אלעד צדיקוב: "לחגוג חנוכה עם חג המולד? אתם לא מבינים שהגזמתם?"

עץ אשוח שהוצב בכניסה למכללה, דפי צביעה לילדים בהם מופיעות דמויות מהנצרות, ואיחולי חג מולד שמח שהופיעו בדפי קשר שילדים הביאו מהגנים, הם רק חלק מהמקרים שמזכיר אלעד צדיקוב בנשימה אחת בזמן השיחה שלנו. "אנחנו ערב חג החנוכה, רוצים כל כך לחגוג את הניצחון היהודי ולהרגיש אותו", הוא אומר בכאב, "כמה נורא לראות שדווקא לקראת החג הזה יש יותר ויותר מקרים בהם סממנים של חגים נוצריים פולשים אל העם היהודי".

אלעד צדיקוב, יו"ר ארגון 'אופק' העוסק בהסברה יהודית, ובכובעו השני משמש כחבר מועצת העיר הרצליה, חש שליחות לזעוק את הזעקה הזו. הוא עצמו בעל תשובה וותיק ועשה את הדרך ליהדות אחרי שנים בהן התגורר בהרצליה פיתוח על חוף הים, הרוויח כסף ובסך הכל נהנה מחיים טובים. "דווקא אני, כאחד שמכיר את תענוגות העולם מן העבר השני שלהן, יכול להעיד עד כמה שאין בהן כלום. זו גם הסיבה שכל כך כואב לי כשאני רואה שיש אנשים שמתאמצים בכוח להחדיר השפעות זרות אל תוך העם היהודי, הם לא מבינים שכיהודים יש לנו הכל ואיננו זקוקים לקבל שום דבר ממקורות אחרים".

צדיקוב עוצר לרגע ושואל: "שמעתם על המושג 'חנוכריסמס?' מדובר בשילוב כביכול חדשני של המילים 'חנוכה' שהוא חג יהודי ו'כריסמס' – מושג מן הנצרות. שמעתי לאחרונה על כמה וכמה מקומות בארץ בהם מנסים לקדם חגיגות משולבות – גם חנוכה וגם כריסמס. לי באופן אישי זה כואב. לחשוב איך שמערבבים את הקודש עם החול, את דברי התורה עם דברי הנצרות. הרי אין דבר נורא ואיום מזה".

(צילום: shutterstock)

"גופים מתוחכמים עם תקציבי עתק"

את התופעה בה חודרים מושגים מהנצרות כביכול מתחת לרדאר מבלי שיש מי שיעצור אותם, מכיר צדיקוב לא מהיום. דוגמאות יש לו למכביר: "קחו לדוגמה את בית ספר נבון בהרצליה הנחשב לסלתה ושמנה של בתי הספר בארץ. מדובר במוסד שהוא ללא ספק נאור ומתקדם, אך זה לא מנע ממנו לקדם לאחרונה מיזם של חגיגות האלווין – חג נוצרי קתולי. ועד ההורים הזמין את הילדים לחגוג בבית הספר את 'האלווין' והדבר כמעט יצא לפועל. בסופו של דבר, בזכות התערבות של מספר הורים שביטאו את דעתם האישית, נעצרו החגיגות והפכו לאירוע מצומצם בו השתתפו שישה ילדים בלבד.

"באירוע אחר שהתקיים דווקא בבאר יעקב", הוא מוסיף, "יזם בית הספר תערוכה בה המורה הציגה את חג הפסחא הנוצרי לצדו של חג הפסח היהודי. לאחרונה גם שמעתי על בית ספר שקיים תערוכה מרשימה לציון תכנית בת המצווה של הבנות, בה שולבו בין היתר צלבי קרס. שלא לדבר על התכנים של מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית. הם מגדירים את עצמם כחינוכיים, אך באופן קבוע מכניסים לתכני הלימוד שלהם מידע מגמתי ביותר שרחוק מאוד מלהתקשר לדת היהודית". 

