אפשר למנוע השמנה למרות הגנטיקה?

בני בן ה-7 מראה סימנים של נטייה להשמנה. האם יש דרך למנוע השמנת ילדים, אף על פי שיש גנטיקה?

כן, חרף הגורם הגנטי הקיים, ניתן למנוע השמנה על ידי תזונה נכונה ותפריט בריא, יחד עם שינוי הרגלים שלכם - הן הרגלי קנייה והן הרגלי אכילה.

כאשר הילד יראה אתכם אוכלים מזון בריא, גם הוא יאכל, וכך תוכלו למנוע ממנו השמנה.

כמה טיפים חשובים:

1. להנהיג כללים חשובים: לא מסתובבים עם אוכל בבית, לא אוכלים ישירות מסירים, האכילה תעשה רק בצלחות. מובן שיש לשמש דוגמא אישית.

2. השתדלו להחזיק בבית מזון בריא יותר, ופחות דברי מתיקה, פחות פיתויים. אם יש מוצרים מסוימים שאתם יודעים שהם מפתים יותר את ילדכם, הימנעו מלקנות אותם בשלב זה.

3. הכניסו ארוחות ביניים של ירקות, פירות וחטיפי בריאות, על מנת שהילד לא יגיע רעב מדי לארוחות.

4. למדו את ילדכם לשתות מים בלבד, ללא מיצים.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)

* * *

בתנו בת ה-19 איננה נוהגת כראוי. היא מתבטאת כלפינו בצורה לא יפה, לא נוכחת בשיעורי הסמינר ואף עוברת על מוסכמות מבחינה תורנית. מעולם לא הענשנו אותה או נזפנו בה, אבל כעת הכל יצא מכלל שליטה... כיצד עלינו לנהוג בה?

בתכם בחרה בהתנהגות שהיא ההיפך מהמצופה ממנה. מאחר שלדבריכם היא מעולם לא נענשה ואיש לא התרה בה על מעשיה, היא נהנתה מחופש לפעול כאוות נפשה.

חשוב להבין שכאשר אני, כהורה, מאפשר בחירה ללא גבולות, הילד יבחר בקלות את המקום שבו נדרשת ממנו הכי פחות עשייה. הוא יבחר את ההיפך ממה שראוי, משום שזה מסמל עבורו את הכיף, החופש וההנאה.

אולם אנו מבינים וגם הוא, כי ברובד העמוק זו איננה בחירה מושכלת, אלא בחירה שבבסיסה עומדת ההנאה הרגעית שלי.

כל אחד היה רוצה לקבל פטור מכניסה לשיעורים, כל אחד היה מעדיף לקבל שחרור ממטלות בית, מעבודות, משיעורים וממבחנים. כל אחד היה רוצה לבחור לעשות מה "שבא לו", כאוות נפשו.

אבל כל אחד יודע שמדובר בבחירה שלטווח הארוך לא תספק לו הנאה, אלא להפך - תייצר בתוכו תחושת ריקנות עצומה, ותסכול.

על כן, כשמדובר בחציית גבולות ו"בבחירה" המדומה בדיוק בהיפך מהראוי, מדובר למעשה בפגיעה שלי בעצמי - ביכולתי לפעול מתוך שיקול דעת ולנהל את חיי מתוך תחושת אחריות להם.

לכן חשוב מאוד לייצב בחזרה את בתכם, תוך הענקת גבולות ברורים אשר יאפשרו לה לבצע בחירות מתוך שיקול דעת ולא בריחה אל המקום הקל.

כי בחירה כזו כמוה כבריחה מהתמודדות עם מה שהחיים מציבים בפנינו.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום)

* * *

יש לי ילד בן תשע שלא מסתדר כל כך עם האחים שלו, גם עם הגדולים וגם עם הקטנים. עם הגדולים הוא רב ולקטנים הוא מציק. מהרגע שהוא חוזר הביתה מתחילות הצעקות והמריבות. איך אפשר ללמד אותו לשחק עם כולם ברוגע?

ילד בן 9 שאינו מסתדר עם אחיו, הוא ילד שרע לו. רע לו, ולכן הוא מגיע למצב שבו הוא מוצא את עצמו רב.

כיוון שהוא מציק, הוא מקבל בעיטות מצד כל סובביו, וכך רע לו עוד יותר.

הילד מצוי בסחרחרה מתמדת. בסחרחרה שבה הוא מסתובב, ראשו כואב, כולו דואב, והסחרחרה מסרבת לעצור.

ילד כזה אינו יודע, על פי רוב, איך להפסיק את המעגל הזה, וכך הוא ממשיך ומתבצר בעמדת הילד המעצבן, הרע והמאוס.

ילדך מצפה לכך שמישהו יושיע אותו. אם רק תתני לו יד ותמשכי אותו החוצה מהמעגל הקלוקל הזה - הוא יצא במהירות.

מה לעשות?

השתדלי שלא להעיר לילד ללא הפוגה. השתדלי להתעלם ממעשיו. אל תקראי לו בשם: "ילד רע!", אל תצעקי עליו ואל תענישי אותו.

חכי שיחדל, תוך כדי שאת מפרידה כוחות, מבלי להיכנס למלכודת של "שופטת הצדק".

ברגע שהשקט משתרר, והילד באופן חד פעמי עושה דבר חיובי, כמו למשל מרים חפץ מהרצפה, או מכין שיעורי בית בשקט - נצלי את ההזדמנות וחבקי אותו באהבה.

החליפי את הגערה בנשיקה, שני את הצעקה לחיוך, המירי את הנזיפה בעידוד.

אמרי לו: "איזה יופי שאתה מכין שיעורי בית בסבלנות", או: "נפלא ששמת לב שהפרוסה נפלה על הרצפה והרמת אותה".

לאחר שיטעם הילד טעם של אהבה, של חיוך, של עידוד וברכה - יעדיף לעשות טוב ולזכות בחיבוקים ובנשיקות, ולא לפעול ברוע ולזכות בקיתונות של מיאוס וזעם.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)