5 שבועות מפתיחת המוסדות החרדיים: גם אתם מבינים שזה היה הכרחי?

כשאיתמר, בני הלומד בתלמוד תורה, חזר ללימודים כשבוע אחרי חג הסוכות, היו לא מעט אנשים בסביבתי הקרובה שהרימו גבה בתמיהה. ילדיהם הלומדים במוסדות שאינם נחשבים ל'פטור' או 'מוכש"ר' (כמו תלמודי התורה) טרם נפתחו באותו שלב. הילדים ישבו בבתים, למדו דרך הטלפון או הזום, והחזרה המהירה ללימודים נראתה להם מדאיגה במקצת, ייתכן גם שמכעיסה ומקוממת.

מתוקף עבודתי העיתונאית אני משוחחת עם לא מעט אנשים בכירים בתחום החינוך, חלקם אוחזים במשרות מפתח. הללו לא הסתירו את זעמם כלפי החינוך החרדי: "בגללכם עוד יהיה סגר שלישי", הטיח בי מישהו את המשפט שנאמר אחר כך שוב ושוב בהקשרים שונים.

"אתם צריכים לחשוב לא רק על הילדים, אלא גם על הקשישים והמבוגרים", אמר מישהו אחר, שדווקא לא ניסה לבקר, אלא בעיקר העלה את חששו. "הרי הגל השני של הקורונה הגיע בעקבות חידוש הלימודים ה-1 בספטמבר, מה שאומר שילדים הם מקור הדבקה משמעותי ביותר".

(צילום: Olivier Fitoussi/ Flash90)

אודה על האמת, כששמעתי את הביקורות אודות לימודיו של איתמר שלי, כמו גם של עשרות אלפי תלמידי תלמוד תורה ברחבי הארץ, החרשתי. הבנתי את החששות ואת הכעס הסמוי. ידעתי גם שמי שאינו נמנה על המגזר החרדי, לעולם לא יבין את המשמעות של ציות לגדולי הדור, אשר חזו את הנזק האדיר שעלול להיגרם לתלמידים עקב אי השיבה למסגרות.

אגב, אלו אותם גדולי דור שבסופו של הסגר הראשון בחרו להחזיר ללימודים בשלב הראשון דווקא את תלמידות כיתות ח', זאת בזמן שביתר המוסדות בארץ החזירו את כיתות א'-ג'. גם אז היו לא מעט כאלו שהרימו גבה, שהרי מה נדרש יותר מלימודים לגיל הרך, על מנת שההורים יוכלו לשוב לעבוד? אלא שגדולי הדור השכילו להבין שילד ללא מסגרת הוא ילד שנחשף בעל כורחו לתופעות לוואי כמו דיכאון, הפרעות אכילה, התמכרות למכשירים שונים וגם עצבנות, כעס ושעמום גובר.

מבחינתם ביציאה מהסגר הראשון, הדאגה לבני הנוער גברה על הדאגה לגיל הרך. כעת מסתבר שהחשיבה על תלמודי התורה, על הלימוד שלא ייפגע, ועל הילדים שישובו למסלול – היא זו שהובילה להכרזה על חידוש הלימודים בכל מחיר.

לא תועלת כלכלית

שוחחתי לאחרונה עם אשתו של אחד המלמדים הידועים בתלמוד תורה של בני. "זה כל כך מגוחך", היא שחה באוזניי, "מהרגע בו פתחו את שערי התלמוד תורה הוטחו לעברנו ביקורות מכל הכיוונים, אנשים התייחסו לפתיחה כאילו למישהו יש איזה רווח כלכלי מהנושא, הנהלת התלמוד תורה הייתה מוצפת בפניות ובטלפונים מגורמים נזעמים, ואת לא מבינה עד כמה שהטענות האלו שגויות".

כאן היא עצרה ופירטה באוזניי את העלויות הכספיות הגבוהות של תחזוקת התלמוד תורה בימים אלו – החל משכרם של המלמדים שניתן להם בין אם הם מלמדים ובין אם לא, וברובו אינו מגיע מתקציב המדינה אלא מתשלומי ההורים ומהשלמות שהתלמוד תורה עושה מתרומות (ובתקופה זו, בו הכלכלה בשפל, מעטים הם אלו שתורמים).

היא המשיכה והסבירה שמכיוון שהתלמוד תורה נפתח שלא באופן רשמי, יש צורך בארגון הסעות על חשבון התלמוד תורה, בהענקת טיפולים רגשיים ופרא-רפואיים לתלמידים הזקוקים לכך, ללא תקציב, וללוגיסטיקה לא פשוטה על מנת לאפשר את הלימודים בקפסולות, עם צירוף של מלמדים וכוחות עזר שונים מבחוץ.

"תאמיני לי שהדבר הקל ביותר להנהלה היה לסגור את התלמוד תורה, בשביל מה הם צריכים את הבלגן הזה, ועוד לקחת סיכון של קבלת קנס מהמשטרה? אנשים צריכים להבין שהסיבה שהובילה את המנהלים לפתוח את תלמודי התורה למרות הקשיים, היא אך ורק ציות לגדולי ישראל. הרבנים הבינו מבעוד מועד את חשיבות הפתיחה והעניקו את ההוראה שנראתה אולי הזויה או מקוממת, אבל כיום מוכיחה את עצמה כנכונה כל כך.