לטענתו של צדיקוב, הדברים אינם מתרחשים במקרה. "ישנה מציאות הולכת וגוברת במדינתנו בה קמים ארגונים שונים ומנסים בכוח להשתלט על השיח והעיצוב התודעתי בישראל", הוא מבהיר. "אני מתכוון לקרנות ולגופים עתירי ממון שבמשך 30 השנים האחרונות תפסו כוח משמעותי מאוד במדינה. הדבר בא לביטוי לא רק במערכת החינוך, אלא גם בגופי התקשורת, בבתי המשפט ובאקדמיה, ולמעשה בכל המערכות האפשריות. בכל מקום מנסים הגופים הללו להשתלט על כל חלקה טובה".

למה אתה מתכוון במילים "מנסים להשתלט"?

"מדובר בגופים מקצועיים מאוד שמנסים להחדיר כביכול את התפיסה הפרוגרסיבית והליברלית. הם פועלים כבר שנים, באמצעות ארגונים שכולנו מכירים את שמותיהם כמו 'שוברים שתיקה', 'בצלמו', וכדומה. רק שבשנים האחרונות הם הבינו שיהיה להם קשה ללכת על ציר בו הם מנסים לעורר דה לגיטימציה למדינת ישראל ולצה"ל, כי בסך הכל רוב האוכלוסייה בארץ היא ציונית-ערכית, לכן הם מנסים לנקוט בשיטה חדשה – פירוק הזהות היהודית. שאיפתם היא לפרק את התא המשפחתי ואת הזהות היהודית, לייצר מצב בו מדינת ישראל היא מדינת 'כל אזרחיה', כאשר כביכול יהודי שווה לנוצרי, מוסלמי ואריתראי.

"צריכים להבין שהם פועלים בכוח אדיר", ממשיך להמחיש צדיקוב. "יש להם תקציבים גבוהים ומהלכים אסטרטגיים שעובדים באופן מאוד חזק ומדויק. כל זאת הודות למאות ארגונים שעומדים מאחוריהם ומממנים אותם. הם בעלי גישה כמעט לכל תפקיד מדיני או משרד ממשלתי, כך שיש ביכולתם להשחיל אנשים מטעמם לכל מקום, ולעבוד באופן אסטרטגי ביותר.

"ארגון אופק שבראשו אני עומד, הוקם במטרה לשמש מענה ללוחמה הזו, אך הוא נמצא לצערי הרבה מאחוריהם  מבחינת היכולות. אין לנו תקציבים כמו שלהם ואין לנו יכולת לחדור לכל אותן משרות מפתח ולהילחם בהם ראש בראש. הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות הוא לנסות לפעול באמצעות הסברה, לנסות לייצר שיח מול עם ישראל על נושאים שקשורים ליהדות ולהבהיר מה מסתתר מאחורי הרצון להחדיר לתוכנו את אותם תכנים זרים".

איך אפשר לנהל מלחמה בכזה מצב?

"נכון שלכאורה בדרך הטבע אין לנו כמעט סיכוי מול אותם ארגונים, כי הם עתירים בממון ומוברגים במקומות החזקים ביותר שיש. בנוסף, הם אלו שמנהלים את השיח הציבורי והתקשורתי בארץ, מה שאומר שהם השתלטו מלכתחילה על יכולת העברת המסרים.

"אבל לנו יש משהו אחר שאליו אנו נצמדים – זהו הקב"ה, הוא נמצא אתנו והוא מקור כוחנו. בדיוק כמו בימי החשמונאים, בהם הקב"ה ליווה את המעטים במלחמתם מול היוונים, כך יהיה גם אצלנו. גם בסיפור החנוכה אנו מדברים כל כך הרבה על היהודים שהיו קומץ קטן והם הצליחו לגבר על היוונים הרבים, כל זאת בזכות אמונתם ובזכות שקראו 'מי לה' אליי'".

"מלחמה לכל דבר"

בין יתר פעילותיו התחיל צדיקוב לאחרונה להופיע בתכנית חדשה בערוץ הידברות הנקראת 'גילוי נאות'. "התכנית עולה בכל יום שלישי בערב וחושפת חלקים ראשונים מהמתרחש במרחב הציבורי", הוא מספר. "בכל אחת מהתכניות אנו מעלים סיפורים קשים מאוד על תכנים שהצליחו לחדור לעם היהודי ומשתדלים לא רק להציף את הנושא, אלא גם לטפל בו ולהגיש מענה. לאחר שהתכנית מסתיימת היא גם עולה לדף הפייסבוק הפעיל של האתר.

"אני מאמין", הוא אומר, "שבכך שאנו מעלים תכנים כאלו לערוץ הידברות, אנו נלחמים בו זמנית בתכניות שמשודרות במקומות אחרים ובהן יש ביטוי חזק מאוד של תכנים קלוקלים, כמו למשל התכנית המזעזעת 'היהודים באים' שנלחמנו נגדה במלוא העוז, לאחר שהבנו עד כמה שהיא מציגה את תכני התנ"ך באופן הכי מעוות ובעייתי שיכול להיות. פעלנו בכל הכוח, גם בכלים משפטיים וגם באמצעות לוחמה פוליטית, וכך אנו מתכוונים לעשות בעזרת ה' עם כל תחום שיגיע אלינו ושנשמע עליו".   

אבל יותר מכל הוא שואף למצוא מסילה אל ליבותיהם של האנשים הפרטיים: "אני מאמין שרוב האוכלוסייה בישראל אינה מזדהה עם התכנים הבעייתיים. הסיבה שאנשים אינם מוקיעים את אותם תכנים, היא כי הם באמת תמימים ולא מבינים מה נורא בכך שיציינו בבית הספר גם חגים נוצריים בנוסף לחגים היהודיים, או שיקיימו תערוכות עם מוצגים שהם ההפך המוחלט של היהדות. יש גם אנשים שהם לא תמימים, אלא מרגישים 'נאורים'. כביכול הם ליברליים – מכניסים לתוכם גם את התרבות היהודית וגם את הנוצרית. רק שהם לא מבינים את הבעייתיות הגדולה שעלולה לצוץ. זו בדיוק הסיבה שאני פונה להורים, למחנכים. בואו, תנסו לפנות אלינו, יחד ננסה להילחם בכל דרך שהיא.

"בנוסף, אנו רוצים לעדכן את הציבור בכך שקיים אצלנו קו חם בו אנו עונים להורים ולאנשים שמתעניינים ורוצים לברר על אירועים שנתקלו בהם. דרך הקו הזה כבר פנו אלינו לא מעט הורים ותלמידים, ועמדנו מאחוריהם בזמן שהם נקטו במחאות. כי שוב, המטרה שלנו אינה רק להעלות מודעות, אלא גם להוביל צעדים מעשיים".

לדבריו של צדיקוב, במסגרת התכנית הם הולכים לעסוק בכל שבוע בתחום אחר. "לצערי יש תחומים רבים מאוד תחת אותה כותרת", הוא אומר, "ואנו מנסים לפעול בכולם, ככל יכולתנו, כולל בחינוך החרדי".

אתה רוצה להגיד לי שגם לחינוך החרדי החלו לחדור התכנים האלו?

"לצערי זה אכן קורה, אם כי כמובן שבחינוך החרדי מדובר בתכנים מכובסים בהרבה, אך גם הם מגיעים תחת האיצטלה של תנועות ליברליות ופתוחות שמנסות כביכול לחשוף את הציבור למושגים הרחוקים מהדת. מדובר בקושי אמתי לזהות זאת, ולכן חשוב כל כך שאנשים יהיו עם יד על הדופק. כי הסכנה גדולה יותר מכפי שאפשר לשער. אנשים לפעמים נבוכים כשהם נתקלים בכאלו חומרים וחושבים שזה מפריע להם כי הם קצת מיושנים או שמרנים, ולא מבינים שמדובר כאן בהחדרת חומרים אסורים ממש. זו מלחמה לכל דבר. יש כאן אנשים שרוצים לפרק את יהדותנו, ואנו מוכרחים להפשיל שרוולים ולהילחם בכל הכוח".

האם אתה באופן אישי לא חושש להנהיג כזו לוחמה, מול גופים כל כך מבוססים?

"אני לא חושש. הפעילות שלנו נעשית מתחילתה ועד סופה אך ורק על פי החוק, ויש לנו עורכי דין מנוסים שמלווים אותנו. אני גם יכול להוסיף ולומר שאני בהחלט אופטימי. הרי במשך כל הדורות היינו נתונים בסכנות רוחניות, והקב"ה שומר עלינו מעל לדרך הטבע. עלינו רק לעשות את ההשתדלות שלנו ולהתפלל להקב"ה שכפי שעזר לאבותינו בימים ההם, הוא ימשיך ויעזור לנו גם עתה".