היה במצב קשה מאוד, החלים מהנגיף, וכתב: "תודה על כל רגע של נשימה"

הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, ראש בית ההוראה הכללי בירושלים, נדבק לפני כחודש בנגיף הקורונה. במהלך החודש ידע מצבו עליות ומורדות, והיו ימים שמצבו הוגדר קשה מאוד. בחסדי שמים, הוא הבריא לחלוטין מהנגיף.

הפוסק הנודע, מתלמידיו המובהקים של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ביקש לשבח ולהודות לה' על החסד הגדול שעשה עימו. בעלון המופץ מדי שבוע על ידי בית הדין, העלה על הכתב את הקורות עימו בימי חוליו.

"אודה ה‘ בכל לבב בסוד ישרים ועדה, הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב, שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה", פותח הגרב"צ את דבריו. "בימי מחלת הנגיף היו רגעים קשים שממש חיפשתי אוויר לנשימה, ולא הצלחתי למצוא נשימה לא בתנוחה זו ולא בדרך אחרת. נשאתי עיני בתחינה 'מאין יבוא עזרי'. הקב“ה הוא היטיב, הוא מיטיב, הוא ייטיב לנו, הוא החליט לשמר את הנשמה בקרבי, והמציא מזור ומרפא לחולי".

"בעקבות כך זכיתי לקבל תחושה מחודשת בברכת 'אלוקי נשמה' הנאמרת מדי שחר. אמנם בזמנים רגילים לא מרגישים כל-כך בהודאה הנצרכת על החזקת ושמירת הנשמה, אך הנה באה תחושה איך הקדוש ברוך הוא יושב וממש 'משמרה בקרבי'.

"שמחה מיוחדת יש גם בברכת מודים 'על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך'. בזמנים רגילים לא מרגישים בזה, אך בזמני סיכון מרגישים במתנות שהקב"ה מרעיף עלינו בכל עת".

"הקב“ה ברוב רחמיו 'המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית'. בכל רגע ורגע בורא את כל העולם מחדש. גם תייר, המרחיק לכת למפלי הניאגרה העצומים ועומד מוקסם מול המחזה המרהיב של התנפצות המים בקול רעש גדול, עליו לדעת כי אין סיבה 'טבעית' לכך שהטיפה הקטנה שיצאה ממרומי המפל, מגיעה תוך זמן מועט אל תחתית המפל, אלא רק מפני שהקב“ה ברוב רחמיו מחדש בכל רגע ורגע את הטיפה במקום נמוך מהקודם עד שמגיעה אל הקרקע.

"אף טבע שבעולם, אנשים טועים לחשוב שחיים הם ב‘עולם עומד‘, ובו נמצאים ’צרכי החיים‘ שניתן אף לאחסנם למחר, עד כדי כך שגם חמצן ניתן לאחסן במיכל ולסייע לחולים הזקוקים לזה. טעות היא בידם. ל‘חיים עצמם‘ אין מציאות קבועה. כל רגע של חיים ונשימה, אין בו שום מחייב לרגע הבא, ובכל רגע חייב לקבל חִיות חדשה מהבורא", מסיים הפוסק את דבריו.

מה יהיה בסוף עם הקורונה? הרב ברוך רוזנבלום במסר חזק במיוחד: