כתבות מגזין
להבין גמרא סוף סוף בקלות: "עמלתי על הספר 15 שנים"
שאלה תמימה של נער צעיר שינתה את חייו של הרב יודלוב, מגיד שיעור, שהפך מאז למחבר ספר ומרצה מבוקש. איך לומדים גמרא, מה עושים כשבחור לא מתחבר ללימוד, מה הוא ממליץ למלמדי גמרא שלא לעשות, ומי זה רבי יוחנן?
- דוד פריד
- ט' כסלו התשפ"א
(צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש 90)לפני כשבוע צלצל הטלפון של הרב משה יודלוב, מרצה ומחבר הספר "שותף לדף". מעבר לקו עמד בחור ישיבה שביקש שלא להזדהות, וסיפר שאחד מחבריו לישיבה מסתגר בחדרו שבפנימייה, ולא משתתף באף שיעור או סדר לימוד. "אני מבקש את עזרתך. אולי תוכל לעשות משהו בנידון?!", התחנן החבר.
הרב משה יודלוב, מאבחן, מרצה ומחבר הספר "שותף לדף", הפך לכתובת עבור רבים הפונים אליו כדי שיאיר להם את דרך הלימוד. "נפגשתי עם הבחור בביתי", הוא מספר, "והוא הציב בפני טענה שנראה כי קשה להתמודד עמה. 'אני אוהב מאוד לשמוע מוזיקה', אמר לי בהטעמה. 'אבל יש רבים מחברי שזה לא מעניין אותם. האם נראה לך שאפשר להכריח אותם לשמוע מוזיקה? זה הרי לא מעניין אותם!'. ההמשך היה כאוב: 'אני לא אוהב ללמוד גמרא. מדוע אני חייב?!' 'על פניו, הבחור הצעיר הציב טענה קשה מאוד', אומר הרב יודלוב, ומרצין. 'אבל האמת היא שיש כאן שוני גדול מאוד. פניתי אל הבחור ואמרתי לו בעיניים אוהבות: 'אנו לומדים גמרא שמהווה הסבר של דברי המשנה, המביאה בפנינו הלכות שונות. אלו דברי אלוקים חיים. אם כן', אמרתי לבחור, שפניו החלו להפשיר קמעה, 'כשאנו לומדים את דברי האמוראים, אנו מתחברים אל ההיגיון האלוקי בעצמו. האם נראה לך שיכולה להיות נחת רוח גדולה יותר לנשמת האדם, שהיא חלק אלוקי ממעל, מלימוד הגמרא הקדושה ומהתחברות להיגיון האלוקי?', הבחור שתק ואני המשכתי: 'כאשר אדם לומד, ההיגיון שלו מתחבר להיגיון האלוקי. לכן כאשר אנו מגיעים למרן רבי חיים קנייבסקי ומתברכים מפיו, דבריו מתקיימים ועיניו צופיות למרחוק, משום שמרוב לימוד תורה – ההיגיון שלו הפך להיות היגיון אלוקי'".
"ימים ספורים לאחר מכן שב וצלצל מכשיר הטלפון שלי", מציין הרב יודלוב בהתרגשות. "הבחור שצלצל אלי אז, חזר כדי לספר על השינוי שעבר חברו; על החברותא שמצא, ועל העובדה שסוף סוף אפשר לראות אותו שוב בהיכל הישיבה. והיה זה שכרי".
מי זה רבי יוחנן?
הרב משה יודלוב התפרסם בציבור התורני, לאחר שפרסם את הספר "שותף לדף", הכולל שיטה ייחודית ומרתקת שמעניקה הסבר מפורט כיצד ללמוד גמרא ומאפשרת גם ליהנות מהלימוד ומהטעם הרוחני שלימוד התורה מכניסה לחיים. "ללמוד גמרא במתיקות, בשמחה ובהנאה - היא השאיפה של כל לומד. שאיפה טהורה, עמוקה ואמיתית - אבל קשה לביצוע", הוא אומר. "הספר מיועד למי שחש תחושה של תסכול מול הגמרא, ומרגיש לפעמים שהגמרא כביכול נכתבה בצורה לא ברורה".
