כיצד משפיעה הקורונה על בעלי החיים? ראיון מרתק

נגיף אחד קטן ועולם שמתהפך על פיו. סגרים, מסכות ואלכוג'ל, הרגלים ששבתו ואחרים שנקנו מחדש. כיצד המהומה האנושית משפיעה על סביבתנו הדוממת, החיה והצומחת? בעלי החיים, הצמחים, המים, האוויר והאטמוספירה, כיצד הם חווים את תהפוכות הקורונה? ד"ר יעל פרג, סגנית דיקן בית הספר לקיימות בבינתחומי הרצליה, וד"ר שיר צמח שמיר, ראש תחום כלכלה-קיימות בבי"ס לקיימות בבינתחומי הרצליה, מספרות על ההשלכות הסביבתיות של הקורונה.

"הקורונה השפיעה רבות על הסביבה", פותחת ד"ר שירי צמח שמיר. "יש קשר הדוק בין הקורונה לכל תחום הקיימות שמורכב מכלכלה, סביבה וחברה. אנו רואים שהקורונה השפיעה על כל תחומי החיים שלנו, הן מבחינה בריאותית, הן בשינויים בצריכה של משקי הבית, והן בשינויים בסקטורים השונים ובמבנה שלהם (לדוגמה, שינוי בתחום המסעדנות – מעבר ממסעדות ובתי קפה פעילים לשירות משלוחים או טייק אווי, חברות שמספקות שירותים לקהל הרחב עברו לספק שירותים און-ליין, משרדי עובדים שמעודדים עבודה מהבית ועוד), כמובן גם התחבורה הציבורית השתנתה. לכל שינוי כזה יש השפעה כלכלית, ויחד עם אי הוודאות האופפת אותנו אנו רואים שינויים דרמטיים בשוק ההון. והגלגל לא נעצר כאן, כי לכל השפעה כזו יש גם השפעה חברתית וחוזר חלילה".

"הקורונה השפיעה על העולם באופן בולט מאד", אומרת גם ד"ר יעל פרג. "בעקבות הקורונה נכנסה שמונים אחוז מאוכלוסיית העולם לסגר חלקי או מלא. האנשים לא הורשו לצאת מהבית, הוגבלו שלא לצאת מסביבתם הקרובה או לפחות מארצם. סגר עולמי כזה, בימינו, הוא דבר בעל השפעה דרמטית על הסביבה כולה".

כשהכבישים ריקים

כיצד סגרי הקורונה השפיעו על הסביבה? האם היו השפעות לטובה, או חלילה להיפך?

"ההשלכות אינן חד משמעיות". מסבירה ד"ר פרג. "ישנן השפעות שהיטיבו עם הסביבה, ובו זמנית גורמות גם להשלכות שליליות. אתן דוגמה: היו פחות נסיעות של רכבים פרטיים, בעיקר בסגר הראשון שאז ההגבלות היו נוקשות יותר, וראינו הפחתה גדולה בזיהום האוויר. אם משווים את נתוני פליטת גזי החממה לתקופה מקבילה בשנים שעברו, רואים ירידה של כעשר שנים אחורנית בכמות הפליטות. וזה ברור: אם נוסעים פחות, ומייצרים פחות, גם נפלטים פחות חלקיקים מזוהמים ואיכות האוויר עולה.

"הגבלת היציאות והטיולים גם השפיעה לטובה על בעלי החיים ששגשגו בטבע באין מפריע. הם חזרו להסתובב במקומות המחייה שלהם ללא פחד ממטיילים, ללא זיהום רעש, ללא לכלוך, וללא חשש מרכבים נוסעים.

(צילום: shutterstock)

"כמובן, ההשפעות האלו הינן זמניות מאד. כאשר נחזור להרגלים הקודמים שלנו וליציאות המרובות, ככל הנראה יעלה זיהום האוויר וגם החיות ייעלמו מהנוף. זו איננה השפעה קבועה".

ד"ר שירי צמח שמיר מוסיפה: "כאשר אנחנו מסתכלים על השפעת הקורונה על איכות הסביבה, צריך להפריד בין שני הסגרים שהמדינה עברה. בסגר הראשון, היינו מפוחדים, לא יצאנו מהבית. זה השפיע על זיהום האוויר מתחבורה (גם יבשתית וגם אווירית), והשפיע גם על בעלי החיים לטובה. ראינו פריחה גדולה בכמויות בעלי החיים הימיים שהגיעו לחופי הים התיכון בתקופת הסגר. לווייתנים, כרישים, והמון דגים חזרו לחופים. גם צבאים ויעלים הסתובבו בחופשי באזורי המחייה. למעשה, הסגר היה קשה לנו נפשית ורגשית ומעשית, אבל לטבע הוא דווקא היה טוב... אולם הסגר השני, היה פחות מחמיר וקפדני, למעט בחגים, ולכן זיהום האוויר ירד, אך לא כמו בסגר הראשון. יכלו לעשות גם פעילות ספורטיבית לאורך החופים, כך שבעלי החיים שוב לא היו מוגנים לחלוטין מהפרעות המטיילים. במהלך הצעדים שנעשו לפתיחת הסגר, ראינו יותר ויותר מבקרים בשמורות הטבע, בפארקים ובחופי הים, שגם הביאו ליותר פסולת".

נגיף הקורונה, שליחו של מלך העולם, השפיע לא רק על הסביבה והחיות, אלא שינה גם דפוסי חיים שהיו מקובלים תמיד: מה קונים, לאן נוסעים, מה אוכלים, כמה ואיך. בנוסף להגבלת הנסיעות והיציאה, אלו הרגלים אנושיים נוספים השתנו בקורונה והשפיעו על הסביבה?

ד"ר צמח שמיר מזכירה לנו את ימי ערב פסח, בהם ההיסטריה שלטה בכול, ואנשים פחדו ממחסור בביצים, בנייר טואלט, ובמה לא. "הפחד העולמי ממחסור הוביל את כולנו לשינויי התנהגות וצריכה חדים. כולם חיפשו מתכונים בלי ביצים, השתדלו לא לזרוק מזון ראוי לאכילה, העבירו אחד לשני מוצרים שימושיים, ולבשו בגדים מעונה קודמת במקום לקנות חדשים, כי כל החנויות היו סגורות וממילא, לא יכלו לצאת מהבית. מצד שני, אנשים בישלו יותר ואכלו יותר כי היו משועממים בבית...

"אני עורכת כעת מחקר מעניין בנושא הרגלי רכישת המזון וצריכתו בתקופת הקורונה בהשוואה לתקופה שקודמת לה. המחקר נערך ביותר משלוש עשרה מדינות, ובשיתוף עם צוות חוקרים גדול מרחבי העולם. במסגרת הפרויקט הפצנו שאלון צריכה מפורט, ומאות משיבים של אוכלוסייה מייצגת באוסטרליה, במדינות אירופה ובישראל ענו על השאלות. כעת אנו בוחנים ובודקים את התשובות, ומגלים הרבה הפתעות. מסתבר כי הקורונה הפכה הרגלי חיים בהרבה מדינות. חלק גדול מהשינויים נוגעים גם לאיכות הסביבה. לדוגמה, אנשים במקומות מסוימים הפסיקו לצרוך בשר, הפסיקו לרכוש בחנויות קטנות, או צרכו יותר אלכוהול. בישראל, אגב, היו פחות שינויים יוצאי דופן מאשר במדינות אחרות. מעניין מדוע.

"במסגרת המחקר, חלקנו סיפורים שקשורים לאוכל בזמן הסגר. אחד הסיפורים שהחוקר האיטלקי סיפר לנו הוא, שכמות הפסטה הנמכרת עלתה משמעותית באיטליה. אצל חוקר מדנמרק, היה סיפור דומה לשלי עד להפתיע: אנשים הכינו קציצות בשר. את השאריות שנותרו מהקציצות, הם לא רצו לזרוק, (מה שלכאורה היו עושים בימי שגרה...) ושילבו אותן בפסטה בולונז'. וכשנותר מעט מהבולונז', הם לקחו את השאריות והכינו איתן פשטידה. הדנים אולי לא הכינו פשטידה אלא מאפה דומה, אולם עיקרון המחזור המשולש היה זהה ומשעשע. האנקדוטה הזו המחישה לנו עד כמה אנשים בסגר הראשון, פשוט פחדו ממחסור במזון.

"חוויות כגון אלו היוו בסיס למחקר שלנו. רצינו לדעת האם אנשים בחרו לקנות ישירות מהחקלאי, או לרכוש בחנויות קטנות ולא בסופרים גדולים. חקרנו גם מה הם רוכשים, האם יותר מזון קפוא, מזון מוכן, בשר, דגים וכן הלאה. ניתוח התוצאות עדיין בתהליך, אבל אנחנו רואים שיש שינוי בהרגלי הצריכה, הן של הישראלים והן של האירופאים, בעיקר באוכל מנחם כמו עוגות ושוקולד. כל השינויים האלו משפיעים בהכרח גם על הסביבה, בתקווה שיהיו אלו שינויים לטובה. הפחד ממחסור והרצון לא לזרוק אוכל – יכולים להוות בסיס טוב להרגלי חיים משופרים המתחשבים יותר גם בסביבה".

כשהמסכה לא מתכלה 

האם היו גם השפעות שליליות על הסביבה?

"אכן", מאשרת ד"ר פרג. "במקביל להשפעות החיוביות הללו, ראינו ירידה חדה בצריכת האנרגיה. המפעלים היו סגורים ובעלי רכבים לא נזקקו כמעט לדלק. יהיו שיאמרו שזו השפעה חיובית, אולם אי אפשר להתעלם מירידת שוק האנרגיה ככל שהסגרים היו מהודקים יותר. המפעלים הפחיתו כמויות ייצור, מקומות עבודה נסגרו, לאנשים אין כסף לקנות ולבזבז, וניכרת ירידה חדה ברמת הצריכה והביקוש. במילים אחרות, נכנסנו למיתון כלכלי. בשנים עברו, ראו את הירידה בגזי החממה בכל פעם שהחל משבר כלכלי. זהו אחד הסממנים הקבועים להאטת הפעילות הכלכלית. וכשיש משבר כלכלי כולם סובלים, וגם אנו חלק מהסביבה. לא רק בעלי החיים".

ד"ר צמח שמיר מציינת השלכות נוספות: "לעומת ההשפעה החיובית על הטבע, עברנו לצרוך יותר חד פעמי: מסכות וכפפות חד פעמיות, בקבוקי אלכוג'ל, כלים חד פעמיים במשלוחים ממסעדות וגם בבית. המיחזור לא היה נגיש כבעבר, ויחד עם הגדלת הצריכה הביתית, גם הפסולת גדלה".

(צילום: shutterstock)

צריכת המסיכות הגוברת היא אחת התופעות הבולטות במיוחד בקורונה. עד לא מזמן המסכות החד פעמיות שימשו בעיקר את הצוותים הרפואיים. על פי זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, גודלו של שוק המסכות עמד בשנת 2019 על 800 מיליון דולר. לעומת זאת, עם פרוץ הקורונה, תוך שלושה חודשים בלבד מתחילת שנת 2020, תפח גודלו של השוק בצורה חסרת תקדים, ועמד על 75 מיליארד דולר. לפי התחזיות, גודלו של שוק המסכות בשנת 2020 כולה צפוי להגיע ללא פחות מ-166 מיליארד דולר.

האם המסכות שאמורות להגן עלינו מפני הקורונה, משפיעות לרעה על בעלי החיים בטבע? המסכות הדקיקות מתעופפות ברוח, מתגלגלות ברחובות, ורבות מהן מגיעות אל החופים ומסכנות את בעלי החיים הימיים. באחד מחופי הונג קונג נמצאו לא פחות משבעים מסכות ברצועת חוף קטנה של מאה מטר בלבד, וגם בחופי ים התיכון נצפו "מדוזות" המורכבות ממסכות כירורגיות שאבדו לבעליהן. עד כמה זו תופעה רווחת?

"תופעת זיהום הפלסטיק היא תופעה נפוצה". מאשרת ד"ר צמח שמיר. "אלו לא רק המסכות, אלא כל הפלסטיק הגדול (כולל שקיות, כפפות, מסכות ועוד) שפוגע בבעלי החיים הימיים בעיקר, שמדמים את עצם הפלסטיק המעניין שנקלע לפניהם כאילו הוא אצות או מדוזות, אוכלים אותו ונחנקים. גם בעלי החיים היבשתיים עלולים להיפגע מהפלסטיקים המזהמים את המרחב.

