"הדירה נמכרה בזכות 10 דקות גורליות": השבת של חיה פריד

מהי השבת בשבילי?

"השבת בשבילי היא תחנת כוח לכל השבוע. בשבת אני נטענת בכוח רוחני וגם בכוח גשמי. פתאום יש לי זמן לעצמי, זמן לתפילות שאני מתפללת, לתחינות שאני אוהבת להגיד בשבת בלילה, ואפילו זמן לומר תהלים, לאחר שבמשך השבוע אני לא מספיקה מידי הרבה. וגם מבחינה גשמית, פתאום יש לי זמן לקרוא. זמן לשוחח עם הילדים הגדולים שלי ברוגע ובנחת, ונשאר גם זמן לנוח... ברוך ה', ברגע שהשבת נכנסת אלי הביתה, אני מרגישה את העוצמה של הרוגע והשקט הנפשי".

זיכרון ילדות משבת:

"כל הילדות שלי נסובה סביב סבתא שלי ע"ה. כשהייתי בת 6 נפטר סבי ע"ה, וסבתי נשארה אלמנה במשך 35 שנה. מאז היא הייתה מתארחת אצלנו בכל שבת. היא הייתה סבתא מעורבת ופעילה מאד בענייני הבית. היא שיחקה איתנו חמש אבנים וניצחה את כולנו, שוחחה והקשיבה בהתעניינות, ותמיד תיבלה את דבריה בסיפורים וראיות מצדיקים. היא אף פעם לא שכחה להתעניין כמה נשים הגיעו אלי לטיפול השבוע, אילו סוגי טיפולים עשיתי ובמה נעזרתי. הכול היה אצלה חי, מרתק ומסקרן, אבל בשבת שום דבר לא עניין אותה חוץ מרוחניות. השבת הייתה אצלה מעין עולם הבא. היא לא בזבזה שניה אחת בשבת. מיד לאחר סעודת שבת בבוקר, כשכולנו פרשנו לנוח, היא לא הייתה הולכת לנוח, אלא התיישבה בסלון עם ספר תהלים והחלה לקרוא. לאחר שסיימה את ספר התהלים, היא המשיכה לתחינות פרטיות וכמובן התפללה שלוש תפילות, והכול בחשק ובהתלהבות, וללא מנוחה בכלל. אני הייתי הולכת לנוח והיא לא. והיא לא הייתה אישה צעירה. לפעמים אימא שלי הציעה לה לשוחח, לקרוא, לעשות משהו מעניין אולם סבתי הייתה בשלה: 'לא עכשיו. לא בשבת'. הזיכרון הזה נחרט בי עמוק ומלווה אותי עד היום.

"סבתי גם הייתה מקפידה שאנחנו נתפלל את כל תפילות השבת, במיוחד מגיל שתים עשרה. כילדה קטנה אני זוכרת שעוד לא הרגשתי טעם בתפילה, ולא כל כך אהבתי להתפלל בבית. אולם כשסבתי הייתה אצלנו, לא היה מצב להתחמק מתפילה. היא הייתה שואלת אותי בנעימות: 'כבר התפללת?' זה לא היה ממקום של תביעה והיא לא עצבנה אותי. היא פשוט הכניסה במילותיה את השמחה והכיף שבתפילה של שבת, ולא יכולתי שלא להיעמד מיד לתפילה. בזכותה באה לי אחר כך גם האהבה האמתית לתפילה. וזיכרון התפילות שלה משבת מלווה אותי במתק עד היום. ברוך ה', סבתי זכתה באמת לאריכות ימים ונפטרה בגיל 95 שנים. אגב, היא נפטרה בליל הסדר שחל בשבת. זכר השבתות שלה הולכות איתי עד היום".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"ממוצאי שבת אני מתחילה להתכונן לשבת הבאה. מיד עם צאת השבת אני שוטפת את כלי החרסינה המיוחדים של שבת, ומסדרת אותם בארון. אנחנו גם מסדרים יפה את כל הבית. בדרך כלל החדרים נשארים נקיים ומסודרים, הילדים שלי כבר גדלו ולא מלכלכים אחריהם, והניקיון והסדר מחכים לשבת. ביום ראשון אני אוהבת לכבס את כל בגדי השבת ולהכניסם לארון, וכך להיות רגועה לפני שבת בידיעה שכל הבגדים מכובסים, מגוהצים ומוכנים ללבישה.

