ערך קניות בלי כסף, בעוד אשתו אומרת תהילים - ולא תאמינו איזה נס ענקי אירע להם

זה קרה בערב סוכות תשע"ב. 

אברך מקריית ספר, שהיה במצב כלכלי מאוד קשה - הגיע למצב שאין לו כסף לקניות לצרכי החג. הוא ואשתו ישבו וחשבו מה לעשות, אך לא מצאו מוצא. הם ידעו שבחשבון אין כסף, ואין להם איך לעשות את החג. 

כך ישבו במשך דקות אחדות, כשהם חושבים ומנסים לטקס עצה מאיפה להביא את הכסף, עד שאשתו של האברך אמרה לו: "לך למכולת ותתחיל לעשות את הקנייה. אני אשב בבית ואגיד תהילים, והשם יעזור".

האברך יצא מחוזק ומעודד מדבריה של אשתו, וכך עשה. 

בביטחון גמור של מי שיודע שהקב"ה יעזור, ושיימצא הפיתרון הראוי - הוא החל לערוך את הקנייה. כשהגיע עם העגלה לקופה, קפץ למוחו רעיון להתעכב קצת עם התשלום, על ידי כך שיעמיד פנים כי שכח מוצרים מסוימים. "התחלתי להעביר את המוצרים, ואז כדי להתעכב קצת, 'שכחתי' את הטיטולים. התקשרתי לאשתי ושאלתי אם יש חדש, אבל היא אמרה לי: 'לא, אבל תמשיך. אני ממשיכה להגיד תהילים'".

"הקונה העצבני החל לצעוק על האברך ולגדף אותו"

הוא הביא את הטיטולים, ומאחוריו כבר השתרך תור ארוך כאורך הגלות - וכולם ממהרים לסיים את צרכי החג בזמן. 

פתאום 'נזכר' האברך שהוא שכח גם טישו - צעד שגרר כמובן הרמת גבה מצד הקונים שהמתינו לו בסבלנות עד שיביא את הטיטולים. "ראיתי שהסבלנות שלהם מתחילה לפקוע, אבל לא הייתה לי ברירה. רצתי לחפש טישו, והתקשרתי שוב לאשתי. 'אין שום דבר, אבל אני ממשיכה להתפלל. תמשיך לקנות'", היא אמרה לו. 

בשלב הזה הקונים התחילו להתעצבן, ואחד הלקוחות אפילו התחיל לצעוק על האברך ולגדף אותו - בלי הגזמה, במשך 20 דקות תמימות. הוא צעק וגידף, גידף וצעק - עד שאפילו הקונים האחרים החלו להעיר לו על צורת ההתנהגות המבישה שלו. 

הקונה, שככל הנראה הייתה בו קצת יראת שמיים, הבין את טעותו, והרגיש בושה. 

הוא פנה אל האברך וביקש את סליחתו, ופתאום אמר: "האם אני יכול לשלם עבור הקנייה שלך?". 

קולו של האברך נדם. 

דמעות התרגשות עלו בעיניו, והוא לא יכל לעצור את הבכי שלו כשהקונה המגדף הוציא את הצ'ק ורשם עליו סכום של 2,500 ש"ח - סך כל הקנייה שלו. 

כשהקונה המגדף הרים את עיניו מהצ'ק וראה שהאברך בוכה, הוא לא הבין מדוע. "חשבתי שהוא נפגע ממני בצורה כל כך עמוקה, עד שאפילו הצ'ק שלי לא הצליח לנחם אותו", חשב הקונה המגדף לעצמו, וכמובן שדעתו לא נחה מכך. 

הוא ניגש אל האברך ושאל אותו לפשר הבכי. "נכון שפגעתי בך והעלבתי אותך, אבל קיבלת על זה פיצוי די הוגן, לא? 2500 ש"ח".

בשומעו כך, אמר האברך מתוך דמעותיו - "לא על זה אני בוכה. לא בגלל הצעקות והגידופים, אלא בגלל שראיתי את הקדוש ברוך הוא בעיניים".

"אני רוצה לתת לך 12 צ'קים לכל השנה - על סך הסכום הזה"

הקונה, שלא ממש הבין על מה האברך מדבר, ביקש ממנו להסביר למה הוא מתכוון והאברך החל לספר לו דברים כהווייתם: "לפני שיצאתי למכולת, אני ואשתי דיברנו על זה שצריכים לערוך קניה לחג, אבל לא היה לנו כסף בחשבון. היינו אובדי עצות, וחשבנו מה אפשר לעשות. פתאום אשתי אמרה לי בכוונה, 'לך למכלות, תתחיל לקנות וה' יעזור. אני אגיד תהילים בינתיים'. דבריה חיזקו אותי, וזה מה שעשיתי - אפילו שידעתי שאין לי פרוטה בכיס. בגלל שלא ידעתי איך אני משלם על הקנייה, העמדתי פנים בכל פעם שאני שוכח משהו, והתקשרתי לאשתי כדי לשאול אם הגיע משהו, אם יש חדש לגבי הכסף. אבל בכל פעם אשתי אמרה לי שעוד לא, ושהיא ממשיכה להגיד תהילים אז שאמשיך בקנייה".

בשלב הזה הביט הקונה באברך כלא מאמין, והיה ניכר עליו שהוא חושב שהאברך אינו דובר אמת. "אתה לא מאמין לי? קח, תתקשר לאשתי ותשמע בעצמך", אמר האברך לקונה, תוך שהוא מחייג את מספר הטלפון של אשתו ומצמיד את המכשיר לאוזנו של הקונה. כשאשתו ראתה את מספר הטלפון של בעלה מופיע על הצג, היא מיד ענתה לשיחה ואמרה אוטומטית: "תמשיך, תמשיך, אני ממשיכה לומר תהילים".

כשהקונה שמע זאת, הוא התרגש ביותר. 

הוא ניתק את השיחה כשדמעות התרגשות עומדות בעיניו, הביט באברך ואמר לו: "אני איש בעל אמצעים, ואני רוצה לתת לך 12 צ'קים לכל השנה על סך הסכום הזה, כדי לעזור לך להחזיק את הבית שלך. ריגשתם אותי מאוד באמונה שלכם, שהוכחה כאמיתית".

הסיפור המדהים הסתיים בכך שהקונה האמיד הוציא 12 צ'קים על סך 2500 ש"ח לחודש, להפתעתו ושמחתו של האברך, שראה עין בעין מה כוחה של אמונה ומה כוחה של תפילה מעומק הלב. 

(הסיפור עובד מתוך הספר 'למעשה' של הרב פנחס זרביב, ומתוך אתר 'דרשו')