5 דקות תורה ביום: חומרת הדיבור בבית הכנסת

א. יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּפוֹגְשִׁים אֶת חַבְרֵיהֶם, מַחְלִיפִים עִמָּהֶם חֲוָיוֹת עַל כָּל מָה שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ. אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאָמְנָם כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה שֶׁבָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְשֶׁם שָׁמַיִם, אֲבָל מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם רְצוּיִים, כֵּיוָן שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם מְעוֹרְרִים אֶת מִדַּת הַדִּין! וְעוֹד, שֶׁמִּדִּבּוּרִים אֵלּוּ נִגְרָמִים פְּעָמִים רַבּוֹת מַחְלֹקֶת, כַּעַס וּמְרִיבוֹת. וְאִם הָיוּ מַקְפִּידִים לֹא לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי חוֹל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - הָיוּ נִמְנָעִים רוֹב הַמְּרִיבוֹת וְהַמַּחֲלוֹקוֹת. לָכֵן, צָרִיךְ לִהְיוֹת חֲכָמִים וְלֹא לִפּוֹל בְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, אֶלָּא יַקְפִּיד כָּל אֶחָד מִבָּאֵי בֵית הַכְּנֶסֶת מֵרֶגַע בּוֹאוֹ לְבֵית ה' - לֹא לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל חוֹל.

ב. גַּם הַנָּשִׁים צְרִיכוֹת לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְדַבֵּר כְּלָל עִם חַבְרוֹתֵיהֶן בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים. וְאִשָּׁה שֶׁלֹּא יְכוֹלָה מִבְּלִי לְדַבֵּר עִם חַבְרוֹתֶיהָ - עָדִיף שֶׁתִּתְפַּלֵּל בְּבֵיתָהּ מֵאֲשֶׁר תַּגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּתְדַבֵּר. וּכְמוֹ שֶׁצִּוָּה הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא אֶת בְּנוֹתָיו בְאִגֶּרֶת הַגְּרָ"א.

ג. לִפְנֵי תְּחִילַּת תְּפִילַת עַרְבִית שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת אוֹמְרִים: "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת", שֶׁהוּא מְרַמֵּז עַל יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה בִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. בּוֹ יֻשְׁמְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן וּמַלְכוּת ה' תִּנָּשֵׂא בְגָאוֹן.

ד. יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר פֶּרֶק "בַּמֶּה מַדְלִיקִין" שֶׁהוּא פֶרֶק שֵׁנִי מִמַּסֶּכֶת שַׁבָּת. וְיֵשׁ זְמַנִּים שֶׁנָּהֲגוּ לְדַלֵּג עָלָיו כְגוֹן: בְּשַׁבָּת חוֹל הַמּוֹעֵד, אוֹ כְשֶׁחָל יוֹם טוֹב אוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב בְּשַׁבָּת. וְיֵשׁ שֶׁנִּמְנָעִים מִלְאָמְרוֹ בְבֵית הָאָבֵל כֵּיוָן שֶׁמֻּזְכָּר בּוֹ: "עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן", וּכְדֵי לֹא לְבַיֵּשׁ אֶת אוֹתָהּ הַנִּפְטֶרֶת לֹא מַזְכִּירִים זֹאת, וּמֵעוֹד טְעָמִים נוֹסָפִים. אַךְ יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁכֵּן אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְבֵית הָאָבֵל. וּמִכֹּל מָקוֹם, אֵין לְהָקִים מְהוּמָה עַל מִי שֶׁנּוֹהֵג לְאוֹמְרוֹ. וְלֹא כְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁכָּל חָכְמָתָם מִסְתַּכֶּמֶת בְּ-מָתַי לֹא אוֹמְרִים "בַּמֶּה מַדְלִיקִין".