"ביום שלישי אני יוצאת לקניות ודואגת שכל המצרכים יהיו בבית, וברביעי אני מנקה את המקרר ומסדרת את המטבח, כדי שלמחרת אוכל להתחיל מיד עם הבישולים. ביום חמישי אני מבשלת לשבת, מארגנת את הבית לשטיפה, שוטפת ומנקה חלונות. את כל זה אני מעדיפה לעשות בבוקר של יום חמישי, אך לפעמים מבקשות נשים לבוא לטיפול דחוף דווקא ביום חמישי, ואני נאלצת להספיק הכול בערב. כמטפלת רגשית בשילוב שיטת הארומתרפיה, אינני יכולה לסרב לנשים כשמדובר במקרים שאינם סובלים דיחוי. לפעמים זה קשה, במיוחד בשבתות חורף כשאני חוששת מלחץ ברגע האחרון, אבל למדתי כי מעזרה לאנשים לא מפסידים, וברוך ה' תמיד הכול מסתדר ויש סייעתא דשמיא מיוחדת בשבועות כאלו. דבר אחד אני אוהבת לעשות דווקא בצהרים ולא דוחה לערב: לפרוש מפת שבת לבנה על השולחן בסלון, ועליו להעמיד עציץ. כך אני מרגישה את ניחוח השבת שנכנס אלי הביתה. ביום חמישי בלילה אני מסיימת לערוך את השולחן לשבת, כולל הפלייסמנטים החגיגיים בצבע כסף שקניתי פעם בארצות הברית, הסכו"ם המעוטר המיוחד לשבת, כוסות הקריסטל על רגל והמפיות הצבעוניות המתחלפות משבוע לשבוע. אני אוהבת מאד לערוך את שולחן השבת ולראות את המראה השבתי מול העיניים. ביום ששי בבוקר נשאר לי רק לסיים את הבישולים ולהעביר ניגוב קל בסלון ובמטבח. ברוך ה', כבר כמעט 20 שנה שאני נוהגת לקבל שבת 10 דקות לפני הזמן, ולכן משתדלת להתחיל את ההכנות מוקדם".

האם זו קבלה מיוחדת שלקחת על עצמך להדליק נרות מוקדם?

"כן, זו קבלה שקבלתי על עצמי בלי נדר בעקבות מעשה שהיה: כשהתחתנתי לא קנו לנו ההורים דירה בארץ, אלא דירה להשקעה בלונדון. באותה תקופה הרעיון החו"לי היה להיט, וכל מי שחסך סכום כסף בצד, אך לא מספיק לקניית דירה בארץ, מיהר להשקיע את כספו בדירה בחו"ל. היה לנו איש קשר בלונדון שטיפל בדירה, ואנו היינו אמורים לשלם לו עמלה מסוימת ולקבל בכל חודש סכום כסף נקי, להוצאות הדיור שלנו פה בארץ. הרעיון היה יכול להיות מוצלח מאד, אך משום מה, אצלנו הוא התגלה כלא ריווחי בעליל. כנראה רכשנו דירה ישנה ולא מטופלת, ובכל חודש נדרשנו לתקן דבר מה נוסף בדירה, פעם הבוילר לא עבד ופעם החשמל, פעם הצנרת ופעם הגג. ההוצאות הלכו ותכפו עד שנוכחנו לראות כי במקום רווחים הדירה מסבה בעיקר נזקים. בזמן זה התגוררנו בשכירות כאן בחיפה, וכל כמה שנים נאלצנו לעבור דירה. לאחר כחמש שנים החלטנו שעדיף למכור את הדירה באנגליה ולרכוש סוף סוף דירה משלנו כאן בארץ.

"בררנו על העניין, והתברר שאכן, מחירי הדירות בלונדון עלו מאד, וכדאי לנו למכור כעת את הדירה. הצענו את הדירה למכירה, אולם לא הצלחנו. כל לקוח פוטנציאלי ראה את הליקויים ואף אחד לא התעניין ברכישתה. היינו אובדי עצות, ואז הציע בעלי שנקבל על עצמנו להדליק נרות שבת 10 דקות לפני הזמן הרגיל. אם תמיד מדליקים בחיפה חצי שעה לפני השקיעה, אני אדליק 40 דקות לפניה, כפי שנוהגים בירושלים. לקחתי זאת בלי נדר על עצמי ומאז הכול היסטוריה. תוך שבוע זכינו למכור את הדירה, מה שהיה כלל לא מובן מאליו עם כל הבעיות שלה. והנס הגדול היה שמכרנו את הדירה פי 100 מהסכום שבו היא נקנתה. ולא רק זאת, אלא חודש אחר כך צנח מחירן של הדירות להשקעה בלונדון, ואם לא היינו מוכרים את דירתנו באותו זמן, כל ההשקעה הייתה יורדת לטמיון. זאת הייתה סייעתא דשמיא לא רגילה ולא מובנת. אני תולה זאת בזכות הקדמת שבת בבית 10 דקות לפני הזמן, כי השבת היא מקור הברכה".

