הרב יאשיהו פינטו: משל רבי חסדאי - הציפור ושלוש העצות

שיחה מיוחדת התנהלה השבוע בין אנשי עסקים ומכובדים מרוקאים.
כזכור הקשר החם בין הרב פינטו לבית המלוכה, התבטא בין השאר בקריאה מיוחדת של הרב לעמו לימין הממלכה.
כאשר הוא פנה בקריאה מיוחדת שנמסרה בשידור חי לאוזני עשרות אלפי מאזינים, קרא ראב"ד מרוקו האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, למנהיגי קהילות יהודיות מרחבי העולם, לבוא ולעמוד לצידו של מלך מרוקו, האיש שהיטיב וגמל חסד עם העם היהודי. וזאת לאור מאבקם של אנשי מחתרת הפוליסרו, הנמצאים במדבר סהרה, באזור הגבול הדרומי של טריטוריית ה"סהרה המערבית", תוך יצירת פרובוקציות שנועדו לפגוע בריבונות המרוקאית על המקום.
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, פנה בשבוע שעבר ליהודים בכל רחבי העולם, ואמר במהלך דבריו כי  כי מלך מרוקו הוא מלך של חסד "שהקב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים שכל כולו רחמים וחסד".
בדבריו הוסיף הרב כי מרוקו היא המקום הבטוח ליהודים זה 2000 שנה. ואמר "בשואה כשפנה היטלר למלך מרוקו דאז בכדי לקחת את היהודים ולהרגם ענה לו מלך מרוקו שכל המרוקאים אחד הם ולא נתן לו לנגוע בשערה של יהודי. יותר מכך שהוכרחו היהודים לענוד טלאי צהוב מלך מרוקו אמר שיהיה הראשון שיעשה זאת"
הרב פנה גם לנושא האקטואלי ואמר: לצערנו כיום יש זמן קשה במרוקו מכוון שבמדבר סהרה ישנה חבורת פרחחים בשם "הפוליסריו" שעומדים בזמן זה שהוא קשה מאוד בכל העולם, כשהעולם מתמודד עם מגפת הקורונה, עם אסונות טבע ועם יציבות כלכלית, והם עושים דברים לא טובים, שפוגעים בממלכה המרוקאית שהיא ממלכת חסד."
כאן פנה הרב וקרא למנהיגי קהילות יהודיות מרחבי העולם לעמוד לימין המלך, "אנו מבקשים מכל רב שיש לו קהילה וכן גם קהילת שובה ישראל במרוקו ובכל העולם וכן כל יהודי ויהודי בפרט להוקיע את חבורת הפרחחים ופוחזים הזאת אשר היא ריקה מתוכן ומזיקה ובכך להראות הכרת הטוב למרוקו ולמלכה, ובעזרת ה' נזכה לבשורות טובות ולגאולה השלימה שנאמר "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"

כאמור השבוע נערכה פגישה של אנשי עסקים ומכובדים מרוקנים בביתו של הרב, כאשר הרב מדבר איתם בשפה המרוקאית ומשמיע מחכמת ישראל לעיני העמים.
בין הדברים סיפר האדמו"ר הרב פינטו לנוכחים את משל הציפור, כשהמסר הוא: אל תעשו יותר מהכוח שלכם.
המשל המובא בהרחבה בספר "בן המלך והנזיר", לרבי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדא, מלמד מוסר השכל לכל אדם, לדעת עד היכן כוחו מגיע.
וכך הוא המשל: 
מעשה בצייד אחה שפעם אחת צד עוף, והיה אותו העוף יודע בשבעים לשון. אמר אותו העוף לאותו צייד: "אם תשלחני, הרי אני מלמדך שלוש חכמות."
אמר הצייד: "למדני ואני משלחך."
אמר העוף: "הישבע לי, שאתה משלחני אחר שאני מלמדך."
נשבע לו.

אמר העוף לאותו הצייד: "החכמה הראשונה, לאחר שנעשה הדבר אל תתנחם. והשנייה, אם יאמר לך אדם דבר שאין להיעשות אל תאמין בו. והשלישית, כשלא תוכל לעלות אל תיגע לעלות."

ואחר כך אמר לאותו צייד: "שלחני." ושילחו הצייד.
הלך אותו עוף, ישב על אילן אחד, שהוא גבוה מכל האילנות והיה משחק על אותו הצייד ואומר לו: "שילחתני, ואין אתה יודע שיש לי בבטני מרגלית ששווה אלף דינרים ואין אני חכם אלא בשבילה."
התחרט וניחם אותו הצייד, ששחרר את העוף, ורץ אחריו עד שהגיע לשיפולי האילן, והיה עולה באילן. עד שהגיע לחצי האילן, נפל ונשברו רגליו ונתרסקו איבריו מחמת הנפילה שנפל.
והיה העוף משחק עליו ואומר לו: "שוטה שבעולם אתה; אפילו שעה אחת לא קיימת את החכמות שלימדתיך. אמרתי לך, לאחר שנעשה הדבר אל תתנחם – והיאך נתנחמת אחר ששילחתני? 
ואמרתי לך, אם יאמר לך אדם דבר שאין להיעשות אל תאמין, והיאך האמנת, שיש לי בבטני מרגלית? ואין אני אלא עוף פורח מבקש מזונו בכל שעה.
 ואמרתי לך, במקום שלא תוכל לעלות אל תיגע לעלות – והיאך רצת אחרי ונפלת ונשברו רגליך ונתרסקו איבריך וחבלת בעצמך? עליך נאמר: 'תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה' [משלי יז, י]. הרבה בני-אדם טיפשים כמותך."