"תראי", הוסיפה בת שיחי, "הערים החרדיות היו בסגר הקודם אדומות, אך דווקא כעת הן הראשונות שהפכו לירוקות. זה מוכיח בצורה ברורה שפתיחת המוסדות לא הפיצה את המחלה, לא הדביקה קשישים ולא סיכנה אנשים".

"החרדים צדקו"

למעלה מחודש אחרי שחודשו הלימודים בתלמודי התורה החרדיים, כאשר במקביל יש מאות אלפי תלמידים במדינת ישראל שעדיין יושבים בבתים, ומועד חזרתם לספסל הלימודים אינו ידוע, נראה כי ההבנה מתחילה לחלחל – הצעד שעליו הורו גדולי התורה, ובראשם הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, מוכיח את עצמו. הוא היה מתבקש, מחויב המציאות.

כיום כבר ברור שלימוד דרך זום הוא דבר מסוכן עבור כל אחד, ובפרט עבור בני נוער שמוצאים את עצמם לפעמים דבוקים במשך שבע שעות ביום למסך בגודל 6 אינץ'; להיות עם פיג'מה מבוקר עד ערב ולצפות בסדרות ובחדשות, זה לא רק משעמם, אלא פוגע ישירות בבריאות, וחוסר אינטראקציה עם בני אנוש מוביל בהכרח למדרון תלול בדרך אל חזור.

איך אמר לי מישהו? "הילדים שלי בדיכאון, אבל זה לא דיכאון רגיל של בני נוער, אלא דיכאון של אנשים מבוגרים, וזה מסוכן". מישהו אחר ציין: "הילדים שלי כבר שמונה חודשים לומדים דרך הזום, והם תוהים בצדק למה צריך בית ספר. מה אני אמור לענות להם?"

בשלב זה ניתן לראות שגם גורמים שאינם חשודים בחרדיות יתר, מתחילים להבין את גודל התהום שנפערה כאן. כך למשל ניתן לראות תנועת הורים לתלמידי כיתות ז'- י' שהתאגדה יחד במטרה לצאת לרחוב במחאה המונית על השבתתם של הילדים מהלימודים.

חלקם אף קראו להוביל ל'השבתת הזום', על ידי הילדים, כאות מחאה על המצב והיו אף שהציעו הכרזה על סכסוך עבודה של ארגוני המורים. "לא ייתכן שהממשלה תערוך ניסוי בילדים שלנו", הם קראו ברוב תסכולם. "בלתי אפשרי להשאיר את הילדים בבית, גם אם בחוץ יש מגיפה. אם אנחנו לא רוצים לאבד את הדור הבא – עלינו לעשות משהו כדי לדאוג להחזרתו ללימודים, לא היום, אלא אתמול". מעניין אם הם שמו לב שדברים כמעט זהים נשמעו רק לפני חמישה שבועות מאחיהם החיים צמוד מאוד אליהם.

(צילום: דוד כהן / פלאש 90)

אחד ממובילי המתקפה נגד משרד הבריאות הוא יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, אשר ציין בראיון בערוץ 12: "עשו מהילדים שלנו מפיצי מחלות, וזהו שקר גס. אנחנו מאבדים דור שלם. יש במערכת הבריאות אנשים שכנראה חרדתיים ומפחדים לקחת הנחיות, אך האמת חייבת להיאמר".

או כפי שכתב משה פייגלין השבוע: "החינוך שמוסיף להתקיים כרגיל בציבור החרדי, הוא ה'גוש קטיף' שלהם. אבל בשונה מהסרוגים, שברגע האמת קרסו מול 'תכנית ההתנתקות', הייתה לחרדים מנהיגות אמתית ומסירות נפש בעבור ציפור נפשם. והתוצאות: מהמקום שהסרוגים לא ידעו להציב בו גבולות למדינה, יורים עכשיו על תל אביב, והמקום שבו החרדים כן עשו זאת, הוא עכשיו המקום שבו התחלואה הנמוכה ביותר בארץ".

לא הגיוני

ומה באמת יקרה עם הילדים שנותרו בבתים? יש שורה של צעדים, מקריאה של ועדי ההורים הארציים והמקומיים להחשכת מסכי הזום, דרך מחאה המונית ברחוב ועד סכסוך עבודה של ארגוני המורים.

את חיפוש הדרך הנכונה נותיר למובילי המחאה. בינתיים אוכל לספר כי בשבוע שעבר סיים איתמר את לימודיו בשעה 12:00. היה זה ראש חודש ולרגל המאורע יצאו כל הילדים בשעה מוקדמת מהרגיל. "ראיתי ילדים ברחוב, בלי ילקוטים", הוא אמר לי משתאה ומבולבל, "נראה לי שהם עדיין לא התחילו ללמוד. זה נשמע לך הגיוני, אמא?"

אז זהו חמוד, שזה לא ממש הגיוני, לא בעיניי, לא בעיניך וגם לא בעיניהם. לך ספר זאת לשר הבריאות.