ח"כ יוסי טייב: "העולים החדשים נאלצים לבחור בין עלייה למשפחה, זה נורא"

במשך ששת החודשים האחרונים מוצא את עצמו ח"כ יוסי טייב כשהוא עסוק עד למעלה מראשו. זו לא רק כניסתו לתפקיד חבר כנסת מטעם מפלגת ש"ס (מחליף את יואב בן צור במסגרת החוק הנורווגי, מ"א), אלא גם העובדה שימי הקורונה מספקים לו עבודה רבה מהרגיל. לא בחזיתות הסטנדרטיות של חברי הכנסת העוסקים בנושאי סגר/בידוד/הקלות/הגבלות וכדומה, אלא מכיוון אחר לגמרי.

ח"כ טייב, למי שלא הספיק להכיר, הוא  נציגם היחיד של העולים החדשים בכנסת, זאת מאחר שהוא עצמו נולד בצרפת ואף גדל שם כילד. בין הוועדות שהוא נמנה עליהן בכנסת קיימת ועדת העלייה והקליטה, שם הוא פועל במרץ רב, שכן לטענתו, דווקא תקופה זו של הקורונה הביאה לגידול ועלייה במספר העולים החדשים. "אנשים המשיכו לעשות עלייה לאורך כל התקופה האחרונה", הוא מבהיר, "גם בחודשים בהם היו הגבלות והשמיים נסגרו לתיירים, העלייה לארץ נמשכה. העניין הוא שהם מגיעים לארץ ולא תמיד מקבלים את המענה לו הם זקוקים. גם עולים וותיקים נתקלים לא פעם בבעיות בירוקרטיות כאלו ואחרות. עד היום לא היה להם למי לפנות. כיום אני ממקד את עיקר הפעילות שלי למען נושאי העלייה, הקליטה והתפוצות".

(צילום: כנסת ישראל)

"נציג של כל העולים"

טייב (39) הוא כאמור יליד צרפת וגדל ברובע ה-15 של פריז. בשנת תשנ"ו (1996) הוא עלה לארץ כילד, לאחר מכן למד בישיבת מיר ובהמשך התגייס לצה"ל. אחרי נישואיו הוא למד בכולל ואף הוסמך לרבנות. בהמשך יצא עם משפחתו לשליחות בעיר טולוז שבצרפת, מטעם הסוכנות היהודית. לאחר השליחות הוא שב לארץ וכבר אז החל בפעילותו למען העולים, כאשר החל לנהל פרויקטים בקרן וולפסון למען עולי צרפת. "במשך עשר שנים דאגתי לעולים דרך קרן וולפסון", הוא מציין, "עד שפנה אליי השר אריה דרעי וביקש שאתמודד בבחירות העירוניות בקריית יערים. אכן התמודדתי ומוניתי לתפקיד סגן ראש המועצה. משם הועברתי מהר מאוד אל הזירה הממשלתית, ואחרי שלוש מערכות בחירות נגזר עליי להגיע לכאן ולקבל את תפקיד חבר הכנסת".

מאיפה אתה מרגיש שאפשר לפעול יותר  - מהזירה הממשלתית או המוניציפאלית?

"ברור שמדובר בסוג פעילות אחר, אך אין ספק שכחבר כנסת אתה יכול לפעול הרבה יותר וגם לתת מענה הרבה יותר נרחב, לכל חלקי הציבור".

הוא עוצר לרגע ואז מבקש להדגיש: "נכון שאני משויך למפלגת ש"ס, אך מטבע הדברים, ברגע שאתה מטפל בעולים החדשים, אתה מטפל בפניות של כולם, וזה מה שכל כך מיוחד כאן. כי אני משתדל לייצג את כלל האוכלוסייה הצרפתית, וזה כולל חילונים, חרדים וגם כל מגוון הכיפות הסרוגות. יהדות צרפת מעולם לא עשתה הבדלות, גדלנו בלי טיקטים, ואני מנסה גם כאן להיות חוצה מגזרים. ברור לי שכאשר יש נציג אחד בכנסת שמייצג קהל שלם, הוא לא יכול לאפשר לעצמו פריבילגיה לתת מענה רק לציבור מצומצם, אלא צריך לייעד את עצמו לכולם.