תארי את התפריט השבתי:

"אני אופה חלות מידי שבוע. וזוכה להפריש חלה עם ברכה. לדגים אוהבים אצלנו דג סלמון מבושל, דווקא טרי ולא קפוא. ליד הסלמון אני מוסיפה געפילטע פיש. אין אצלנו כמעט סלטים חוץ ממיונז ביתי וסלט פטריות או חצילים במיונז. לאחר מכן אנו אוכלים מרק עם אטריות וארבעס (חומוס מבושל), ואחר כך אוכלים עוף צלוי בתנור או בסיר עם רוטב צ'ילי. ליד העוף אני מניחה מעט פערפלאך (כמו קוסקוס) ופרוסת קוגל תפוחי אדמה. למנה אחרונה אני מכינה נקטר פירות טעים, קומפוט פירות מבושלים, או מגישה גלידה קנויה. בשבתות החורף לאחר סעודת הלילה אני מביאה פיצוחים ושוקולדים (פרווה, כמובן), לצד תה חם למי שרוצה, ומגש מעוצב של פירות חתוכים.

"בשבת בבוקר אנו אוכלים את הסלמון כמו בלילה, ולאחר מכן, ביצים ובצל (מה שנקרא 'איי מיט צוויבל') לצד תוספת של כבד מטוגן עם בצל וגאלע – רגל קרושה (לרוב קנוי). אחר כך אנו אוכלים טשולנט עסיסי ומושקע: אני מכניסה בו קוביות בקר, שעועית לבנה, תפוחי אדמה, בטטה וקישקע. מוסיפה גם קוגל תפוחי אדמה, ומתבלת בפלפל שחור, פפריקה מתוקה, גבישי שום ומלח. ברוך ה' הטשולנט שלנו טעים ואהוב מאד על הסועדים. הקינוח הוא אותו קינוח שהכנתי לליל שבת".

מה החלק הכי אהוב עלי בשבת?

"סעודות השבת הן החלק האהוב עלי ביותר. סעודת שבת רגילה מתמשכת אצלנו כ-4 שעות. כולם יושבים מסביב לשולחן, גדולים וקטנים. בעלי והחתנים שלנו מרבים בדברי תורה שגם אנחנו הנשים מבינות, וכך גם אנו מרגישות בעניינים. השירה המשותפת היא עונג שבת מיוחד עבורי, ברוך ה' אצלנו מאד אוהבים שירה. והנחת הכי גדולה היא לראות את כולם לבושים יפה, מסבים ליד השולחן, ומשוחחים אחד עם השני בכבוד ובאהבה, ברוך ה'".

מהו האתגר שלך בשבת?

"הקושי שלי בשבת הוא העייפות המצטברת של כל השבוע. אני 'מבזבזת' די הרבה שעות על שינה, ובפרט בשבתות של החורף הזמן עובר כל כך מהר, והנה אני מוצאת את עצמי במוצאי שבת".

איך אני מאהיבה את השבת על הילדים?

"ברוך ה', כיהודים זכינו ואצלנו 'עובר בגנים' לאהוב את השבת. מה שכן, אני משתדלת כל שבת להכין דברים שהילדים אוהבים, אם זה סלט חדש לפי טעמם, ואם זה מנה אחרונה מעניינת. וכמובן, הארון מלא בממתקים לכבוד שבת לפי מה שהילדים בחרו כשערכתי את הקניה ביום שלישי, ולאחר הדלקת נרות הם מקבלים את הממתקים הנבחרים".

שבת בלתי נשכחת:

"היה זה בחורף לפני כ-7 שנים. באותה תקופה סבלתי מכאבים עזים שחזרו ונשנו. לאחר בדיקות רבות שנערכו לי, חוויתי התקף נוסף וחזק מקודמיו ביום חמישי ואושפזתי בבית החולים. למחרת הודיעו לי הרופאים כי כיס המרה מודלק, ועלי לעבור ניתוח להסרת אבנים מכיס מרה באופן דחוף. היינו מבוהלים ולחוצים. לא רצינו להיכנס מרצון לניתוח בשבת, במיוחד שאמרו לנו כי חדר הניתוח יהיה פנוי רק בשעה 17:30 ביום שישי, כשעה לאחר השקיעה. שאלנו רבנים מה לעשות, והם הורו לנו להסכים לניתוח היות וזה פיקוח נפש. הם גם ברכו אותי ברפואה שלמה. הפסק היה ברור, ועדיין הייתה לי תחושה לא נעימה בלב. אמרתי לבעלי בצער: 'אני כל כך מעריכה ואוהבת את השבת. כיצד קורה לי שאני זקוקה לניתוח דווקא בשבת? מה זה מרמז לי?' בעלי חשב מעט ואמר: 'אם כך ארע לנו, אולי נקבל על עצמנו משהו מיוחד למען השבת?' החלטנו ללמוד הלכות שבת בסעודות. ומאז ברוך ה' כבר 7 שנים שאנו לומדים בכל שבת שתי הלכות מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה'. בעלי פותח ומקריא, הבנים והחתנים שואלים ומקשים ומתפתחים דיונים מעניינים סביב ההלכה, וכולנו מתעשרים ונהנים.

"אחרי אותה קבלה משותפת הרגשנו טוב יותר, וחתמנו על הסכמה לניתוח. ואז הגיע הזמן לרדת לחדר ניתוחים, ואז קלטתי שעלי להדליק נרות עכשיו, כי אחרי שארד לחדר כבר לא יתנו לי שוב לצאת מהמחלקה. הסתכלתי כה וכה, אך המגש הרגיל, הממתין תמיד בפתח המחלקה למקרים כאלו, היה ריקן מכל ולא היו בו נרות ולא גפרורים. גם זמן הדלקת הנרות עוד היה רחוק מעט, ידענו שאי אפשר להדליק לפני פלג המנחה, ומנגד, זמן הניתוח הלך והתקרב, האחיות דרשו שארד כבר לחדר ניתוח להתחיל את ההכנות, אולם אני עדיין לא הדלקתי. יכולתי למנות את בעלי כשליח להדליק נרות, אולם לא רציתי לוותר על הזכות היקרה הזו... לא ידענו מה לעשות. בעלי התקשר לרב ושאל אם אני כבר יכולה להדליק נרות, וכשהרב אישר, התחננתי לאחיות שיתנו לי להדליק קודם נרות שבת. ואכן הן איתרו עבורי מקום להדליק נרות והסכימו לדחות מעט את זמן ההכנה לניתוח, ובחסדי ה' זכיתי גם באותו שבוע להדליק נרות שבת. לא אשכח את הרטט שאחז בי כאשר הדלקתי את הנרות וברכתי עליהם, רגע לפני שאני נכנסת הרדמה ולניתוח. הדלקתי בכוונה מרובה והתפללתי להקב"ה שהכול יעבור בשלום ואזכה להיות אימא בריאה ושלימה. בקשתי מה' שיעזור לי, והשבת שנכנסת זה עתה תגן עלי.

"ברוך ה', הניתוח עבר בשלום ובבריאות. וראינו בו עוד משהו קטן ומפליא: במהלך הניתוח הוציאו הרופאים 12 אבנים קטנות שהיו בכיס המרה. היה זה בדיוק בשבת פרשת ויצא, אשר בה מסופר על חלומו של יעקב אבינו ששכב על 12 אבנים. כשבעלי סיפר לי את המדרש על האבנים של יעקב, לא יכולתי שלא להתרגש ולראות בכך משהו פלאי ושמימי מאד. עד היום אותן אבנים שמורות עמנו למזכרת תודה".

מתכון שבתי מיוחד

ארבעס

"ביום חמישי בלילה אני משרה 1 ק"ג של חומוס (מומלץ חומוס לבן ענק) במים עם כפית מלח. ביום שישי בבוקר אני שופכת את המים, יש ממליצים לשטוף את החומוס פעם נוספת להקלת העיכול. ואז אני מעבירה את החומוס לסיר לחץ, מכסה בהרבה מים רותחים, מוסיפה כף וחצי מלח עם קורט סודה לשתייה. ומחכה לרתיחה. לאחר מכן אני סוגרת את המכסה של סיר הלחץ ומבשלת על אש קטנה למשך שעתיים וחצי נוספות. אם מבשלים בסיר רגיל יש לבשל כשלוש וחצי שעות. בתום הבישול אני שופכת את החומוס למסננת וממתינה שהנוזלים יצאו, ואחר כך מניחה אותם על מגבת פרוסה בכדי שגרגרי החומוס יתייבשו היטב. החומוס יוצא טעים מאד ורך כחמאה. בהצלחה!".

ליצירת קשר עם חיה פריד: 8401608@gmail.com