טבילת כלים: עובדות, הלכות, הסברים וסרטונים על מצוות טבילת כלים

טבילת כלים היא החיוב לטבול כלי סעודה שנעשו על ידי גוי או נקנו ממנו, לפני שמשתמשים בהם. טבילת כלים נעשית על פי רוב במקוואות קטנים מיוחדים ('מקווה כלים') הנמצאים בסמוך למקוואות רגילים.

המקור להטבלת כלים הוא בספר במדבר פרק לא פסוקים כא-כג: "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה. אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם". ציווי זה הורה אלעזר הכהן בשם ה', לאחר מלחמת ישראל במדין. מכאן נלמדים הלכות טבילת כלים, כאשר מוציאים כלי מרשותו הרוחנית של הגוי ומעבירים אותו לרשותו הרוחנית של עם ישראל.

מכאן למדו שיש לטבול את כלי הסעודה שנעשו על ידי גוי או נקנו ממנו (גם אם יוצרו על ידי יהודי) לפני השימוש (ואם צריך גם להגעילם). מטרת הטבילה היא להוציא את הכלים מטומאת העמים ולהכניסם לקדושת ישראל.

כלים המיובאים מחוץ לארץ, חזקה עליהם שיצרו אותם בבתי חרושת של גויים, והם טעונים טבילה.
כלי הסעודה הזקוקים לטבילה כוללים כלים לאכילה ושתיה (צלחות, כוסות, גביעים, סכו"ם וכדו'), כלים לאחסון מצרכים (בקבוקים או קופסאות שמחזיקים בהם משקאות או מאכלים כלחם, סוכר, ירקות וכדו'), כלי בישול, טיגון ואפיה (סירי בישול ואפיה, מחבתות, מצקות, שיפודים וכדו'), כלים המשמשים להכנת מאכלים (כגון, חלקי המיקסר הנוגעים באוכל), כלים המשמשים להגשת מאכלים לשולחן ועוד.
כאשר מדובר על כלי שנעשה על ידי גוי והשתמשו בו למאכלים שאינם כשרים, הוא טעון גם טבילה וגם הכשרה (הגעלה או ליבון). יש להכשיר כלי זה תחילה, ואחר כך להטבילו במקווה. במקווה מצויים מים בראשיתיים, מים שלא כונסו בכלי או בבית קיבול כלשהו. מי בראשית אלו קשורים למים הבראשיתיים שמהם נברא העולם, ובהם טבל גם אדם הראשון לאחר חטאו.

הטבילה במקווה הינה בעלת תפקידים רבים: היא מטהרת את הטמאים, וכן מכניסה את הטובל לקדושת עם ישראל. גוי המעוניין להתגייר, חייב לטבול במקווה. טבילה זו משנה את מהותו הרוחנית.

תהליך דומה עובר על כלי שנוצר או נקנה מגוי. חסר לו קשר לעם ישראל, ובהיותו משמש לצרכי סעודה שייך הוא במצבו שלפני הטבילה אל החומריות. מנוער הוא מהרוחניות החופפת את העם שקיבל תורה מסיני. טבילתו של הכלי במקווה מוסיפה לו מבט רוחני זה, שעד כה היה חסר לו.

האכילה בעם ישראל אינה מתייחסת למצב החומרי לבדו. יש בה גם קדושה וגם תוספת חיונית לחיי האדם לומד התורה ומקיים המצוות. האוכל הינו גורם חומרי ההופך גם לרוחני בהתאחדו בגוף האדם עם מוחו ועם ליבו, ולכן חשוב שגם הכלים המשמשים לאוכל יהיו טהורים, מיוחדים לשימוש ישראל, ויהיו בעלי קדושה.

הרב ירון מרדכי זכאי בהלכות טבילת כלים:

כללים בסיסיים בהלכות טבילה

1. חובת הטבילה חלה על כלים שנעשו ממתכת, מזכוכית, מחרס מצופה, ארקופל, קוראל, קורנינג, דורלקס, פיירקס.

2. כלי פלסטיק, עץ וחרס אינם חייבים בטבילה.

3. לגבי כלי חרסינה יש נוהגים להחמיר ולהטביל ללא ברכה.

4. בעת הטבילה צריכים המים לנגוע בכל הכלי, בין מתוכו ובין מחוצה לו. על הכלי כולו להיות בתוך המים.

5. ניתן לטבול בכל מקום מים הכשר לטבילה, כדוגמת אגמים, ימים, נהרות, מעיינות ובארות, וכן ב'מקווה כלים'.

6. לפני הטבלת כלי אחד מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי". לפני הטבלת מספר כלים מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֵּלִים".

7. בשעת הטבלת הכלי יש לוודא שאין חציצה בין הכלי למים, כגון היד שמחזיקה את הכלי, לכלוך כלשהו או מדבקות.

הטבילה משפיעה על הכלים ומוסיפה להם את קדושת ישראל. מעתה מוכשרים כלים אלו לשמש ככלי סעודה לעם ישראל, שאצלו גם האכילה מטרתה תוספת כח ואון לעבודת ה'. לסעודה היהודית יש אחיזה מוצקת בעולם הרוח, ולכן גם הכלים המשמשים אותה ראוי להם שיכללו בתחום קדושת ישראל.

הרב יגאל כהן על טבילת כלים:

כלים חד פעמיים טעונים טבילה?

כלים חד פעמים העשויים ממתכת כמו תבניות אלומניום, דעת הרב משה פיינשטיין שאינם צריכים טבילה אפילו אם השתמש בהם כמה פעמים. (אגרות משה חלק ב' סימן מ') כמו כן התיר הרב בן ציון אבא שאול צנצנות ובקבוקי זכוכית חד פעמיות אף שמשתמש בהם שימוש קבוע (אור לציון חלק א' סימן כ"ד. דעת הרב עובדיה יוסף להחמיר גם בכלים חד פעמיים (חזון עובדיה שבת חלק א').

טבילת כלים חשמליים – כיצד?

כלים חשמליים הבאים במגע עם האוכל, כגון קומקום ומצנם טעונים טבילה מחד, אך עלולים להינזק במגע עם מים. כיצד ניתן לטובלם מבלי לקלקלם? ישנם מספר אפשרויות:

* להטביל את כל הכלי חוץ מהחלק החשמלי. (הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, יורה דעה, א', נ"ז).

* לבקש מטכנאי יהודי לפרק מעט את הכלי פירוק מקצועי וירכיבנו מחדש, וכך למעשה גמר עשיית הכלי נעשתה בידי יהודי, והכלי פטור מטבילה.

מה מיוחד במי המקווה, ומדוע מקבילים אותם למי גן עדן העליון? הרב זמיר כהן בקטע מיוחד:

להלכות טבילת כלים, לחצו כאן או כאן.