"אני מרגיש שזו זכות להיות נציג של עולים חדשים, בפרט של יהודים שהגיעו מצרפת ובעצם מאז קום המדינה לא היה אף נציג שייצג אותם בכנסת. אני מבין יותר מכל אחד אחר מה שעובר עליהם, כי אני מכיר את המנטאליות מקרוב, שכן רוב המשפחה שלי חיה כיום בצרפת. אני יודע שכבר שנים מדברם על הצעד הזה של הכנסת נציג לעולים החדשים דרך הכנסת, אך עד היום נשאר הכל בגדר דיבורים. כעת השר אריה דרעי הרים את הכפפה ואני חושב שזו הייתה החלטה חשובה".

"נאלצים לבחור בין עלייה למשפחה"

באופן אישי מציין טייב שהוא מתרגש לראות איך העלייה נמשכת כל הזמן וללא הפסקה. "אני חושב שמדינת ישראל בהחלט נותנת יד לעולים החדשים מעל ומעבר, היא ממשיכה לקבל אותם לאורך כל החודשים האחרונים ולא סוגרת את גבולותיה בפני העולם היהודי. נכון שכעת לא יכולים לצערנו להגיע תיירים, אבל מצבם של העולים החדשים לא מוזנח".

אחת התכניות הגדולות שעליהן הוא עובד בימים אלו היא תכנית ל'עלייה קהילתית לישראל מצרפת', שזהו דבר שלא הוכר עד היום. "אני שואף לקדם אפשרות של העברת קהילות שלמות מצרפת לארץ, מה שאומר שהן יצאו מצרפת כקהילה מגובשת ויתגוררו כאן כקהילה, הן גם יקבלו מענה מקיף לכל הצרכים שלהן, באופן הייעודי ביותר. זה כל כך נדרש לפי דעתי, כי בחו"ל היהודים רגילים לחיות בקהילות, כאשר כל הווי החיים שלהם הוא סביב בית הכנסת והקהילה שאליה הם משתייכים. כשהם עולים לארץ הם אמנם הופכים להיות חלק גדול ממדינה יהודית, אך את השייכות הקהילתית לא תמיד יש להם. אני סבור כי ברגע שנביא לארץ קהילות שלמות שיהיו מלוות על ידינו גם מבחינה גשמית וגם רוחנית, יהיה לעולים החדשים קל יותר להשתלב".

איפה בעיקר אתה פוגש את הקושי בהשתלבות?

"קודם כל יש לעולים לא מעט קשיים טכניים, כמו למשל בהכרת התארים שלהם. הם יכולים ללמוד ולהוציא תארים נחשבים בחו"ל, אך בארץ לא מכירים בהם. יש גם בעיה בכך שלא תמיד הרשויות מדברות בשפה שלהם, וכך, למרות שיש להם זכויות שונות כמו תשלום על הוצאה לחל"ת וכדומה, הם פשוט לא מודעים לכך. זהו דבר שבולט בפרט בערים הקטנות ובפריפריות".

ויש גם נושא נוסף בו נתקל טייב שוב ושוב דווקא בימי הקורונה. מסתבר כי ישנם לא מעט עולים חדשים, מכל קצוות תבל, שהגיעו לארץ בשנים האחרונות, אך מוצאים את עצמם בשנה האחרונה בה השמיים סגורים, כשהם אינם יכולים לטוס כדי לפגוש את הוריהם שמתגוררים בחו"ל. מאידך, גם ההורים אינם יכולים לבקרם בארץ.

"נוצר מצב כאוב מאוד", מתאר טייב, "כי מדובר לא פעם בזוגות צעירים שהגיעו לכאן מיד אחרי חתונתם, אין להם כלל משפחה בארץ והם התרגלו לכך שפוגשים את ההורים פעם בכמה חודשים, כאשר הם טסים אליהם או שההורים מבקרים אותם. אי היכולת לפגוש את ההורים זהו דבר שפוגע בהם מאוד, ועוד לא דיברתי על מצבים בהם הם חוגגים שמחות ואירועים, ונבצר מהאנשים הקרובים אליהם ביותר לבוא לכאן כדי לקחת חלק".

בנושא זה הוא מדגיש כי בימים אלו הוא מקדם מתווה עם משרדי החוץ, הבריאות והפנים, שמטרתו לאשר פשרה שבמסגרתה יוכלו להגיע לארץ הורים של עולים עד ארבע שנים מיום עלייתם לארץ, מבלי לבדוק את סיבת הגעתם. "לא היה קל להגיע למתווה הזה, אך אחרי דין ודברים נראה שהוא בקרוב מאוד עתיד להיכנס לתוקף", הוא מבשר. "אני יודע שזה לא מספיק, הדרישה הראשונית שלי הייתה לאפשר מצב בו הורים לעולים חדשים שהגיעו לארץ במשך 15 השנים האחרונות יוכלו לבוא, אך זו הפשרה שהצלחנו להגיע אליה. אני לא ממשיך להתעקש, כי ידוע לי שאנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, והסיבה שמדינת ישראל סגרה את גבולותיה היא אך ורק מתוך דאגה לבריאות הציבור. לכן איני לוחץ לאפשר יותר מזה".

"לא שואף להתקדם"

בניגוד למה שהיה ניתן לחשוב, טייב אינו ממקד את פעילותו אך ורק בארץ, אלא מבקש לפעול גם למען יהודי התפוצות, אותם אלו שלא עשו עלייה, אך יש להם צרכים משלהם.

למה אתה רואה את עצמך אחראי להם? הרי הם לא אזרחי הארץ

"אני חושב שתפקידנו אינו רק לקלוט עולים, אלא גם לחזק את התפוצות. זה לא סוד שיש כיום התבוללות קשה ביותר בכל רחבי העולם. אם ניקח לדוגמה את צרפת, היא מונה כ-450 אלף יהודים, מתוכם אנו משערים שיעלו לארץ בשנים הקרובות בין 50 ל-60 אלף. אין ספק כי אלו שיגיעו לכאן יהיו הגרעין המשובח של היהודים הצרפתים, אותם אלו שמחזיקים כיום את המרכזים הקהילתיים ומחיים אותם. ברגע שאנו לוקחים מצרפת 60 אלף יהודים מובילים, אנו בעצם מרוקנים אותה ומשאירים אותה כצאן ללא רועה. התוצאה הישירה תהיה התבוללות נרחבת, ואם כיום מדברים על 30% התבוללות בצרפת, ניתן בהחלט לחשוש שהאחוזים יעלו ל-70%, כמו בארה"ב. זהו נתון  מדאיג מאוד".

אז מה אתה מציע?

"בתקופה האחרונה הקמתי שדולה לחיזוק הזיקה היהודית והחינוך היהודי בתפוצות. כך הקהילות בחו"ל ימשיכו ויקבלו כתף ועזרה ממדינת ישראל, זה המעט שאנו יכולים לעשות עבורן".

ומה יקרה עם כל התוכניות שלך בעקבות ההליכה לבחירות בפעם הרביעית? האם תוכל להמשיך לקדם אותן?

"ברור לי שזה לא יהיה קל. הכנסת עובדת בימים אלו בשליש וברביע, וכידוע ועדת החקיקה אינה מתכנסת כלל. זה אומר שאת רוב החוקים שאני מגבש ומגיש כלל לא ניתן לקבל לקריאה טרומית ואף לא לוועדות הקריאה. אבל אני לא מתכוון להרפות. העובדה שהכנסת לא מתפקדת במלוא כוחה, לא תעצור אותי מלפעול. אני ממשיך בימים אלו לטפל בפניות הציבור של העולים החדשים, גם אלו שעדיין בחו"ל וגם אלו שכבר נמצאים בארץ, וממשיך לקדם כל מה שאפשר במסגרת האפשרית. אני מאמין שאנו לקראת תקופה מאתגרת, אך בעזרת ה' בעוד מספר חודשים נוכל להמשיך להתקדם ולהעניק מענה רחב ואמתי לציבור שעד היום לא קיבל אותו כלל".

האם יש לך שאיפה להתקדם לתפקיד כלשהו בבחירות הקרובות?

"אם השאלה היא אם ברצוני להיות שר התשובה שלילית. אני מאמין שיש דברים שחבר כנסת יכול לפעול עבורם יותר משר ולכן איני מצפה לאף קידום. טוב לי להיות חבר כנסת מהמניין ולפעול למען הציבור. אני שואף להמשיך בדיוק מהמקום בו אני נמצא כיום, זהו כל רצוני".