למה לא שותים יין בחנוכה? האם מותר להתחתן עם מוסלמי שהתגייר? והאם יש סוף לזמן?

1. האם מותר לשרוק בשבת?

מותר לשרוק בפה בשבת, אולם על ידי משרוקית אסור.

מקורות: ההיתר לשרוק בפה בשבת מבואר ברמ"א אורח חיים (סימן של"ח סעיף א') ובמשנה ברורה (סק"ג). ויעוין בערוך השלחן (שם סעיף ז'), שההיתר הוא גם בשריקה על ידי האצבעות. אולם ראה בשו"ת משנה הלכות חלק ד' (סימן נ"ב אות ב') שחולק ואוסר שריקה באופן זה.

ושריקה על ידי משרוקית אסורה, וכמו שכתבו בחזון עובדיה שבת חלק ה' (עמוד רל"ו) ושמירת שבת כהלכתה חלק א' (פרק ט"ז סעיף ב').

אמנם יש שכתבו שאין זו הנהגה ראויה לשרוק אפילו בימי החול, וכמו שכתבו בספר ארחות שבת חלק ב' (עמוד שכ"ט הערה ס') בשם החזון איש זצ"ל, ובספר ילקוט יוסף (סימן של"ח סעיף ט').

וע"ע בספר שבת בשבתו (עמוד שכ"ז) שמביא מה ששמע בילדותו, שמי ששורק גורם לשדים לבוא, ושלא מצא שום מקור לכך. ועיין שם מה שכתב עוד בזה.

* * *

2. אני בשידוכים, ונפגשתי עם בחור שתי פגישות. לא היתה לי משיכה או כימיה אליו, גם לא כ"כ אהבתי את המראה, ודרך החיים שלנו לא אותו דבר. אמרתי למי שהציעה לי שלא נראה לי שיש טעם להמשיך, אבל היא אמרה שלא כל יום פוגשים בחור עם מידות טובות כמו שיש לו. נראה לי שאני רוצה לבטל, אבל זה טיפה הפחיד אותי, מה שהיא אמרה. מה? אני אמורה להתחתן עם מישהו רק בגלל שאני מפחדת שמי שאני אפגוש אחריו לא יהיה טוב? אשמח לעצה דחוף.

א) בחורה שלא "נמשכת" לבחור, מכל סיבה שהיא, לא צריכה ואפילו אסור לה "לגמור" שידוך! "שידוך" הוא דבר רוחני, שאינו בר-מדידה טכנית, ולכן חייבים שני המשודכים (הבחור והבחורה) להרגיש איזו שהיא "הרגשה" חיובית אחד עם השני. וכל זמן שאין הם מרגישים הרגשה זו (שקצת קשה להגדירה למי שלא חווה אותה), אל להם לגמור שידוך. ורק הם צריכים להביע את דעתם בנושא עדין וחשוב זה.

ומי שמנסה לדחוף ע"י הדבקת תווית של "בררנית" וכדומה, מדבר/ת מתוך אינטרס, גם אם האינטרס הוא לטובתה של הבחורה. ואל לה להתפתות לגמור את השידוך לע"ע, כל זמן שלא תרגיש משיכה וכדו'.

אולי כדאי להיפגש עוד, אך קודם לכן אמליץ לעבור לתשובה הבאה...

ב) כאשר בחורה רצינית ניגשת לשידוכים עליה להבין מה עיקר ומה טפל, מה אמור "לשבות את לבה" ומה הוא תוספת חיצונית וברק מסנוור שגם אם הוא לא יזיק, הוא לא יועיל הרבה. שלב השידוכים הינו השלב בו האדם מתחיל להתמסד ולכן הוא מחפש את בן/בת הזוג שיהוו עזר וסעד בהתמסדות זו (כמו שכתוב "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו").

היות שההתמסדות מתחילה, בדרך כלל, בבניית הבית הפרטי (נישואין), חובה על המחפש/ת שותף/ה להכיר קודם כל את עצמו ואת צרכיו, ואיך הוא רוצה שביתו יראה (מומלץ גם לעשות "חשבון נפש" קצרצר ולצלול למעמקי הלב ולבדוק לאן פני מועדות), ורק אז לבחון את השותף (בן/בת זוג) שילווה אותו בדרכו וישתתף עמו בבניית ביתו-מבצרו. כיון שרק אז הוא יודע מה ומי לחפש ומה הוא רוצה משותפו לעתיד - שותף שבעז"ה ילווהו בעתיד, שנים רבות טובות ונעימות. חשוב גם להדגיש שכיון שמחפשים "שותף", אין זה כורח המציאות, ולמעשה בכלל לא שייך, שבני הזוג יהיו זהים. חשוב יותר שיהיו דומים, בכדי שיוכלו להשלים אחד את השני ולתרום בצורה חיובית ובוגרת אחד לשני, וכך לבנות את ביתם ואת עתידם.

 על כן חשוב שתביני מי את ומה את מחפשת, ומי יכול להוות בשבילך את "חצייך השני". ולעצם השאלה, את ורק את צריכה לבנות לעצמך את סדר העדיפויות, מה חשוב לך יותר ומה חשוב לך פחות. והיות שבעולם הזה אין "שלימות", וא"א לצפות לבחור מושלם ללא חסרון כלל, צריך לעשות חושבים על מה אני מוכנה לוותר ועל מה אי אפשר ו/או אסור לוותר. מה "מדבר" אלי יותר ומה פחות וכו' וכו'.

וכמובן, בלי תפילה אי אפשר. תמיד צריך להתפלל, ובפרט לפני צעד משמעותי כבחירת בן/בת זוג לחיים. שיקרע לך ה' את הים ותמצאי שם את אוצרך!  

* * *

3. למה לא שותים יין בחנוכה זכר למעשה יהודית?

משנה ברורה סימן תר"ע:

(ו) שלא קבעום למשתה ושמחה - אלא להלל ולהודות. ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים [ט] כי בפורים היה הגזירה להשמיד ולהרוג את הגופות שהוא בטול משתה ושמחה ולא את הנפשות שאפילו המירו דתם ח"ו לא היה מקבל אותם לכך כשהצילם הקדוש ברוך הוא ממנו קבעו להללו ולשבחו ית' ג"כ ע"י משתה ושמחה משא"כ במעשה דאנטיוכוס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם [כמו שאנו אומרים להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך] ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרין לאמונתם ח"ו לא היו מבקשים יותר אלא שהגביר הקדוש ברוך הוא יד ישראל ונצחום לכך לא קבעום אלא להלל ולהודות לבד כלומר כיון שהם רצו למנוע אותנו מזה לכפור בדתו ח"ו ובעזרתו ית' לא הפיקו זממם וגברה ידינו לכך אנו מודים ומשבחים לו על שהיה לנו לאלקים ולא עזבנו מעבודתו [לבוש].
על עצם מעשה יהודית קבעו מנהג לאכול גבינה כמבואר.

שולחן ערוך אורח חיים הלכותחנוכה סימן תרע סעיף ב'.

יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב  שהאכילה יהודית את האויב וכמבואר במשנה ברורה סימן תרע (י) שהאכילה יהודית - היא היתה בתו של יוחנן כ"ג והיתה גזירה שכל ארוסה תבעל לטפסר תחלה והאכילה לראש הצוררים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם.

* * *

4. קראתי את המאמר של הרב זמיר כהן על מעמד האישה לפי הקבלה. הבנתי שהאישה מייצגת את מידת הגבורה, וכן את ספירת המלכות שהיא הנמוכה שבספירות, כנגד האדמה, הגשמיות, עולם החומר וכו', והאיש מייצג את מידת החסד, המשפיע כנגד השמים ועולם הרוח. אי אפשר להתכחש לכך שזה מבטא נחיתות מהותית מוחלטת של האישה ביחס לאיש, הוא הרוחניות, הנצחית והנאצלת הקיימת לנצח לעומתו היא מהווה את החומר, הזמני, הכלה והנאבד, וכן ראיתי שלא פעם האישה נמשלה ליצר הרע בתלמוד וכו'. מה גם שידוע שרוב בני העולם, ובפרט אלו שלומדים תורה רוצים בנים זכרים, מה שנחשב זכות מעלה העדיפה על בנות נקבות... השאלה שלי היא האם צורת הסתכלות זאת שייכת לעלמא דשיקרא שלנו, שבו רק מי שהוא בבחינת דוכרא, משפיע, חשוב ומוערך והמושפעים, הפסיביים חסרי ערך וחסרי חשיבות? האם גם "בעיני" השם, בעולם האמת הנקבה היא נחותה רוחנית? והאם העובדה שהגבר יותר דומה להקב"ה כמשפיע (גם בייצוג שלו הוא מייצג את הקב"ה כנגד הנקבה שמייצגת את השכינה) מה שמתבטא בעובדה שהוא לומד תורה, שדרך כך מתגבר בהכרתו לדרכי הבורא והנהגותיו, מה שלא שייך לתפקיד האישה בעולם, האם זה הופך אותו באמת לאהוב ולקרוב יותר לקב"ה ביחס לאשה?

יש לזכור שני דברים.

א. הגבר והאישה בסופו של דבר הם שני חלקי נשמה ויחד הם גוף אחד ממש, ולכן אין כל חשיבות לשאלה מה חשוב יותר, היד או הרגל. בסופו של דבר מדובר באדם אחד שייהנה בצורה שווה בעולם האמת וכל אחד היה לו תפקיד אחר אבל בסוף זה שני שותפים שנניח אחד ממונה על הייצור ואחד על המכירות ובסוף כולם מקבלים יחד את המשכורת השווה.

ב. גם ללא זה, ברור שמעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך שכל אחד לפי מעשיו יקבל שכרו. האישה תקבל שכר לפי מעשיה ולפי התאמצותה, והגבר יקבל שכר לפי מעשיו ולפי התאמצותו, וללא קשר להגדרתו כמשפיע או מקבל.

* * *

5. הכרתי בחור שמוצא חן בעיני מאד, וגיליתי שהוא טורקי מוסלמי שעבר גיור. כיום הוא יהודי. האם אנו יכולים לקיים מערכת זוגית? מה הדת באמת חושבת על המתגיירים? הם "סוג ב'"?

אם הוא התגייר כהלכה בקבלת עול מלכות שמיים ושמירת המצוות כראוי, אין כל מניעה להתחתן איתו, והוא יהודי כשר לכל דבריו.

* * *

6. אני אשכנזי, ואני לא אוהב ללבוש כובע. חבר שלי משגע אותי כל הזמן, שלפי האשכנזים צריך כובע. אשמח לדעת אם יש דעות שונות בנושא.

כנראה כוונתך ללבישת כובע בתפילה, ובאמת שזה לא קשור לאשכנזים וספרדים, אלא כל מי שדרכו ללבוש כובע בזמן שמופיע לפני אדם חשוב - צריך ללבוש כובע גם בזמן התפילה (ראה משנה ברורה סימן צ"א ס"ק י"ב).

ולגבי ברכת המזון - ראה משנה ברורה (סימן קפג ס"ק י"א) שהביא מהמגן אברהם בשם הב"ח, שירא שמים יברך ברכת המזון עם כובע על ראש. וכן נהגו כהיום בישראל בעת ברכת המזון שמשימין הכובע על ראשיהן אפילו כשהוא מברך ביחיד בלי כוס.

וראה עוד בספר ארחות רבנו חלק ב' (עמוד פ"ג) שהגר"י קניבסקי זצוק"ל הקפיד בברכת המזון לשים את המגבעת על ראשו. אולם החזון איש זצוק"ל ברך ברכת המזון רק עם כיפה גדולה ולא לבש המגבעת.

* * *

7. ידוע לנו שכשעמ"י שהו במצרים, זו היתה תקופה קשה יותר מהשואה, אבל כמובן, שניהם היו קשים כל כך.
אם כן, מדוע ה' לא עשה ניסים ונפלאות בשואה כמו שעשה במצרים, לדוג': 10 המכות וכו'?

בדור של מצרים היה צורך להראות את גודל עוזו של בורא עולם כדי להכיר לנו את הבורא ואת כוחותיו, וגם כדי שנהיה מחויבים לעבדו. הרי לפני זה לא ידענו אותו ולא היו לנו די כלים להוכיח את זה. כך מבואר בפסוקים שמות פרק י' (א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:
(ב) וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק:
כך אכן הקב"ה פותח את עשרת הדיברות שמות פרק כ' (ב'-ג') אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:

אבל כעת שכבר זכינו להכיר את הבורא, לא נעשו שוב ניסים כאלו גדולים כי אנו כבר יודעים את הבורא וכבר התגלה אלינו.

* * *

8. האם מותר להגביה את שמן נרות החנוכה באמצעות מעט מים? תודה

מותר. אמנם כשמדליק נרות בערב שבת, אם שם מים כדי לגרום לכיבוי האש - למנהג הספרדים אסור.

מקורות:יעויין בשלחן ערוך (סימן רס"ה סעיף ד') שאין לתת מים לתוך הנר אפילו מבעוד יום, מפני שמקרב זמן כיבוי הניצוצות. ומכל מקום מותר ליתן מים בעששית שמדליקים בה בערב שבת, כיון שאינו מתכוון לכיבוי, אלא להגביה השמן. אולם הרמ"א שם כתב, ויש אומרים, אפילו מתכוון לכיבוי, שרי, מאחר שאין המים בעין אלא תחת השמן, לא הוי אלא גרם כיבוי, וכן נוהגין.

ועיין בספר אור לציון חלק ב' (פרק י"ח תשובה י"ז) שאם כוונתו לשים מים כדי לצנן את הכוס שלא יתנפץ, ואין כוונתו לכיבוי, מותר גם לדעת השלחן ערוך, ע"ש.

* * *

9. שלום וברכה, חדר שאין לו מזוזה בפתח עקב שיפוצים, מותר לישון שם? תודה.

אין איסור לישון שם.

מקורות:יעוין בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חלק יורה דעה סימן י"ח אות ג').

* * *

10. האם לזמן יש סוף? ומה יהיה לעתיד לבא, יהיה זמן או שלא יהיה זמן? ואם כן, אז מה יהיה בדיוק, איך העולם ייראה? ומה ההבדל בין לפני חטא אדם הראשון לאחרי חטא אדם הראשון? ומה ההסבר המדעי לזה, שהרי מנהיג העולם בדרך הטבע, ואיזה חוק בבריאה ברא הבורא שמכריח שהכל ימותו? ומהו חוק זה ומה גורם לאדם למות בדרכי הטבע? ומה ואיך היה לפני שנגזר על האדם מוות? ואיך זה יכול להיות מבחינה טבעית שאדם לא ימות לעולם?

לזמן החומרי של העולם הזה יש סוף, אך לרוחניות אין סוף. בסופו של דבר העולם כולו יהפך לרוחני, ויהיה נצחי. כך מסביר הרמב"ן את הגאולה.

לאחר חטא האדם הראשון ירד העולם מדרגתו, נוספו לעולם ייסורים ומוות ויצר הרע. לאחר הגאולה יגיע העולם לתיקונו.

הנה כתבה שמסבירה מה השתנה באדם הראשון בעקבות החטא:

https://www.hidabroot.org/he/article/196321

הנה הרצאה בשפה פשוטה על מעשה בראשית לפי המדע:

https://www.hidabroot.org/video/213105