סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: בפעם הבאה שסרטון מכוער יופץ, לכו לצפות בחנוכת בית הכנסת של בית קמה
"בתקשורת כולם רוצים שיקשיבו להם, אבל אף אחד לא מוכן להקשיב", אומר הרב רענן. "אצלנו מילת המפתח היא הקשבה"
- סיון רהב מאיר
- פורסם י"ג כסלו התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
כל הזמן מזהים פה תהליכים. כל הזמן מספרים לנו שישראל מתפרקת, מתפצלת, מתדרדרת, וכמובן – הופכת לנאצית בעצמה. מותר לזהות גם תהליכים הפוכים? ובכן, ישראל הולכת ומתכנסת סביב זהות יהודית-ישראלית, והקצוות שבה נהיים פחות קיצוניים. במערכת הפוליטית והתקשורתית פשוט מפספסים לרוב את מה שקורה בשטח. למה, למשל, מה שקרה בימים אלה בקיבוץ בית קמה לא נספר ונחשב אצל כל מזהי התהליכים? הם כנראה עסוקים בלהריץ שוב ושוב בלופ את הסרטון של הצעקות מול בית משפחת פרקש.
קיבוץ בית קמה שבדרום עלה על הקרקע בשנת 1949, על ידי חלוצים חילונים מתנועת "השומר הצעיר". יש בו רפת ולול, מכבסה וחדר אוכל, ומעכשיו – יש בו גם בית כנסת. מה שהפחיד והרתיע את המייסדים, מרגש את נכדיהם.
עמותת "איילת השחר" עוזרת למהפכה השקטה הזו, שמתרחשת בעשרות קיבוצים ומושבים ברחבי הארץ. הרב שלמה רענן, ראש הארגון, מדגיש שמדובר ביוזמות שמגיעות מהאנשים עצמם. רק כשיש דרישה, הארגון מסייע להקים את בתי הכנסת ולהפעיל אותם. 12 שנים נמשך בבית קמה הדיון הפנימי – האם להיענות לבקשת חלק מהחברים ולפתוח בית כנסת? האם בקיבוץ של השומר הצעיר יכול להתקיים מניין כהלכה?
בינתיים, התפילות התקיימו בכיתה ריקה בבית הספר היסודי בקיבוץ, והדיונים הסוערים נמשכו. פעם שמע הרב רענן מאחד החברים הוותיקים משפט נוקב: "את אדמת הקודש של בית קמה לא נחלל עם בית כנסת!". כשנחנך בית הכנסת, הגיע למקום תיאודור עמיר, בן 88. הוא עבר שם עם הקלנועית שלו ועצר כששמע ניגונים. הוא חשב שזו מסיבה של ילדי הקיבוץ, וכששמע שמדובר בחנוכת בית כנסת – פרץ בבכי. "אני לא דתי ולא גדלתי בבית דתי, אבל עשיתם פה דבר גדול. מהיום יש בית כנסת במקום שבו אני גר". על אחד הכיסאות יש כבר שלט עם שמו של תיאודור. מקום שמור, לראשונה, בגיל 88.
הרב רענן מסביר את התופעה: "אין לנו שום כוונה לשנות את אופי הקהילה, אבל כיום בכל קיבוץ יש מי שרוצה להתפלל: בני הדור השני והשלישי, אנשים שהתחתנו עם בני הקיבוץ, משפחות שרוצות לחגוג בר מצווה ושבת חתן. אנחנו לא מתערבים בדיונים של הקהילה, אבל שמחים לעזור אחרי שמתקבלת החלטה חיובית. אגב, אני שמח לראות אנשים שכועסים. אלה אנשים שנמצאים כל הזמן בדיאלוג עם הקדוש ברוך הוא. אם זה מכעיס אותם, זה אומר שהם שייכים לעניין, שזה שלהם".
בגלל הקורונה, החגיגות היו צנועות מאוד: הרב הראשי דוד לאו, ראש המועצה ניר זמיר, סיגל מורן ראש המועצה הקודמת ועוד כמה אורחים. אבל רכב שניגן מוזיקה עבר בין בתי הקיבוץ, וילדים ומבוגרים יצאו לרקוד.
הסיפור הוא לא רק בית קמה, אלא שינוי העומק ביחסים בין המגזרים. "בתקשורת כולם רוצים שיקשיבו להם, אבל אף אחד לא מוכן להקשיב", אומר הרב רענן. "אצלנו מילת המפתח היא הקשבה. יש בי כבוד רב להשקפות העולם השונות שאני פוגש, בלי התנשאות. אני רואה בקיבוצים את העתיד הרוחני שלנו".
בפעם הבאה שסרטון מכוער יתפוס את מלוא תשומת הלב, לכו ליוטיוב לצפות בחנוכת בית הכנסת של בית קמה. שלא תפספסו את התהליכים האמיתיים שמתרחשים כאן.
הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".