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ... כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד.. בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם"

בַּפָּרָשָׁה מְדֻבָּר עַל כְּנִיסָתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְצַוָּה אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִלְבֹּשׁ דַּוְקָא אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ. וְהִנֵּה אַף שֶׁהַבְּגָדִים אֵינָם הָאָדָם עַצְמוֹ אֶלָּא רַק עוֹטְפִים אֶת גּוּפוֹ, אוּלָם הֵם מְשַׁקְּפִים בְּהֶחְלֵט אֶת מַהוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם. לְכָל תַּפְקִיד יֵשׁ לְבוּשׁ מְיֻחָד: לַשּׁוֹטֵר, לַחַיָּל, וְגַם לַטַּבָּח וְלַמֶּלְצָר. הַבְּגָדִים מְשַׁיְּכִים אוֹתְךָ, הַבְּגָדִים מַבְדִּילִים אוֹתְךָ. וְלָכֵן, ה' צִוָּה אֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בִּבְגָדִים הַמַּתְאִימִים לָנוּ וְהֵם: בְּגָדִים צְנוּעִים.

יֵשׁ הַטּוֹעִים לַחֲשׁוֹב שֶׁ"צְנִיעוּת" כַּוָּנָתָהּ "פַּשְׁטוּת" וְאִם הַגּוּפִיָּה שֶׁהִיא קָנְתָה עוֹלָה עֶשֶׂר ש"ח הֲרֵי שֶׁהִיא צְנוּעָה.. אוּלָם, לֹא עַל זֶה מְדֻבָּר. "צָנוּעַ" - פֵּרוּשׁוֹ "מְכֻסֶּה" וְחֹסֶר צְנִיעוּת הוּא - כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְגַלֶּה חֲלָקִים מִגּוּפוֹ שֶׁאֲמוּרִים לִהְיוֹת מְכֻסִּים. לְצַעֲרֵנוּ, יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים שֶׁמֵּאַחַר וְאָנוּ בְאֶרֶץ דֶּמוֹקְרָטִית מִמֵּילָא כָל אֶחָד יָכוֹל לָלֶכֶת אֵיךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה - וְזוֹ טָעוּת. דֶּמוֹקְרַטְיָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בִּדְבָרִים שֶׁנְּתוּנִים לִבְחִירַת הָאָדָם, אוּלָם בִּדְבָרִים שֶׁהֵם צִוּוּי אֱלוֹקִי - לֹא שַׁיָּךְ דֶּמוֹקְרַטְיָה.

מְסֻפָּר עַל יְהוּדִי יָקָר יְרֵא שָׁמַיִם וּנְעִים הֲלִיכוֹת שֶׁעָבַד בְּמִפְעָל מְסֻיָּם וְכָל עוֹבְדֵי הַמִּפְעָל נָהֲגוּ בוֹ כָבוֹד. פַּעַם הִגִּיעָה עוֹבֶדֶת חֲדָשָׁה וְהָלְכָה בִבְגָדִים לֹא צְנוּעִים, הַיְּהוּדִי הַזֶּה דִבֵּר אִתָּהּ בְנֹעַם וְהִסְבִּיר לָהּ אֶת הַדְּבָרִים. אוּלָם, הִיא הֵחֵלָּה לִצְעֹק: "בִּשְׁבִיל זֶה בָאתִי מֵרוּסְיָה? כָּאן יֵשׁ דֶּמוֹקְרַטְיָה! אֲנִי אֵלֶךְ אֵיךְ שֶׁאֶרְצֶה", הוּא לֹא עָנָה לַה, לְמָחֳרַת, לִפְנֵי שֶׁלָּבַשׁ אֶת בִּגְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הִטְבִּיל אוֹתָם בְּחֹמֶץ וְלָבַשׁ. הוּא הִתְקָרֵב לְיַד אוֹתָהּ אִשָּׁה וְהָרֵיחַ הֵחֵל לְהִתְפַּשֵּׁט. הָאִשָּׁה הֵחֵלָּה לִצְעֹק: "מָה עָשִׂיתָ? אֵיזֶה בְגָדִים לָבַשְׁתָּ?" הוּא לֹא כָעַס, אֶלָּא חִיֵּךְ לְעֶבְרָהּ וְאָמַר בְּשָׂפָה רָפָה: "דֶּמוֹקְרַטְיָה.." בָּרוּךְ ה' - הָרֶמֶז הוּבַן, לְמָחֳרָת הָאִשָּׁה אָכֵן הִגִּיעָה עִם בְּגָדִים צְנוּעִים יוֹתֵר... שַׁבָּת שָׁלוֹם.