מרגש: איתי רימל חגג בר מצווה ועלה לתורה

לפני כשנה נפל אסון כבד על משפחת רימל מהיישוב נוה צוף שבבנימין. רכב המשפחה נפגע בתאונת דרכים קטלנית בכביש 443, סמוך לצומת גבעת זאב. אם המשפחה, ציפי בת ה-34, והתינוקת נעם רחל, בת שלושה שבועות, נהרגו. אב המשפחה אפרים נפצע באורח קשה, ומצבו של הבן איתי הוגדר אנוש.

בשבוע שעבר חגגה משפחת רימל בר מצווה מרגשת לאיתי. פראמדיק מד"א, עקיבא פולק, שטיפל באיתי בזירת התאונה, הופתע כשקיבל הזמנה מרגשת לעלייה לתורה שלו.

פעולות חילוצו של איתי מהרכב נמשכו זמן רב, במהלכו טופל בשטח על ידי פולק. לבסוף הוא פינה אותו להמשך טיפול בבית החולים שערי צדק בירושלים, כשהוא מחוסר הכרה וסובל מפגיעה רב-מערכתית קשה. בדרך לבית החולים נאבק פולק על חייו של איתי וביצע בו פעולות מצילות חיים.

עקיבא סיפר על החשש לחייו של איתי: "הגענו לזירה והבנתי מיד שמדובר בתאונה מאוד קשה. ביצענו סריקה ראשונית. ציפי, אמו של איתי, חולצה ראשונה מהרכב ופונתה במצב קריטי לבית החולים כשמבצעים בה פעולות החייאה. החילוץ של איתי היה מורכב יותר, ולאורך כל הזמן הייתי עם יד על בית החזה שלו כדי לוודא שהוא עדיין נושם".

"מיד כשיכולנו, הכנסנו אותו לאמבולנס", שחזר עקיבא. "ביצענו בו פעולות רפואיות דחופות על מנת לייצב את מצבו, ופינינו אותו לבית החולים עם פציעות מאוד קשות כשהוא מחוסר הכרה. הנשמתי אותו כל הדרך לבית החולים, שם הרופאים המשיכו להיאבק על חייו".

מצבו של איתי הוגדר קריטי במשך ארבעה חודשים, במהלכם נותר מחוסר הכרה. "כשסיפרו לי שהוא התעורר ושוחרר לביתו – פשוט לא האמנתי", אמר עקיבא בהתרגשות. "זה נס לכל דבר, פשוט מדהים". לפני חצי שנה שוחרר איתי מבית החולים והועבר להמשך שיקום במרכז אלי"ן בירושלים.

"מיום התאונה, אני מתפלל להחלמתו בבית הכנסת מדי שבת, כל המשפחה והחברים שלי כבר מכירים את הסיפור", המשיך עקיבא. "התרגשתי מאוד לקבל את ההזמנה לבר המצווה, לא תיארתי לעצמי שהוא השתקם כל כך מהר. סבא של איתי חיבק אותי חזק ולא האמנתי שאני רואה מולי נער, שעד לפני פחות משנה היה בין חיים ומוות והיום עולה לתורה. אמרתי לו, שהוא נותן לי את הכוח להמשיך לעבוד ולטפל בחולים ופצועים. אני מאחל לאיתי המשך שיקום מהיר והמון מזל טוב".

אפרים רימל, אביו של איתי, סיפר: "כשראיתי את עקיבא מגיע לבר המצווה – זה מבחינתי היה הכרת הטוב במובן הפשוט ביותר, שלדעת שבמעשים של עקיבא, בורא עולם שלח לי את השליח שהציל את חיי בני. לנו יש את הזכות להודות לו במעמד בר המצווה המיוחד ולשתף אותו גם בשמחה שלנו, לאחר התאונה הקשה שעברה המשפחה. אני רוצה להודות לכל צוות מד"א על האמונה, הטיפול והדאגה – גם ביום התאונה וגם בחודשים הארוכים לאחריה".