הפעם הראשונה בה החל לחשוב ברצינות על כך שיש צורך ללמוד איך לומדים גמרא, אירע לפני עשרים שנה. "לימדתי אז בקהילה של הרב אוירבך בתל אביב", הוא מספר. "קודם הגעתי לשיעור, הכנתי כמקובל שיעור מפולפל עם מפרשים, ראשונים ואחרונים. אך באמצע השיעור נתקלתי בדבר שלא נתקלתי בו בעבר וגם כלל לא עסקתי בו בזמן שהתכוננתי לשיעור. היה שם בחור שהרים אצבע ושאל האם הדמות שהזכרתי קודם: רבי יוחנן, הוא תנא או אמורא. 'מי זה רבי יוחנן?', כלשונו. ברגע הראשון הייתי מופתע. זו שאלה שלא שואלים במגזר החרדי. בישיבות ובשיעורים שהייתי בהן לא נתקלתי בשאלות מעין אלו, על אף שמדובר בנושא כל כך בסיסי ופשוט. ואולי דווקא בשל כך. השאלה התמימה הזו חדרה לי לראש והדהדה בתוכי זמן רב. זה היה הרגע שבו הבנתי כי יש צורך לשנות משהו בצורת הלימוד הרגילה, שעליה גם אני גדלתי.
"כיום אני אומר לאנשים", ממשיך הרב יודלוב, "שבזמן הלימוד, עליהם לדעת את מי הם מזכירים בדיוק: האם מדובר בתנא או באמורא. באמצעות הבנה זו ניתן להבין טוב יותר את דברי הגמרא, משום שכאשר אמורא מזכיר תנא, זה כדי להוכיח את דבריו, או כדי להתווכח עם אמורא אחר. בדרך זו, הגמרא הופכת להיות מסודרת יותר בפני הלומד. זה גם חלק משמעותי מהספר שהוצאתי".
איזו מטרה ביקשת להשיג בהוצאת הספר?
"יש מספר מטרות. 'שותף לדף' מלמד תחילה איך ללמוד גמרא. מטרתו היא לעזור לאנשים שלומדים גמרא, וגם לאלו שמתקשים בלימוד. הוא מיועד למגוון רחב של אנשים מגילאים שונים, גם לצעירים וגם למבוגרים, גם לבעלי תשובה שמבקשים להעמיק את ידיעותיהם בלימוד, גם למורים המלמדים ילדים ועוד. מטרה נוספת וחשובה מאוד של הספר היא להפוך את הלימוד לעניין חוויתי ומאתגר".
הספר "שותף לדף" מוגש בשפה בהירה, עם דוגמאות מוחשיות ומשלים קולעים אל המטרה, המאירים את עיני הקורא ונותנים להם את האפשרות לגשת אל הגמרא באופן ברור ההופך את הלימוד לחוויה מרתקת.
הספר ''שותף לדף''כיצד עושים את זה בפועל?
"הצעד הראשון בדרך ללימוד נכון של הגמרא הוא למצוא דרך מסודרת איך לגשת ללימוד. ילד ששואל שאלה, לעיתים נענה על ידי המלמד במילים: 'נו, תחשוב', או: 'תחשוב יותר חזק'. במקרים אחרים, הילד נענה במילים קשות יותר, לצערי. באופן שרק מערער את הביטחון העצמי שלו ומונע ממנו לשאול שאלות נוספות.
"הספר 'שותף לדף' הופך את דף הגמרא מרצף של מילים הכתובות בשפה שונה ולא ברורה בעיני הקורא, לקטעים מחולקים ומסודרים. כך לדוגמה, הספר מחלק את לימוד הגמרא לשני שלבים. החלק הראשון בתהליך הוא הכרת הגמרא. כלומר, ילד שמתחיל ללמוד גמרא מבין תחילה את השפה. הוא לומד לחבר משפטים ולקרוא את המילים. בתקופה ההתחלתית, ההתמקדות בלימוד נתונה בפן הזה. בגיל הצעיר יותר היעד הוא המילים. מכיתה ז' ו-ח' וישיבה קטנה, היעד צריך להיות מעבר למילים הפשוטות. בשלב זה אני מכניס את הבנת הדברים, את העומק שמאחורי המילים. כמו, מה רצו האמוראים לומר ומה כוונתם בדבריהם. ואם בשלב הראשון אנו לומדים למשש את המילים, בשלב השני אנו מבינים את עומק כוונתם.
"אני נוהג להמשיל זאת לנהג חדש המבקש לנסוע בכביש. הנהג ההוא, ככל שיהיה מוכשר, לא יוכל להבין את הכביש אם אינו יודע כיצד לקרוא תמרורים כיאות; הוא יכנס ב'אין כניסה', ימנע מלתת זכות קדימה לנהגים אחרים ועלול לגרום לאסון. לעומת זאת, לאחר שהוא לומד את התמרורים, הוא יוכל להבין את הכביש ולנוע בו ללא חשש. כן, להבדיל, בלימוד הגמרא, אדם שמגיע ללמוד את דברי האמוראים לאחר שהוא יודע היטב את מילות הארמית, וגם מכיר את האופן שבו הגמרא מתנהלת, ויודע מה מגיע אחרי מה, ומה המשמעות הנסתרת של הופעת מילה מסוימת בדף הגמרא – הוא יוכל ללמוד ולהבין בצורה טובה את הגמרא הקדושה. כאשר עושים זאת כך, מגיעים גם לתוצאות טובות מאוד, וגם יכולים לחדש חידושים".
