מתקליטנית ומפיקת אירועים לפעילה בארגון חסד: "הקורונה הכריחה אותי לזוז"

באחד הימים הגיעה שיחת טלפון לחני גולדשטיין, אשר בימים כתיקונם עוסקת בתקליטנות והפקת אירועים. "על הקו היה אברך ששהה במלון קורונה בבאר שבע, ופגש שם נער שנראה יושב בפנים נפולות", היא נזכרת. "הוא פנה אל הנער, שאל לשלומו, והלה השיב לו בכאב שיום למחרת הוא אמור לחגוג את בר המצווה שלו, אבל לא נראה שמישהו זוכר את זה בכלל. הוריו היו טרודים במחלתם, מלון הקורונה היה סגור ומסוגר, ובאופק לא נראה שמישהו הולך לחגוג איתו את היום החשוב. האברך, אשר ידע עוד קודם שיש מתנדבים מחוץ למלון שישמחו לעזור בכל מה שצריך, פנה אליי, כמי שפועלת בתחום, בבקשה לסייע לנער הצעיר.

"תוך 4 שעות הצלחנו להרים לו בר מצווה, עם התקליטן אטמור אטיאס שהגיע בהתנדבות, עוגה מיוחדת, כיבוד, בלונים וכל מה שצריך. הנער זכה לעלות לתורה, ולאחר מכן חגג יחד עם יושבי המלון את בר המצווה שלו בשמחה גדולה. שבוע אחר כך הרמנו בת מצווה לילדה שהוריה חלו גם הם בקורונה, ואביה עבר אירוע מוחי. חברה בעלת סלון שמלות לאירועים הביאה שמלה מדהימה, אנחנו דאגנו לכיבוד, ומנהלת מלון הקורונה עשתה מעל ומעבר כדי לארגן את הכל בתוך המתחם עצמו. לראות את הילדים האלה שמחים, אחרי שהם היו בטוחים שלא יחגגו להם כלל, היה מרגש מאד, ומכל האירועים שהפקתי בימי חיי, את האירועים האלה לא אשכח לעולם".

בר המצווה במלונית קורונה

מאז שהחלה הקורונה, מצאה חני את עצמה כמעט ללא עבודה, אך החליטה לא לשבת בחוסר מעש, ולתת מעצמה ככל האפשר. "גדלתי בבית של חסד ונתינה, ואני מרגישה שזוהי השליחות שלי בעולם. ברור לי גם שכאשר אדם נותן, הקב"ה לא נשאר חייב ומחזיר לו בכפל כפליים". כך היא הגיעה להתנדבות בעמותה לילדים מיוחדים, לעזרה במלוניות קורונה, וגם להפקה של כמה אירועים לא שגרתיים. 

בת מצווה במלונית קורונה

הילדה קיבלה 100 במבחן, אמא שלה בוכה

בשוטף, מתנדבת חני בעמותת "לב לרפואה", אותה הכירה עוד לפני הקורונה. "העמותה הוקמה לפני כ-3 שנים על ידי הרב יוסי גלאס, ששימש גם כיועץ רפואי, ומאז ומעולם עזר רבות למשפחות נזקקות. במסגרת התנדבויותיו הרבות, הוא נהג גם להסתובב בבית החולים סורוקה ולעזור לכל מי שצריך", היא אומרת. "באחד הימים הגיע הרב לבקר ילד מסוים, וכאשר נכנס לחדר בו הוא היה מאושפז, גילה הרב את אמו יושבת לידו בוכה. הוא שאל אותה מדוע היא בוכה, כשהמצב של בנה הולך ומשתפר, והאם סיפרה לו שבאותו יום הגיעה בתה, הלומדת בכיתה א', זורחת מאושר הביתה עם מבחן בחשבון שהציון עליו היה 100. באותה משפחה יש גם בן מיוחד, אשר לקח את המבחן וקרע אותו לגזרים, וכאשר גילתה זאת הילדה הקטנה היא פרצה בבכי קורע לב. אותה אם היתה בצער גדול על כך שהיא עושה ככל יכולתה, אך מרגישה שאין בכוחותיה לדאוג לבנה המיוחד באופן אינטנסיבי כל כך. הבן שהה, כמובן, במסגרת לימודית מותאמת, אך שעות אחר הצהריים, בהן הוא היה בבית, הספיקו כדי להתיש את אמו לחלוטין. היא הרגישה שהטיפול בו מושך את כל כולה, וגם זה לא מספיק, ובאותו יום קשה בבית החולים, משהו בה נשבר עוד יותר.

הרב יוסי גלאס

"כששמע זאת הרב יוסי, נבטה בליבו ההחלטה להקים מועדוניות של אחר הצהריים לילדים מיוחדים, אשר יתנו מענה הולם להם ולבני משפחותיהם. עם הזמן הוקמה מועדונית בבאר שבע, ולאחריה עוד אחת באופקים, שפעלה גם בשבתות. המטרה היתה להרחיב את הפרויקט גם למקומות נוספים, אך אז הגיעה הקורונה והערימה על כך קשיים חדשים".

רגע לפני שנדבר על הקורונה, איך את הכרת את העמותה?