"בנוסף לפלסטיק הגדול הנראה לעין, אנחנו מחלקים את הזיהום לזיהום של מיקרו-פלסטיק וזיהום של ננו-פלסטיק. ההבדל בהגדרות הוא לפי גודל החלקים. החלקיקים הקטנים נספגים בקרקע ובמי השתייה, אך לא מתכלים ולא מתפרקים בטבע. בסופו של דבר, הפלסטיק שאנחנו זורקים, חוזר אלינו בתוך הקיבות של הדגים, כחלק מגידולי הקרקע ואפילו במים שאנחנו שותים".

כשהפלסטיק צומח בקרקע

ד"ר יעל פרג מספרת כי רבים מהפרויקטים לעידוד שימוש בכלים רב פעמיים שהתקיימו ברשויות מקומיות ובמקומות עבודה, נפגעו קשות. "הקורונה יצרה פחד גדול מווירוסים וחיידקים. הכול צריך להיות סטרילי והגייני, והכלים החד פעמיים נתפסים בציבור כיותר בטוחים לשימוש. גם מקומות שכבר הוציאו את הכלים החד פעמיים משימוש, בגלל שיקולי קיימות ואיכות הסביבה, כעת חזרו לחד פעמי רק בגלל בהלת הקורונה.

"בשם הסטריליות יצרנו כאן בעיה גדולה. הכלים החד פעמיים הם מאד לא בריאים לשימוש. כשיוצקים אוכל חם לכלים חד פעמיים, החום גורם להתפרקות חלקיקים מיקרו פלסטיים. החלקיקים האלו נכנסים לגוף יחד עם האוכל ועלולים להזיק לגוף. ולא רק הכלים, אלא כל הפלסטיקים והניילונים שבאים לידי שימוש ומוחלפים ונזרקים בתדירות כה גבוהה, מגיעים למערכת האקולוגית ופוגעים בה. בזמן הקורונה, כמויות הפסולת הביתית עלתה מאד, והרבה ממנה הוא בעקבות השימוש העולה בחד פעמי. בהטמנת הפסולת הכלים הופכים לחלקיקי פלסטיק מאד לא בריאים. כאשר המים שאנו שותים או הירקות שאנו צורכים, סופחים אליהם את חלקיקי הפלסטיק – זו נזק בריאותי לא פשוט. עיקר הבעיה הוא, שהשימוש בחד פעמי הפך להיות לגיטימי ומומלץ, וזאת לאחר מאמצי הסברה גדולים שהושקעו בתחום. הכול הלך לריק.

(צילום: shutterstock)

"בנוסף לכך, סגירת בתי העסק בארץ בעקבות הקורונה, השפיעה גם על עליית הרכישות המקוונות. אולי הקניות נראות זולות יותר, גם זה נתון בספק, אך לסביבה ולטבע הן עולות ביוקר. לדוגמה, בעת קניית בגדים, הרבה לקוחות מתלבטים מה המידה המדויקת ומזמינים את אותו הפריט במספר מידות שונות, במיוחד אם המחירים נמוכים, בלי לחשוב על הפריטים המיותרים שיתגלגלו לאשפה ויזהמו אותה ללא כל סיבה ותכלית. תהליך הקניות הפך להיות מהיר ונגיש ומאד לא שקול, כל פריט ופריט ארוזים בהרבה קרטון וניילון, והרבה אנרגיה נדרשת לשינוע המרוחק. אין ספק, כי הקורונה העצימה את הקניות המקוונות, על כל הנזקים הנלווים להן".

לחלק מן ההשלכות הסביבתיות יש גם השלכות כלכליות. מהן? 

"מתוקף מומחיותי ככלכלנית סביבה", אומרת ד"ר צמח שמיר, "ראיתי כי אין כמעט דבר שאין לו השלכות כלכליות. גם אם נראה לנו שיש דברים שאי אפשר לתת להם ערך כלכלי, ניתן לדעת מה בא על חשבון מה, מה שנקרא 'עלות אלטרנטיבית'. לדוגמה, ניתן למדוד ולכמת כמה כסף הוציאו על חופשות בחו"ל לעומת חופשות הקורונה כאן בארץ, וכך לראות את ההשפעה הכלכלית של השינוי בחופשות. דוגמה נוספת, אנשים שרוכשים מסכות, אם הם במעמד כלכלי נמוך, הרכישה הזו תבוא על חשבון קנייה אחרת שמשק הבית שלהם היה רגיל להוציא. (הערה מן הצד, בסינגפור ובהונג קונג, הילדים מקבלים מסכות בבית הספר, ואם אינני טועה הם מקבלים מסכה חדשה פעמיים ביום. כך האחריות להגנה מפני הקורונה איננה נתונה לשיקול דעתם של ההורים, ולא תלויה ברוחב ליבם).

"לפי שיטת מדידה זו, מדדו שני מומחים בשם פרופ' ניר בקר והדוקטורנט עשהאל גרינפלד, את העלות החיצונית שנחסכה מחודש של הגבלת תנועה בישראל. על פי מחקרם עלות זו עומדת על כ-184 מיליון ₪ שנחסכו בגלל זיהום האוויר שהופחת. הם ראו גם כי חודש של סגר הביא לתועלת שוות ערך של יותר מ-70 מיליון ש"ח שנחסכו בעלויות הבריאות רק בזכות הפחתת תחלואה ותמותה בעטיו של זיהום אוויר במחוז חיפה".

במבט קדימה

האם יש צעדים שניתן לעשות כדי להרחיב את ההשפעה הטובה?

ד"ר שירי צמח שמיר טוענת שניתן להרחיב את ההשפעה החיובית של הקורונה על ידי תכנון שטחים ירוקים במרחבי הערים על ידי העיריות, קידום תכנית האב לשטחים פתוחים על ידי המשרד להגנת הסביבה, וגם הטמעת הצרכים של התושבים בערים (יותר הצללה, יותר פינות ישיבה, ועוד). "גם הרגולציה הממשלתית חשובה להפחתת נזקים. בין אם על ידי אכיפה וקנסות ובין אם מס פחמן, ובין אם על ידי עידוד מחזור מסכות וכפפות חד פעמיות בצורה של תמריצים חיוביים", היא אומרת.

ד"ר יעל פרג מציינת גם את הזווית האישית: "השאלה היא אם נצליח לשמר את ההרגלים הטובים שנאלצנו לרכוש בזמן הקורונה. בשנים האחרונות הטיסות הפכו לחלק מהשגרה של רבים, בין אם לצורכי עבודה ובין אם לצורכי בילוי. לטיסות יש השפעות סביבתיות משמעותיות, בעיקר בגל פליטות גזי החממה הכרוכות בהן. בתקופת הקורונה רבים מאנשי הסקטור העסקי גילו שאפשר לשתף פעולה עם קולגות מחו"ל או לסגור עסקאות גם מבלי לטוס לצד השני של העולם. אנשים גם גילו מחדש את היכולת לנפוש בארץ. באופן דומה, עקב הקורונה, אנשים רבים עברו לעבוד מהבית, וחסכו בכך שעות יקרות של עמידה בפקקים, הורידו סיכון לתאונות דרכים, הפחיתו זיהום אוויר וחסכו באנרגיה. מה טוב היה להמשיך ולהפחית בנסיעות.

"באופן אישי הייתי מוכנה ורוצה לעבור לתחבורה ציבורית במקום לנסוע ברכב פרטי, וכמוני ישנם רבים שמוכנים להקדיש מעט יותר זמן לנסיעות ולחסוך בהרבה אנרגיה וזיהום אוויר. השינוי האחרון תלוי גם בתוכניות ממשלתיות להרחבת התחבורה הציבורית והתייעלותה, ואני מקווה כי הרשויות הבינו את הצורך ויקדמו את העניין. ניתן גם להפחית רכישות חדשות, ולהמשיך להסתדר בלי קניות אינסופיות, כמו שלמדנו להתמודד בימי הקורונה כאשר החנויות היו סגורות. להפסיק ולהיות שבויים של תרבות הצריכה. ובינתיים, גם את המסכות שאנו לובשים להגנה מפני הקורונה אפשר ורצוי לצרוך מבדים כביסים, ולא להשתמש באלו החד פעמיות. אפשר לתפור או לקנות מסכות כביסות, ולדעתי הן גם נוחות יותר מחברותיהן המזהמות. שיהיה רק בבריאות לנו ולסביבתנו".