מדוע כל כך חשוב להבין את ההקשר הנסתר של המילים, אם ניתן להבין את דברי הגמרא גם בלי לדעת זאת?
"תחילה ניתן לראות את הדיוק הרב בדברי הגמרא מרבותינו זכרונם לברכה, הפרשנים שביארו את הגמרא אשר מדייקים במילים ומתייחסים לכל דיוק, ולו הקטן ביותר, מה שמצביע על כך שישנה משמעות רבה מאוד לכל אות בגמרא. כך גם להקשר שמביא את האמוראים להציב את מילה מסוימת במקום מסוים, יש חשיבות רבה, שמתעצמת כאשר אנו מבקשים ללמוד או ללמד אחרים את הגמרא. במקרה זה, ההבנה שלהם כיצד ללמוד תושפע מאוד מהדרך שבה הם יבינו את ההקשר שבהם מובאים המילים השונות בגמרא".
"שוטנשטיין - פתרון קל"
לבקשתנו, הרב יודלוב, מפרט כיצד יש לגשת ללימוד הגמרא, עוד טרם הבנת דברי הגמרא בעצמם. "המשנה היא תמצית הכתובה מאוד בקיצור", הוא מבהיר. "בעוד הגמרא היא הסבר של דברי המשנה המקוצרים. אולם, האמוראים בעצמם הביאו את דבריהם בדרך מקוצרת. לכן יש את המפרשים המרחיבים את הדברים. תחילה אלו 'הראשונים', המרחיבים את דברי הגמרא, ולאחריהם הגיעו 'האחרונים' המרחיבים עוד יותר. ככלל, הגמרא הקדושה היא תמצית אלוקית שמכילה אין סוף של תוכן. האדם שלומד את התוכן התמציתי הזה, יכול לקבל תובנות דרך המחשבה שלו עצמו, ויכול להגיע לתובנות המובאות אליו על ידי אדם אחר שלימדו את הדברים. ברור מאליו מהי הדרך הטובה יותר", הוא מציין.
"רוב הילדים היום, שייכים לזן השני שהבאתי", ממשיך הרב יודלוב, "הם יושבים ומקשיבים בשיעורים, אבל לא עושים הרבה מעבר לכך. הם פשוט מקשיבים, ולאחר מכן, הם יודעים לדקלם היטב את מילות הגמרא, בגלל שמעבר לפינה מחכה להם המבחן. אבל ללמוד בעצמם אינם יודעים".
מדוע אתה חושב שהם אינם יודעים ללמוד?
"בגלל שגמרא זה לא לימוד שקשה למתקשים בלבד, זה ספר שקשה לכולם. כל אדם צריך לדעת כיצד יש ללמוד גמרא, ובלי זה הוא צפוי להיתקל בקושי בלימוד. כמו שהשוויתי קודם בין נהג שעולה על הכביש לילד שמתחיל ללמוד, בשני המקרים צריך לדעת כיצד לעשות זאת ומה הם הכללים שמאפשרים זאת בצורה טובה. ולצערי, ברוב המקומות אין מלמדים את הילדים כיצד ללמוד בעצמם, אלא מתמקדים עמם – שלא במכוון - בדקלום בלבד של דברי הגמרא".
מה דעתך על פתרונות שנפוצים כיום בשוק, דוגמת גמרת שוטנשטיין?
"בין אם מדובר בילד צעיר, אדם מבוגר או בעל תשובה שמבקש להשלים פערים, היעד צריך להיות, להבין את הגמרא, לא רק לדעת אותה", משיב הרב יודלוב. "בשוטנשטיין אפשר להיעזר מפעם לפעם, אבל לא לקחת את זה באופן קבוע. דומה לכך, היא ההקשבה לרב. בשני המקרים, הלומד אינו מבין לבד כיצד ללמוד את הגמרא, אלא מסתמך על הסבר של מישהו אחר. לכן אני מביא בספרי דרך אחרת, הרבה יותר טובה ומאתגרת: להבין לבד כיצד ללמוד, ולפענח לבד את דברי האמוראים. את זה אפשר לעשות רק על ידי לימוד לעומק ללא עזרים מסוג שוטנשטיין, אלא על ידי ההבנה כיצד ללמוד ויישום בשטח של הדברים".
מה היית ממליץ למורים שלא לעשות?
"יש נוהג כזה, שילדים בבית הספר מתבקשים לכתוב את דברי המורה או הרב. ההכתבה הזו אינה מועילה, משום שהילדים כבר יודעים את הגמרא, לאחר שעקבו אחר המורה בשיעור ועומדים לשנן את הדברים בסדר שלאחר מכן. ההכתבה רק מנציחה את הדרך הזו של הדקלום; של הבנת דברי האמוראים דרך ההסבר של הרב, ולא באמצעות השכל הישר של התלמידים.
