"בערב שבת הגיעו אלינו בהפתעה 8 נפשות, 16 מזוודות. זו היתה שבת בלתי נשכחת"

מהי השבת בשבילך?

רבקה מפתיעה ומשיבה בשיר: "השבת בשבילי היא מקור הברכה / השבת בשבילי היא שמחה למשפחה / השבת מלאכית, לבנה המפה / השבת מרפאה כל כאב, ומרפה. השבת בשבילי היא נס פרטי / שלווה בכנפיה, חובקת אותי / בכל פרטיה ודקדוקיה, נבראה בשבילי /שהכי טוב יהיה לי בדרכי , בשבילי. אוהבת אני אותך שבת המלכה / מצפה לבואך , ציפייה ארוכה / מחכים גם אתי הבן והבת / בואי שבת בואי שבת..."

רבקה מבקשת להרחיב ולשתף מה כוונתה מאחורי השיר: "זה היה לפני כשנתיים. הבת שלי הייתה אז כמעט בת 24 ועוד לא נישאה", מתארת רבקה את העומד מאחורי השיר. "היא עברה תקופה לא קלה. הרגשתי שהיא  זקוקה לאוורור, ובלי לחשוב הרבה החלטתי לערוך שבת משותפת לה ולחברותיה. אחותי הצטרפה לארגון השבת, יחד עם בתה שהייתה אף היא בשידוכים, ומהר מאד ארגנו עשר חברות רווקות בגילאי 24 ועד שלושים+. נסענו לביתה הריק של חמותי ז"ל, ושם התאספנו לשבת מיוחדת ומלאת הווי.

"לא אשכח את אותו ליל שבת, כאשר ישבנו אחרי הסעודה, ועשינו סבב שיתופים מרגש . לפי התוכנית שטווינו מראש, כל אחת מהבנות הייתה אמורה לספר על משהו שקשה לה בתקופה הזו ועל משהו שהיא יכולה להגיד עליו תודה. הבנות שיתפו פעולה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, ויחד שיתפנו והזדהינו, צחקנו ובכינו, בנות שפכו את הלב ורוקנו מטענים של זמן ארוך, וכולנו יצאנו עם לב מטוהר מדמעות ותחושה קלה ומשוחררת. גם בנות סגורות שיתפו וקבלו הרבה כוח מהשיתוף ההדדי. הלילה הזה רק היה פתיח לשבת מאד מיוחדת עם אווירה מופלאה של שחרור, שמחה פנימית, התעלות, ואחדות.

"הרגשנו בחוש כיצד הבנות יצאו אחרות לגמרי. הבת שלי, אחיינית שלי, וכל חברותיהן שהשתתפו עמנו, הן לא אותן בנות שנכנסו לשבת. הן קבלו כלים חדשים וכוחות מחודשים להתמודדויות המצפות להן, היה מרגש ומסעיר לראות זאת.

"ואז הבנתי כי לשבת יש כוח עצום ומרפא של אחדות והתחזקות, ובקשנו להמשיך עם הגילוי הזה לעוד ועוד בנות ונשים. ויחד עם אחותי ואחיינית נוספת, שתיהן חברות למקצוע הטיפול, החלטנו לפתוח את 'אספקלריה', מרכז למודעות וצמיחה. כמנחת נישואים ומשפחה, ומטפלת פרטנית - פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית, הרגשתי רצון עז להעביר את החוויה הזו הלאה, ולתת לעוד נשים את האפשרות להקנות להן ולילדים שלהם כלים לשמחה אמתית בכל המישורים. הייחודיות בקבוצות של מודעות וצמיחה באספקלריה, זו אווירה מאפשרת, עבודה עם המון חוויה, לצד מקצועיות. שילוב כל הנתונים האלו הוציא קבוצות שחוו שינוי משמעותי בחייהן, יותר מכל טיפול אחר.

"מאז הספקנו לעשות עוד שלוש שבתות משותפות כאלו לבנות בשידוכים, וכמה קבוצות מיוחדות לנשים. כשפרצה הקורונה עברנו לפעילות מרחוק, ואנו מקוות לחזור בהקדם לפעילות מלאה. הבת שלי ברוך ה' נישאה לפני כשלושה חודשים למזל טוב, והתהליכים שזכינו להם באותה שבת שנוצרה בזכותה, עדיין ממשיכים להאיר בלבבות".

זיכרון ילדות משבת

"כשהייתי קטנה, עדיין לא היה מושג של גנרטור בשבת. הורי שיחיו, נהגו לא להשתמש בחשמל בשבת, ולכן השתמשנו בשבת בפתיליות של נפט. אבי היה מדליק את הפתיליות לפני הדלקת הנרות. האור שהן הפיצו היה צהוב וחמים, קצת יותר מאור של נר, והבית היה חשוך מעט ומעומעם. זו הייתה אוירה מיוחדת של לילות שבת. בלילה אחרי הסעודה, במיוחד בשבתות החורף, נכנסנו כולנו, כל הילדים למיטה של אימא שלי, והיא סיפרה לנו סיפורים מאלפים על הילדות שלה מתקופת המלחמה. התכרבלנו יחד מתחת לשמיכות, מרותקים, חווים חמימות משפחתית ועונג שבת.

"היום בתור פסיכותרפיסטית אני יודעת כמה החוויה הזו העשירה את הנפש שלנו, כמה הזיכרונות האלו היוו בסיס איתן לאישיות העתידית שלנו. זו הייתה נתינה רגשית שאמי העניקה לנו בחיבור מיוחד עם אווירת השבת. עד היום כאשר אני נזכרת בלילות השבת ההם, אני חשה את התענוג להיות כך ספונה אצל אימא, עם סיפור ואוירה".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"חשוב לי מאד להכניס את השבת בזמן. 'בזמן', מבחינתי, זה עשר דקות לפני זמן הדלקת נרות שכתוב בלוח. עם זאת, אני לא יכולה לומר שתמיד אני מצליחה להדליק מוקדם. אני משתדלת, מתפללת ומייחלת להגשים את המטרה הזו, ומעודדת את עצמי במילים טובות כדי לא ליפול לייאוש. והשלב הראשון הוא כמובן להתחיל את ההכנות מוקדם: אפשר לומר שאני מתחילה להתכונן לשבת במוצאי שבת. כאשר אנחנו מתחילים את השבוע ברגל ימין עם בית נקי ומסודר, הרבה יותר קל להכניס את השבת הבאה. אני גם משתדלת לכבס במוצאי שבת את כל בגדי השבת של הילדים ואת המפות, וכך אוכל כבר ביום שני או שלישי לגהץ אותם לכבוד השבת.

"את הקניות לשבת אני משתדלת לעשות בימי שלישי או רביעי, במיוחד בשבתות החורף, שנכנסות מוקדם. אני רוצה שכל המוצרים הדרושים לשבת יהיו בהישג ידי ביום חמישי כדי שאוכל כבר לבשל. ועוד טיפ קטן אני יכולה לתת כאן מהניסיון שלי: אם אתם רוצים להקדים את כניסת השבת, תכתבו לכם מה הן עשר הפעולות האחרונות שאתם עושים לפני הדלקת נרות. תעברו עליהן, ותגידו לעצמכם אילו פעולות מתוכן אנחנו יכולים להקדים ולעשות בצהריים במקום לפני הדלקת נרות. הברור הזה יכול לפנות לנו זמן יקר של רגע אחרון".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"אני אוהבת שהאוכל של שבת מגוון ושיש בו 'הפתעות'. אם אני רואה, טועמת, או שומעת על סלט מעניין, יהיה לי תמיד חשק לנסות אותו לכבוד שבת. יחד עם זאת, יש אצלנו מאכלים קבועים שחוזרים על עצמם שבת אחרי שבת, ואי אפשר לוותר עליהם, כמו מרק העוף המסורתי, והשניצלים.

"התפריט של סעודת היום דומה, עם סלטים כמו בלילה, דגים ואחר כך טשולנט. בקשר לטשולנט שלנו, כבר כמה שנים טובות שגיליתי את סוד הטשולנט - החמין המשובח: הסוד טמון בדיוק בגודל האש. לא גדולה מדי , אבל ממש לא קטנה מדי. החמין צריך לבעבע היטב היטב במשך כל השבת כדי לצאת משובח וטעים.

"לסיום הסעודה, אני משתדלת להשקיע במנה אחרונה טעימה, ושתהיה גם בהגשה יפה. נחמד לי לגוון בכל שבוע מחדש ביצירה חדשה ומעניינת, אם זה גלידה עם קומפוט ורוטב שוקולד, או מוס טעים ולא מוכר, פירות חתוכים, סלט פירות או נקטר, בנוסף לפיצוחים, מיני מתיקה או אבטיח, הכול לפי העונה והמלאי בחנויות. הילדים כבר מצפים לקינוח השבועי ושואלים בסקרנות: 'אימא, מה השבת?'"

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"שולחן השבת שלנו הוא שולחן יפה. אני עורכת שולחן עם כלים אמתיים ומפיונים תואמים, והנוי החיצוני חובר לנוי הפנימי: עיקר השולחן הוא דברי התורה ופרשת השבוע, ובין לבין שומעים גם את סיפורי הילדים, פטפוטים ודיבורים, ומתמלאים בהרבה חיבור משפחתי ואהבת אחים. סעודות השבת הן חוויה שמחכים לה כל השבוע.

"יש לנו גם מנהג חמוד, שהתחיל לפני כמה שנים: בני הקטן קם יחד עם נכדי הקטן ממנו בארבע שנים, ובאמצע הסעודה הם לובשים בגדי חסידים (תחפושות שיש לנו מפורים). בעלי והבנים שרים להם משירי התורה, והשניים רוקדים ומתלהבים כשכולנו נהנים. הם אוהבים במיוחד את השיר 'משה אמת ותורתו אמת', וכששרים אותו הם קופצים וקופצים בשמחה מרובה. כך כל שבת מחדש.

"בכלל, הנכדים מוסיפים הרבה שמחה לשולחן השבת שלנו. הנכד הבכור תמיד מבקש לשבת ליד הדוד שלו, המוז'יניק שלי, והם אוהבים מאד זה את זה. הם רוקדים יחד, מספרים סיפורים יחד ולפעמים גם רבים, ואז אנו מפרידים ושולחים כל אחד לשבת ליד אבא שלו".

אתם מארחים הרבה בשבתות?

"ברוך ה', אני עדיין סבתא צעירה, ואוהבת לארח הרבה את ילדיי הנשואים. הקשר בין הילדים והנכדים חשוב לי מאד, ושבת משותפת היא חוויה נהדרת לכולנו. מה שכן, אם אני רוצה להמשיך לארח בשמחה ובלי הרגשה של לחץ ועול, הילדים המתארחים שותפים גם הם. לקח לי זמן להבין כי לעמוד ולארח את כולם בסטייל גבוה שבת אחרי שבת, עלול להפוך לנטל שלא אוכל לעמוד בו, וחבל. אני רוצה לארח את ילדיי לעתים קרובות, וכשהם מסייעים אפילו במעט, המשימה הופכת אפשרית ומהנה לכולנו. הם יכולים להביא איתם סלט או עוגה, מקפידים להשאיר בית נקי ומאורגן אחריהם, לפעמים הם מגיעים מוקדם יותר ועוזרים לי בהכנות בפועל, הכול לפי רצונם ויכולותיהם, העיקר שהאירוח נעשה בשמחה.

"אנחנו אוהבים מאד לארח. כשיש אורחים, כל ההכנות לשבת נעשות במרץ ועם הרבה אדרנלין, ותמיד זו חוויה מעניינת. היום אנחנו מארחים בעיקר את הילדים הנשואים, אבל בעבר אירחנו לעתים תדירות קרובי משפחה, תלמידי ישיבות, בנות סמינר אמריקאיות, חיילים מעמדת השמירה בעיר, ומתחזקים בתהליך התשובה שבעלי הכיר בשיעורים שהוא מוסר.

"לפני שלושים שנה גרנו בתור זוג צעיר תקופה בהונג קונג, ושם למדתי לארח בלי חשבון. הייתי מתארגנת לשבת, ויודעת שלפחות ארבעה או חמישה אורחים בלתי צפויים יתלוו אל בעלי בחזור מבית הכנסת. העיר הייתה תחנת מעבר בדרך לאוסטרליה ולמזרח, והרבה תיירים ואנשי עסקים נקלעו אלינו בחפשם מקום אירוח כשר. כל פעם הגיעו אלינו אורחים מסוגים שונים וממקומות שונים, וכל שבת הייתה הפתעה חדשה ומשעשעת עבורנו. היו גם רבנים חשובים שהגיעו אלינו לשבתות בדרכם למסעות התרמה במזרח, וזו הייתה זכות אמתית.

"באותה תקופה, באחד מימי שישי, קרוב לראש השנה, בעלי פגש במקווה צעיר ישראלי שחיפש מקום להתגלח. בעלי שוחח איתו, סיפר לו מעט על איסור גילוח בתער והציע לו לבוא אלינו להסתפר במכונת גילוח מותרת. הבחור נענה, וכמה דקות אחר כך, דפק בעלי בדלת הבית יחד איתו, והודיע לי בשמחה רבה: 'רבקה, יש לנו אורח!' ראשו של הבחור היה עטור ברעמת תלתלים אדירה, בקבוקים בקבוקים משתלשלים לכל עבר , ולמראהו פרצה התינוקת שלי בבכי מבוהל. כמעט שהצטרפתי גם אני לבכייה...

"מול עיניי ההמומות, בעלי הוליך אותו היישר למקלחת ונתן לו את מכונת הגילוח הטובה. לא הבנתי מה 'נפל' עליו באמצע יום ששי עמוס עם אורח מעניין כזה. לאחר מכן הוא הושיב אותו לארוחת בוקר מפנקת, ולקינוח הציע לו ללמוד איך עושים תשובה לפני ראש השנה, ולמרבה הפתעתי הם באמת ישבו ולמדו יחד מתוך 'שערי תשובה'. כנראה הבחור נהנה מהאירוח, והחליט להישאר אצלנו גם לשבת. זו הייתה טבילת אש עבורי, אך מהר מאד התרגלנו לאורח ולאורחותיו, ואותה שבת עברה עלינו בשלום ואפילו זכורה לטוב.

"באותו שבוע קיבל הבחור עבודה בעיר והחליט להישאר ולא להמשיך לתאילנד כפי שתכנן. הוא התיידד עם בעלי והתחזק שלב אחרי שלב באופן מפתיע. בראש השנה הוא התארח אצלנו עם כיפה, ובסוכות הוא כבר הגיע מסופר, ללא רעמת התלתלים. הבחור עבר תהליך מדהים, וכיום הוא אברך חשוב ובעל משפחה המתגורר בארץ. את האירוח שלו באותו ערב שבת לא אשכח כל כך מהר.

"יש לנו גם סיפור קבוע שכל אורח הבא אלינו מתכבד לשמוע: כשאמי הייתה צעירה היא יצאה לשליחות במרוקו והתארחה פעם אצל משפחה מקומית. בעלת הבית הגישה לה מנה טובה, ואמי לא הייתה רעבה אך התאמצה לסיים את המנה עד תומה לפי כללי הנימוס הצרפתי להם הורגלה. בעלת הבית הציצה בצלחתה של האורחת, ומשראתה אותה מרוקנת לגמרי, מיהרה לצקת מנה נוספת אל הצלחת, שכן כללי הנימוס המרוקאי טענו כי אם האורח מסיים את המנה עד הסוף, סימן הוא כי הוא עדיין רעב. אמי נבוכה למראה הצלחת העמוסה, ושוב התגברה על עצמה, ואכלה עד הכפית האחרונה, כדי לא לבייש את המארחת. לרוע מזלה, המארחת הנימוסית מיהרה והערתה לצלחתה מנה שלישית. בוודאי תמהה היא בליבה על האורחת המורעבת שאוכלת ואוכלת בלי הפסקה... מה שהיא לא ידעה הוא, שהאורחת המסכנה יצאה מביתה חצי חולה והקיאה את כל קרביה בחוסר נשימה.

"מאז כל אורח שהגיע אל ביתם, זכה לשמוע את הסיפור בתוספת הבהרה: 'אצלנו אוכלים כמה שרוצים וצריכים, ואל תתחשבו באף כללי נימוס מעיקים. אנחנו לא ניעלב'. וכך נוהגות גם אחיותיי וגם אני כשמגיעים אלינו אורחים. אנו מבקשים שהם יאכלו לפי מה שנוח להם ולא לפי מה שנוח לאחרים".

מה החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"החלק האהוב עלי ביותר הוא הזמן של אחרי הסעודה. הילדים הנשואים יושבים לצד אחיהם הצעירים, ויחד משתפים ומדברים, משוחחים וצוחקים, ואפילו משחקים. זו חוויה משפחתית שרק השבת יכולה לתת לנו. כמה זה מעניין לראות, כי גם לי עצמי השחזור של חוויות הילדות הנעימות, גורם לי לעונג, וכמה חשוב לנו כהורים לגרום חוויות כאילו לילדים שלנו, במיוחד סביב עבודת ה'. זו הדרך שלנו להאהיב את התורה והמצוות על הדור הצעיר, וכמובן להאהיב את השבת".

 מהו האתגר שלך בשבת?

"האתגר שלי הוא שהשבת תחווה כמתנה. שיאהבו אותה, שיחכו לה. וזה לא קורה באופן אוטומטי. אם במשך השבת הילדים חווים כעסים, לחצים ותלונות, האווירה השבתית נהרסת, ולא יעזור כלום. גם לא הממתקים הכי יקרים. המטרה היא האווירה המיוחדת של השבת, עם המנוחה, הרוגע, השמחה וההנאה, וזה אתגר חשוב עבורי. האוכל והממתקים לשבת מוסיפים, אני אפילו מחפשת לפעמים ממתק לא שיגרתי, כדי לשמח אותם בשבת, אבל האווירה הנעימה, השמחה, השיתוף , החוויה, הם משפיעים יותר מכל דבר אחר.

"אני נזכרת בדוגמה חמודה: כשהבן הקטן שלי היה בערך בגיל שלוש, בכל בוקר כשהוא התעורר הוא שאל 'אימא, היום שבת?' ובכל בוקר הייתי עונה לו בהתאם: 'היום יום שלישי/ רביעי...' כשהגיע יום שישי ואמרתי לו: 'היום יום שישי' הוא היה קופץ וצועק 'ייייייש'. אני רוצה ומייחלת שכל החיים הוא ימשיך להרגיש כך. זה בהחלט אתגר בשבילי".

שבת בלתי נשכחת.

"לפני כמה שנים, ביום חמישי אחד לפנות ערב, אחותי הייתה בדרך לשדה התעופה. הם תכננו לנסוע לחו"ל לחמישה שבועות עם כל משפחתה, שישה ילדים בלי עין הרע. התקשרתי אליה לתומי, רוצה לשמוע איך עברה עליהם הדרך, ואם הם כבר ממתינים לעליה למטוס. 'שלא תשאלי' אמרה לי אחותי, 'אנחנו עולים לרכב לחזור הביתה'. 'מה קרה?' צרחתי בבהלה, ואחותי סיפרה בצער כי אבד להם אחד הדרכונים, ועד שהם הנפיקו דרכון חדש בשדה התעופה, הם החמיצו את הטיסה.

"ההרגשה הייתה קשה מאד, אך אני מיד חשבתי על השבת הקרבה. 'את לא חוזרת הביתה' אמרתי לה. 'אז מה אני אמורה לעשות?' היא שאלה בייאוש. 'לנסוע אלי! נעשה שבת ביחד'. 'את בטוחה?' היא לא האמינה. 'שמונה נפשות, עם שש עשרה מזוודות. בטוחה שמתאים לך? איפה תאכלסי את הכל?'

"'אל תדאגי'. אמרתי לה. 'אם יש מקום בלב, יש מקום ביאכטה'. כך ציטטתי לה אמירה שגורה אצלנו, והיא השתכנעה. וברוך ה', עברנו שבת שמחה במיוחד, צפופה ומאוחדת ומאד מיוחדת. זו שבת שלא שוכחים כל כך מהר".

מתכון שבתי מיוחד:

"זהו מתכון לסלט של שבת, שאצלנו לא מוותרים עליו לא הגדולים וגם לא הנכדים הקטנים. אנחנו קוראים לו סלט ירוקים: אני נותנת מרשם לכמות גדולה, אפשר כמובן להקטין ביחס זהה.

1 חבילת עלי פטרוזיליה

1 חבילת עלי כוסברה

1 חבילת עלי שמיר

משרים במי סבון משך שלוש דקות ושוטפים. קוצצים דק דק.

1 בצל בגודל בינוני קוצצים ומוסיפים.

מתבלים בשמן זית בכמות נדיבה.

מוסיפים מיץ מלימון אחד, ומלח לפי הטעם

ולמי שאוהב, כפית סחוג שטוחה.

מתקבל סלט חמוץ, פיקנטי וטעים".