פרקליטי נתניהו לבית המשפט: לבטל את כתב האישום

פרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגישו הערב (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים את טענותיו המקדמיות, במסגרתן ביקש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו בשל הגנה מן הצדק.

עורכי הדין בועז בן צור ועמית חדד צירפו לטענותיהם מסמך ובו כ-200 עמודים, בו פירטו שורה ארוכה של "פגמים קשים" שלדבריהם נפלו בהליך שהוביל להגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה. מלשכת נתניהו נמסר, כי מהמסמך עולה ש"ראש הממשלה נתניהו סומן מראש, ובתיקים נגדו נעשה שימוש באמצעים פסולים ופליליים, זיהום חקירות ואכיפה בררנית".

"המסמך חושף כי בחקירות ראש הממשלה בוצעו מעשים פליליים בקנה מידה חסר תקדים", נאמר עוד בהודעת הלשכה. "הדרך בה נוהלו החקירות מעידה על כך שכבר בשלב מוקדם הבינו החוקרים כי ראש הממשלה לא ביצע כל עבירה, ולכן הם לא חקרו עבירה, אלא המציאו עבירה ואז ביצעו מעשים פליליים כדי להוכיח אותה. מעשים פליליים אלה אינם מקובלים באף חקירה, על אחת כמה וכמה בחקירה של ראש ממשלה, ולכן יש להורות על ביטול כתב האישום".

בבקשה לבית המשפט, טענו פרקליטי ראש הממשלה, בין היתר, כי חקירתו "זוהמה באמצעות הדלפות ופרסומים תדירים, חוזרים ונשנים, של חומרי חקירה בכלי התקשורת. הדלפות ופרסומים אלו בוצעו – למאותיהם ובהיקף חסר תקדים – עוד טרם שחומרי החקירה הועברו לנאשמים (היינו, מקורם אחד – בגורמי אכיפת החוק). יתרה מזו: חלקם של פרסומים היווה דיווח 'בשידור ישיר' של חקירות מתנהלות, וחלקם, ואף חמור מכך, התיימר להוות משפט פומבי של הנאשמים באמצעי התקשורת. מבול הדלפות זה, חסר תקדים בהיקפו, זיהם את החקירה ואת ההליך מן המסד עד הטפחות. לאחר כל אלה, הדלפות אלו לא נחקרו ולא טופלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שסירב לעשות כן".

עוד נטען, כי "החוקרים ביצעו מהלכי חקירה פסולים וחמורים מאין כמותם". הסנגורים פירטו בדבריהם "כיצד עדים אוימו על מנת למסור גרסאות בהן חפצו החוקרים: על ידי איומים בפגיעה בקשר עם משפחתם ועם ילדיהם; על ידי שלילת זכויות, הטרדות, צעקות, סירוב לכתוב את גרסאותיהם ועוד כהנה וכהנה. אמצעים פסולים אלה, שבהם נעשה שימוש חוזר במהלך החקירות, מקומם לא יכירנו במדינה דמוקרטית שומרת חוק המקדשת זכויות אדם".

צוות ההגנה הוסיף, כי "כל כיוון חקירה שלא התיישב עם התזה המפלילה – נזנח. שוב ושוב השתיקו חוקרים נחקרים שביקשו להשמיע גרסאות מזכות, ושוב ושוב אטמו החוקרים את אוזניהם מפני חקירה ובחינה של כיווני חקירה שלא התיישבו עם התוצאה אליה רצו להגיע, תוך שבחלק מן המקרים הם מסרבים לקבל ולאסוף מסמכים רשמיים חד-משמעיים העומדים בניגוד לתזת האישום".

עוד טענו הסנגורים כי נגד נתניהו בוצעה "אכיפה בררנית מובהקת ומוטה". לדבריהם, זו באה לידי ביטוי הן בתיק 4000 והן בתיק 2000. בכל הנוגע לתיק 4000, צוין כי "לא הועמדו לדין תאגידי התקשורת 'בזק', 'ידיעות אחרונות ו'וואלה' – הנהנים הישירים מן ה'הטבות' הנטענות, תוך הפליית עניינם למול עניינם של יתר הנאשמים".

"המבקש (נתניהו) אינו טוען שהיה מקום להעמיד לדין מי מאלה, ההיפך הוא הנכון. המבקש טוען, כי תחום זה של עיתונות-אנשי ציבור אינו צריך להיבחן במשקפי הדין הפלילי. אולם, משעה שזו הייתה בחירת המאשימה, היה עליה להיות עקבית עם שיטתה שלה. כך השיטה, כך הנוהג וכך הדין".

באשר לתיק 2000, נטען כי "חברי כנסת רבים פעלו ביחס להצעת חוק 'ישראל היום' שנועדה להגביל את תפוצת העיתון. חברי כנסת אלה תמכו בשלבים כאלה ואחרים בהצעת החוק שמוזס קידם. לחברי כנסת אלה ניתן 'סיקור אוהד' בהיקף משמעותי ויוצא דופן. והנה, בעוד שגורמים אלה כלל לא נחקרו, אף לא כעדים, עניינו של ראש הממשלה הובל אל ההליך הפלילי".

עורכי הדין הדגישו, בשמו של נתניהו, כי הוא "עומד על כך שלא היה מקום להעמיד לדין גורם כלשהו ביחס למסכת המתוארת בכתב האישום. אולם, משעה שהתקבלה ההחלטה – השגויה – על העמדה לדין, לא יכולה הייתה המאשימה לנהוג באכיפה בררנית. היא לא יכולה הייתה לבחור, ללא צידוק שבדין, לפטור מעורבים בתיק זה".

"חקירות המבקש, למן תחילתן, הן דוגמה מובהקת לאופן שבו אסור לנהל חקירות", הצהיר צוות ההגנה בבקשתו. "כמעט כל מעשה פסול שניתן לבצע בחקירת משטרה – בוצע בהן. אלו הן חקירות שהתנהלו בצורה מגמתית תוך 'סימון מטרות' ברור. סיכם זאת היטב בלשון קולעת עד המדינה שלמה פילבר, שהתרשם נכוחה ובאורח בלתי אמצעי מהתנהלות החקירה: 'כולם נמצאים עכשיו באיזה מין תחרות מרוץ למיליון מי יביא את הראש של נתניהו'".