"במקום זאת, על הרב לפנות אל התלמידים באופן אחר, לומר להם: 'אני מציב בפניכם יעד - שתוכלו אתם להבין בעצמכם את דברי הגמרא. בואו נעשה זאת יחד. בואו נראה איפה מתחיל הפיסוק, ואיפה הוא נגמר'. כך צריך ללמד את הילדים. באמצעות לימוד באופן כזה, הכל ייראה אחרת לגמרי; לילדים יהיה יותר חשק ללמוד, והם יצאו מהשיעור עם כלים מעשיים שערכם לא יסולא בפז".
ספרך מכיל בתוכו תוכן רב ועשיר מאוד. כמה זמן לקח לך לאסוף ולערוך את הדברים עד להשלמת המלאכה?
"במשך העשור שלימדתי בישיבה של הרב אוירבך, חקרתי ועמלתי רבות כדי להשיג ככל היותר מידע העוסק בתחום של לימוד והבנת הגמרא. הגעתי לספרים נידחים מכל העולם ולמדתי אותם לעומק. כמו כן, חיפשתי את הדרך הנכונה בה אוכל ללמד אנשים ללמוד גמרא בצורה טובה ומרתקת. וברוך השם, לאחר חמש עשרה שנה, מצאתי את הדרך הנכונה בה אוכל לגשת להוצאת ספרי, והספר 'שותף לדף' יצא לאור.
"מאז יציאת הספר הוא הפך לרב מכר", מספר הרב יודלוב. "שמונה מהדורות הוצאתי עד כה והיד עוד נטויה". לפופולריות הרבה של הספר היו סיבות טובות. בספרו מביא הרב יודלוב, לדוגמה, 400 מילים בארמית כולל תרגום. לצדם ישנם מאה מילים אותם מכנה הרב יודלוב 'תמרורים'. "מילים אלו", הוא אומר, "מציבים בפני הלומד עקרונות שעל ידם הוא יוכל להבין כיצד ללמוד את הגמרא בצורה טובה ולהבין בעצמו את הנלמד. המילים הללו הופכים את הגמרא מכביכול משהו שחור וצפוף, לדבר חי ותוסס. בנוסף, הבאתי בסוף הספר רשימה מלאה של מילים, בהן: 'דכתיב' 'ילפינן' ו'מנה-הני-מילי', שם אני מביא בפני הלומדים את ההקשר של המילים הללו, כאשר הדברים שציינתי לדוגמה, לאחריהם מגיע פסוק, משום שהאמורא מביא את המילים הללו כשאלה על התנא, ולכן מיד לאחר מכן מובאים פסוקים מהתורה, בגלל שהתנא מסתמך על התורה, והפסוקים המובאים מסבירים מהיכן שאב התנא את עקרונות פסיקתו". הרב יודלוב המשיך והקליט את 400 המילים הללו, וכל אדם שמעוניין יכול לשמוע אותם ללא תשלום באמצעות 'קול הלשון'.
"מטרתי העיקרית היא", מסכם הרב יודלוב, "להעניק לאנשים טעם בלימוד. פגשתי לפני תקופה אברך 'בטלן' שלא למד כלל. הוא נשוי טרי, שידעתי כי רעייתו התחתנה עמו כשהיא יודעת שהוא אינו יושב ולומד. במהלך הפגישה התברר לי כי מדובר באברך מוכשר מאוד. ממש גאון. ישבנו ושוחחנו ארבע או חמש פעמים, ולאחריהם הוא נפרד ממני מבלי שאדע מה עלה בגורלו. לאחר זמן מה אביו התקשר אלי ופשוט דמע כשסיפר לי שבנו התחיל לצאת מביתו מדי יום בשעה תשע בבוקר כדי ללמוד בכולל הסמוך לביתו, משם הוא שב רק בשעות הערב המאוחרת. אביו אמר לי בדמעות: 'כבר לא האמנתי שיצא ממנו משהו'. כיום האברך הזה הפך להיות רב לתלמידים, ורעייתו שהתחתנה עמו בתור אברך פשוט, הפכה להיות הרבנית. מעדות תלמידיו אני יודע כי הוא הפך להיות מומחה גדול בקידום תלמידים מתקשים, בגלל שהוא עצמו עבר את אותה חוויה. המעניין הוא", מוסיף הרב יודלוב, "שחייו כיום, למרות שהוא מרוויח פחות, טובים יותר מאי פעם בעבר כפי שהודה בפני. בכך ראיתי במוחש את דבריו של ה'אור החיים' הקדוש, על כך 'שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה - היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה'".