להיות הורים מא' עד ת'. והפעם באות ס': סוף לכל דבר!

כן, יום אחד אתם מגלים שבאמת יש סוף לכל דבר.

הילד הקטן שלכם, שרק אתמול רדף אחריכם בבכי כשעזבתם אותו לבדו בגן, פתאום גדול, ולא סתם גדול, כי אם בגיל כזה שבו אתם ממש לא מעניינים אותו: גיל ההתבגרות!

הורים שומעים את המושג "גיל ההתבגרות", ונעשה להם רע.

הם נזכרים בעצמם.

הם נזכרים בסיפורים אודות בני נעורים ושיגיונותיהם, והם פשוט רואים את ילדיהם שלהם מול עיניהם, והנה הם משתנים מיום ליום.

כן, יודעים ההורים, הגיע הסוף לעידן הילדות של הילד הזה. לא עוד התרפקות וחיבוק ונישוק ולטיפות, לא עוד: "אמא, בואי איתי!", או: "אבא, למד אותי!". לא עוד, לא עוד. מעכשיו הכול שונה. הילד גדול, הוא ניתק מחבל הטבור, והוא ברשות עצמו.

יש לכם ילדים מתבגרים? אתם עדיין לא מרגישים בשלים לזה? - זה לא יעזור לכם. ילדים לא גדלים לפי קצב הבשלות של ההורים שלהם.

איך תוכלו לקבל את הילדים, גם כשהם לא מתנהגים כפי שהייתם רוצים, כך שהחיים ימשיכו כרגיל? ומהן התופעות המוזרות הללו שלא היו ידועות לכם קודם לכן?

10 כללי זה"ב לזהירות בדרך ההורות

כך נראה גיל ההתבגרות:

1. השנים מבגרות...

הילד ניתק מחבל הטבור בין אם רציתם זאת ובין אם לאו.

אכן לא חלמתם. הילד באמת השתנה, ולעיתים בין יום. הוא עדיין אוהב אתכם, ההורים, אוהב מאד. ובכל זאת, הוא לא בדיוק צריך אתכם, לפי מה שמראה בשטח.

הוא הולך לבדו לקנות לו את העניבה, או היא צועדת עם חברותיה לקנות את החצאית. הוא טוען שיודע טוב מספיק איך צריך ללמוד למבחן, וגם בטוח שיודע מצוין מי החברים המתאימים לו.

2. איזה אסון – באופן קיצון.

אתם מבחינים שהילד שלכם מגיב באופן קיצוני לדברים? זה בסדר גמור. זה באמת כך.

הוא באמת יום שמח - יום עצוב. הוא באמת יום עצבני - יום מלא תקווה, הוא באמת יום אחד מרגיש מלא מרץ - ויום שבו הוא בודד וחששן.

כל זה מאפיין ילד בגיל ההתבגרות.

3. תנו לו יד, אבל בסתר.

חשבתם שהוא לא צריך אתכם? צדקתם, אך לא לגמרי.

הוא הולך בעצמו למקומות שפעם הייתם הולכים אתו, הוא כמעט מתבייש בנוכחותכם, הוא אומר לכם במפורש שהוא מסתדר לבדו והוא דוחה נשיקה וחיבוק, ובכל זאת, הוא כן צריך אתכם. ועוד איך צריך.

תנו לו את עצמכם, על אף שדוחה את הנתינה, אבל עשו זאת במתינות, בהבנה לצורך שלו להיראות הכי גדול בעולם, ובאופן שלא מתבייש בו.

4. גבול ששמתם – בל יעבורון!

בגיל זה הם משמיעים דברים שלא היו משמיעים קודם. הם מנסים באומץ לראות היכן הגבול עובר.

אל תאפשרו לו לומר בבית כל דבר. בדקו מה אתם מוכנים שיושמע ומה לא, ועמדו בתוקף על מה שלא.

גם ילד עצבני ומתבגר חייב לדעת שאינכם מוכנים שנעליים עם בוץ מהרחוב יוסרו באמצע הסלון.

5. אתם חזקים מספיק– אז תרימו את הראש!

אל תחששו שהילד יכעס עליכם, או שלא יאהב אתכם.

הוא בסך הכול מנסה ניסיונות, ואם יראה שאתם חלשים - הוא יגרום לכם לחששות וללבטים. תנו לו להבין שאינכם חוששים מפניו ומהתנהגותו.

6. נשפך שמן רותח? – זה לא דבר משמח!

 הילד כבר לא רוצה חיבוק? זכותו. זה לא נגדכם. זה הגיל.

ובכל זאת, אל תחדלו.

אתם חייבים לזכור תמיד שגם אם אומר משפטים כואבים, הוא לא מתכוון אליכם.

הוא מתכוון להוציא תסכול החוצה, וכיוון שאתם קרובים - זה נשפך עליכם.

7. לפעמים צריך לבלוע לשון.

ישנם נושאים רבים שאתם נוגעים בהם סביב הבן או הבת המתבגרים שלכם.

ישנם חילוקי דעות רבים מאד, ישנו מרחק רב בינו לבינכם.

בחרו על מה כדאי להתווכח ועל מה חשוב פחות להתווכח.

חשוב יותר לוותר על דברים בהסכמה, מאשר לרדת מהם במריבה.

8. יש לו חברים אחרים.

ייתכן שהילד שלכם מתנהג נהדר. בחברתכם ילדים אמונים על דרך ארץ ועל כיבוד הורים, אבל בכל זאת הוא לא יאהב שתהפכו את עצמכם לחבריו.

יש הורים ויש חברים. הורים המנסים להצטרף לחברים שבאים לבית – מוצאים את עצמם על פי רוב פגועים.

הציעו לו כיבוד, הציעו מקום נוח. תוכלו לפעמים לשבת אתם יחד ולדבר, אבל בדקו את הדופק והישארו מחוץ למחנה.

9. זה לא בצחוק, זה ברצינות!

אל תיקחו כל דבר ברצינות. השקיעו בחיוך, בצחוק ובהומור.

אבל, אל תצחקו על הילד ועל נושאים שבדמו.

אל תיקחו דברים שהילד סיפר לכם ותרימו אותם מעלה. אל תצחקו על דברים שהוא מתקשה בהם גם כך. אל תלגלגו, אל תזלזלו. אל תהפכו אותו ללעג.

היו חכמים בתגובותיכם, שהילד לא ייפגע מצחוקכם.

אבל יחד עם זאת, אל תשכחו את הצחוק. דאגו שהבית שלכם יתפאר בחיוך, בצחוק ובבדיחותא.

10. גם אני בגילך...

אל תשכחו את הדברים הטובים של הילד. את היכולות החיוביות שלו, את הילד החיובי שהיה קודם ושהוא עדין כזה, רק שלא רואים זאת.

אל תראו לילד שאתם מאוכזבים, להפך, עודדו אותו, ותנו לו להבין שיש לכם סבלנות ושאתם מכירים את המקום בו הוא נמצא. מכירים מעצמכם, בהיותכם בני גילו.

שורה אחרונה

ספרו לילד על עצמכם כשהייתם בגילו. ספרו על נפילות שלכם, וגם על כך שהיה קשה לכם להיות בגיל הזה.

ככל שיבין שאתם מבינים אותו, יחדל להיבהל מכוח ההתבגרות שלו ויהיה מתון יותר.

מתוך הספר "להיות הורים מא' עד ת'", מאת מנוחה פוקס. לרכישה לחצו כאן.