"ההיכרות שלי עם העמותה החלה דרך מסיבת חנוכה אליה הוזמנתי לנגן בהתנדבות. ברגע הראשון בו הגעתי למקום וראיתי את הילדים, זה היה לי קצת קשה. לאורך כל חיי העדפתי להישאר רחוקה מאנשים כאלה, כדי לא להרגיש את הכאב על מצבם", מודה חני במבוכה. "אלא שככל שהתקדם האירוע, גיליתי עולם חדש שלא הכרתי. פתאום ראיתי ילדים מדהימים, והלב שלי נכבש בקסמם המיוחד. המתנדבות שעבדו איתם הרעיפו עליהם כל כך הרבה אהבה, והשמחה הטהורה שהיתה שם המיסה את כל החששות שהגעתי איתם. התאהבתי במקום, וחזרתי להתנדב בו שוב ושוב. הפקתי ערבי שמחה לאמהות לילדים המיוחדים והגעתי לשמח במסיבות נוספות, כשהשאיפה שלי היתה לסייע ככל הניתן בהקמה ובתחזוקה של המועדוניות".

מסיבת חנוכה

כשנותנים - ה' לא נשאר חייב

עם בוא הקורונה, נסגרו מועדוניות אחר הצהריים מחשש לבריאותם של הילדים. "ישנם ילדים שמתחילת התפרצות המגפה לא הלכו למסגרות בגלל מצבם הבריאותי העדין, ובכלל באזור הדרום, לעומת אזור המרכז, ישנו מענה מצומצם יותר לצרכיהם של הילדים המיוחדים. אז אם כל ההורים במדינה הרגישו את הקושי הגדול עם הילדים בבית, אלה שבנם או בתם המיוחדים נמצאים כבר תקופה ארוכה ללא מסגרת הרגישו זאת שבעתיים. הצורך בעזרה גבר עוד יותר בתקופות הסגר, ואנחנו חיפשנו דרך בה נוכל לעזור".

פה החליטה לרתום חני את כל כוחותיה וכישוריה לטובת העניין. "הרמנו קמפיין התרמה כדי להצליח לממן מענה הולם עבור הילדים המיוחדים בתקופה זו, ובכסף שאספנו קנינו להם טאבלטים ומשחקים מותאמים. בתקופת הקיץ הצלחנו לארגן קייטנה בקפסולות באופקים, וזו היתה הצלחה גדולה, שנתנה אוורור משמעותי למשפחות. עבור ילדים שאין באפשרותם לצאת למוסדות הלימוד בגלל מצבם הבריאותי, אנחנו משתדלים לשלוח מתנדבות לשעות הצהריים. הן נמצאות עם הילדים ודואגות גם להוציא אותם להתאווררות בחוץ, במקומות בהם אפשר לשמור על מרחק בטוח מאנשים נוספים. בנוסף, השתדלנו לתת לכל משפחה את הנחוץ לה כדי להקל על ההתמודדות המורכבת, ובמקביל אנחנו פועלים כבר תקופה ארוכה כדי לקבל אישור לפתיחת המועדוניות מחדש, בקפסולות כמובן". 

חני גולדשטיין

עברת מעבודה לעשיה התנדבותית, אבל מה עם הפרנסה?

"בהתחלה באמת הייתי בלחץ, ואפילו חשבתי לסגור את העסק. אבל אז הבנתי שיש לי שתי אפשרויות - לבכות על מצבי, או להחליט שאני מתקדמת בתקופה הזו וסומכת על ה' שיעזור. לכן, יחד עם מיתוג ורענון העסק שלי, החלטתי גם לנסות לקדם את העמותה. התקשרתי לחברה וסיפרתי לה שאני רוצה להרים קמפיין התרמה, וכך התקדמנו אט אט, וגם הצלחנו להגיע לכמה זמרים מפורסמים שהשתתפו בו. אחרי ששלב איסוף הכסף עבר בהצלחה, היתה לנו הרבה עבודה בעזרה למשפחות הילדים המיוחדים, ובאותו זמן התחיל גם העסק שלי קצת להתעורר.

"דווקא בעקבות הפעילות ההתנדבותית שעשיתי, נפתחו לי קשרים עם אנשים חדשים, ויחד עם מפיקים גדולים הרמנו מופע קיץ ברדיו עבור הילדים המיוחדים. אז זה לא שיש לי כרגע יותר מידי עבודה, אבל עם הזמן עולים רעיונות ופרויקטים חדשים, וברור לי שכאשר אדם עושה טוב עבור השני, הקב"ה לא נשאר חייב ופותח גם עבורו שערים. בכלל, אני רואה בכל המצב הזה ניסיון באמונה, ויודעת שמי שנמצא בעשיה, ובמיוחד אם זה עבור עם ישראל, הקב"ה דואג לכל מה שהוא צריך".

בתוך תוך הפעילות הענפה, מגלה חני לבבות נוספים שפתוחים לתת ולאהוב. "לאורך כל תקופת הקורונה התקשרו אליי רבים כדי לשאול איך אפשר לעזור לשוהים במלוניות", היא אומרת בהתרגשות. "מדובר באנשים מכל גווני האוכלוסיה, דתיים וחילונים, וכאלה שאם הייתי רואה אותם ברחוב לא הייתי יכולה לחלום אפילו שהם יירתמו לעזור. לא מזמן, למשל, התקשרה אישה שרצתה לעזור, ולאחר מכן עשתה בעצמה קניה גדולה והביאה אותה עד פתח מלונית הקורונה. דווקא במקומות האלה, פוגשים את עם ישראל היפה, ולא את כל המחלוקות שרואים בתקשורת. כבר אמר הרבי מליובאוויטש שכל יהודי הוא שליח, גם אם הוא מרגיש קטן, ורואים איך לכל אחד מאיתנו יש את הכוח להפוך את העולם למקום טוב יותר".