאחר העקדה, אלא פרשת הקבורה והעסק סביב רכישת מערת המכפלה – כמתואר בפרשתנו.
ומהו הנסיון? כותב רבנו יונה: 'שנאמר לו: 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה', וכשמתה אשתו לא מצא מקום לקברה עד שקנאו ולא הרהר. להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו היה מנסהו לגלות לבריות כי ירא אלהים ושלם בכל המדות'.
לכאורה שיטה זו תמוהה. אברהם כבר הוכיח שהוא מוכן למסור אף את בנו יחידו לרצון לבורא, האם יש למעלה מכך? האם הוא צריך עדיין לברר גם את איתנות אמונתו בכך שלא יתלונן או יהרהר במרמור קל על הצורך לשאת ולתת עבור רכישת קבר לאשתו – בארץ אותה הבטיח לו הבורא?
נסיונות החיים
יתכן שהמבחן הנוכחי הוא דווקא בפשטותו. ישנם ניסיונות גדולים, הרואיים, האדם מרגיש את גודל הרגע בו נבחנת אמונתו, בו אומרים לו אם לא תשתחווה לאליל - תיהרג. הוא מודע לגודל השעה ולנקודת המבחן – הוא מגייס את כל תעצומות נפשו למשימה ועומד בה.
אבל יש ניסיון של עמידה בתוך מרוץ החיים, בתוך ההתנהלות היומיומית. כשרמת הכוננות לא נדרכת והשיגרה מטשטשת את הדרמטיות של הניסיון – זהו מבחן מסוג אחר שלפעמים קשה יותר לעמוד בו.
בשבילנו ובשפתנו, זה יכול להיות רגע פשוט בו עולה בך ההרהור 'למה...', 'למה זה קורה לי? הרי אני יותר טוב מהרבה אחרים?'
יכול להיות שהניסיון לא יעמיד אותנו בסכנת חיים, אלא רק בקשיים כלכליים כאלו או אחרים, ויבחן את המחשבות העוברות בלבך: האם תקבל אותו באהבה, או שמא תתחשבן עם הקדוש ברוך הוא על הצדקות שעשית?!
ויתכן שהניסיון יהיה דווקא ברגעי הצלחה ושגשוג – והמבחן יהיה האם תזכור את הבורא? האם תדע מי הנותן לך כח לעשות חיל או שמא תסחף – יחד עם מלמול של 'תודה לא-ל' ו'בעזרת השם' - לתחושה של 'כוחי ועצם ידי...'
אתגרים
ברמות הגבוהות, הנסיון בא לגלות את מעלתו של המתנסה, כמו שכתב רבנו יונה שם: 'להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו היה מנסהו לגלות לבריות כי ירא אלהים ושלם בכל המדות'. הוה אומר, נסיון מלשון 'נס' – נס הוא הדגל המונף במקום גבוה לעין כל, 'עשית ליראיך נס להתנוסס', בכך זוכה הצדיק להיות גם דוגמה ומופת לאחרים ומורה דרך לכל הדורות.
אולם עבורנו, בדרך כלל, הנסיון הוא אתגר! העובדה שעברנו כברת דרך מן החיים – אינה סיבה לנוח על זרי דפנה. אם אנשים רבים מחפשים את אתגר הגיל השני בהסבת מקצוע, לפעמים הקדוש ברוך הוא מזמן לנו אתגרים נוספים בשלב שבו כבר חשבנו להתחיל לנוח.
תקופת הנסיונות
הדורות האחרונים כבר מוגדרים לכל הדעות כ'עקבתא דמשיחא' והינם תקופה מיוחדת בריבוי נסיונות כלליים ופרטיים. השואה היתה ניסיון באמונה שרק מי שקיים בשלמות 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' הצליח לעמוד בו.
ומאידך כאשר עם ישראל יושב בארצו תחת שלטון יהודי, ועם זאת חלק גדול מהעם איננו שומר תורה ומצוות – ואף עוין את לומדי התורה ושומריה, זהו גם ניסיון. התקופה העכשווית שהעלתה את רמת האיבה כלפי הציבור החרדי היא גם ניסיון, הן לנרדפים ומושפלים (האם ישכילו להבין נכון את המצב ואת מטרותיו) והן לאלו שאינם נמנים על הציבור החרדי – והניסיון שלהם האם ישכילו לשמור על עצמם מלהיסחף אחרי התקשורת ודעת הקהל... כמובן גם המצבים העכשוויים של התמודדות מתמדת – עם חולי ומגפה מצד אחד וקושי כלכלי אדיר מצד שני מהווים בעת הזאת לרבים מאיתנו ניסיון של ממש.
הכנה מוקדמת
אמנם אנו מתפללים: 'ואל תביאנו לידי ניסיון', מפני שאיננו בטוחים בעצמנו, ובכל זאת עלינו להיות מוכנים לאפשרות כזו. כחייל העובר אימונים לקראת כל תרחיש - כך אדם המכיר את תפקידו בחיים מכין את עצמו, בעיקר נפשית, למצבים בלתי שגרתיים. אדם כזה בונה לעצמו חומת מגן של אמונה איתנה ושל הכרה בחסד ה' הטוב והמיטיב - ממנה ישאב עוז ותעצומות בעיתות מצוקה ומשבר. יחד עם אמירת: 'ואהבת את אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך' – בקריאת שמע, עלינו לשנן כי זהו המבחן האמיתי האם אהבת ה' ואמונתו מכינות אותנו לכל מצב.
חשוב גם להכין את השיגרה למצבים בלתי צפויים. כאמור לעיל, ישנם נסיונות עליהם תולה שלט מאיר עיניים: 'כאן נסיון!', וישנם כאלה שיכולים לעבור לידינו בלי שנשים לב שהחמצנו את שעת המבחן. שנצליח בכל הניסיונות.
הרב זמיר כהן - הקורונה מול השואה השקטה: