מנוחה פוקס
להיות הורים מא’ עד ת’. והפעם באות כ’: כביסה מלוכלכת (לא) מכבסים בחוץ!
האם אנחנו דואגים יותר לחינוך של הילד, או לפחד מפני השכנים והאנשים שבחוץ? וגם: כך הילד שלכם יפסיק לצעוק
- מנוחה פוקס
- כ"ז כסלו התשפ"א
(צילום: shutterstock)"לא רוצה! לא רוצה! לא רוצה!" – זועק בן החמש, נשכב על הרצפה ובועט לכל עבר, "למה רק לי לא קונים תיק חדש? למה? למה? למהההה????".
"די, שקט כבר!", את גוערת בו, "אתה לא תינוק, קום כבר מהרצפה ותפסיק את ההצגות האלו. עוד מעט יבואו השכנים לשאול מה קרה פה, מה הצעקות האלו? הם עוד יחשבו שמישהו רוצה להרוג אותך".
"אין פה מה לאכול!" – צועק המתבגר שלכם ורוקע ברגליו בזעם. הוא כבר פתח את כל הארונות, סרק את כל שטח המקרר, פתח את מכסי כל הסירים שעל הגז והוא יודע שגם אם יאמרו לו שיש – ברור שאין.
אבא לא מבין על מה הילד מדבר, הלא רק לפני חמש דקות הוא, אבא, בעצמו, אכל צלי בשר עם תפוחי אדמה, ועד לרגע זה הוא עדיין מלקק את שפתיו.
"ש, ש, ש", מהסה האב, "שקט, שקט, למה אתה צועק כל כך? כל השכנים צריכים לדעת שאין פה מה לאכול? ובפרט ש... יש!".
"למה רק אני לא יכולה לחזור אחרי 10?" – מייבבת הנערה, "כל החברות שלי שלומדות יחד אתי למבחן, חוזרות יותר מאוחר. בשעה 10 עדיין לא מספיקים להגיע אפילו לחצי מהחומר, ומה את רוצה, שאלך באמצע?".
"ש, ש, ש – משתיקה אותה האם, "שקט, שקט, לא כל העולם צריך לשמוע שאת לא מעוניינת לשוב הביתה בזמן".
פעמים רבות אנחנו, ההורים, נבהלים יותר מזה שכל הרחוב ישמע וידע מה שנעשה – הרבה יותר ממה שמפחיד אותנו הדבר עצמו.
ישנו חוק האומר: "כביסה מלוכלכת אין מכבסים ברחוב", וזה הגיוני ונכון, אבל איזה שדר מקבלים ילדינו מההסתכלות הזו?
ואיפה באמת אפשר לכבס את הכביסה המלוכלכת הזו? איפה ואיך?
10 כללי זה"ב לזהירות בדרך ההורות
האם כביסה מלוכלכת מכבסים בחוץ או לא?
- איזה פחד מהשכנים!
למה אתם גוערים עכשיו בילד? האם כיוון שהוא באמת מרגיז אתכם כל כך בדבריו, או כיוון שאינכם מעוניינים שהרחוב ידע?
נכון שלא נעים שאחרים יודעים, אבל הפחד הזה מפני "מה יאמרו בחוץ" גורם לכם להיות הרבה יותר עוינים. נסו להפטר מהחשש הזה, ואז תהיו באמת ענייניים בדרישותיכם.
- בקדרה שבה בישלתם – בה תבשלו!
הילד מזהה את הפחד שלכם מפני הרחוב. לפעמים זו הסיבה שהוא מגביר את קולו. אתם משחקים לידיו, וחבל.
ברגע שהוא יודע שאתם חוששים מפני ה"מה יאמרו" – הוא משתמש בדבר הזה לשירותיו.
הוא בכוונה צורח בקניון, כדי שתתנו לו כל מה שרוצה. הוא בכוונה נשכב על המדרכה ברחוב, ודורש דברים, כי הוא יודע שלא תרצו שכולם ישמעו את הצעקות, ולכן תתנו לו.
הפסיקו לפחד כל כך מפני ה"מה יאמרו" – העדיפו לחשוש לחינוכו על פני החשש מהסתכלות האחרים...
- חיקוי מוצלח!
רוצים שילדכם יאמר בשקט מה שיש לו לומר? רוצים שילמד לדבר בשקט ולא לצעוק כשהוא מדבר או רוצה משהו? - אל תתנו לעצמכם להעלות את קולכם.
דברו בקול מתון, ותראו שגם קולו יתמתן. ברגע שתדברו בקול מתון, הטונים בביתכם ירדו, והשכנים לא יהיו שותפים לכל משפט שאתם אומרים.
למה להפריע לשכנים כשאין צורך בכך?
- אתם לא בתחרות!
אל תערכו עם הילד תחרות של מי צודק יותר, מי עולה על מי. אתם המבוגרים שבחבורה. צאו מהמלחמה והיערכו מחדש.
כשלא תהיו בתחרות, ילדכם ידבר בקול רגיל. אין לו על מי לגבור.
- יש דברים יותר נשגבים מכמה שכנים!
אל תתנו לילד להבין שבחינוך שלכם יש אלמנט של: מה יגידו? מה יאמרו?
ילדים כואבים מאד לשמוע שמה שאכפת להורה זה שלא ידברו עליו ברחוב. הם מצפים לשמוע מכם שמה שביקשתם שהם יעשו זה מה שאתם רוצים שיעשו, ושאתם עומדים על דעתכם, כי כך לדעתכם צריך לנהוג, ולא כיוון שמישהו יאמר משהו...
הם רוצים לשמוע מכם, שמה שמעניין אתכם זה שהם לא יקבלו מה שאינכם חושבים שכדאי לתת להם, ולא שאתם פשוט פוחדים מבשר ודם ולכן "מעזים" לדרוש מהם דבר מה.
- תנו לו להבין לפי התוצאה!
בזמנים רגועים, דברו עם הילד על דיבור נאות והקנו לו כללים ברורים של התנהגות.
בשעה שנוהג אחרת פשוט צאו מהחדר ואל תענו, גם אם ירדוף אחריכם ויקרא: "אבל אמא, אבל אמא...". הוא ילמד שאתם משתפים פעולה אך ורק עם מי שמדבר יפה.
היו בטוחים בכך שהדיבור הנאות שהילד ידבק בו גם יימשך הלאה.
- שלא בשעת מעשה – זהו מוטו מנצח!
אל תחכו שהילד יתווכח. דברו על מה שחשוב לכם בכל שעה משעות היום, והראו דוגמא אישית.
ילד שיראה שהוריו אכן באמת מתכוונים למה שאומרים וללא כל פשרה- ינהג באופן שונה.
אם תחכו לוויכוחים עם הילד, אל תתפלאו שזה ייעשה לפעמים גם במקומות שלא הייתם מעוניינים שזה ייעשה בהם.
- "ילד טוב ירושלים".
הפכו את המושג הזה, "ילד טוב ירושלים", למושג שיהלום את ילדכם. הדגישו את הנהגותיו הטובות של הילד. הוא ייהנה מאהדתכם וימשיך הלאה.
ככל שיהיה לו טוב יותר, כך יצעק ויילחם פחות.
פחות צעקות – פחות הפרעות לשכנים.
- "יש משהו בדבריך, ילד שלי".
הבינו את הילד ואת עמדתו, גם אם אינכם מסכימים עמה. הוא צריך את הקשבתכם ואת הבנתכם אותו.
להבין זה אומר להקשיב היטב לדברים לעומקם, לחזור עליהם בפני הילד, שיראה שהקשבתם לדבריו, ולהודות שאתם מבינים ללבו.
ילד שיודע שמבינים אותו – מדבר בנחת.
- הכביסה הרטובה והמלוכלכת נוטפת...
כביסה מלוכלכת יש בכל בית. זכרו שחלק ממי הכביסה דולפים החוצה דרך צינורות: דרך חלונות, דרך פטפוטי לשון של שכנים, דרך שדכנים.
אבל עמדו בגבורה מול המלעיזים.
אם חשבתם רק על חינוך הילד ולא על תגובות השכנים, בעזרת ה' לא תינזקו.
שורה אחרונה:
הילדים שלנו אינם יכולים לראות שאתם מדברים בשני קולות: בקול שלכם ובקול השכנים שלכם.
הם רוצים שקולכם יישמע, אבל שיהיה נקי וצח ולא מעורבב בקולותיהם של אחרים.
מתוך הספר "להיות הורים מא' עד ת'", מאת מנוחה פוקס. לרכישה לחצו כאן.