לא שמתי פתק בחנוכיה - ונושעתי! הרב ראובן זכאים על הסגולה שכבשה את הרשת

אפתח בסיפור לא מוכר אודות מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אותו שמעתי מבנו הגאון רבי דוד יוסף. זוג אמיד מאוד מארה"ב המתינו שנים רבות לילד משלהם. הם דרשו אצל טובי הרופאים, השקיעו הון תועפות, ועשו כל מאמץ ונסיון אפשרי, אך לשווא. בצר להם, הגיעו ארצה במיוחד ופנו לרב דוד שהכירם מכבר, וביקשו לקבוע עבורם מועד בו יוכלו להיכנס אל הקודש פנימה, להתברך מפי אביו. בהגיע היום המיועד, נכנסו בני הזוג בחרדת קודש לחדר לימודו של מרן, כראותם את זיו פניו המאירות ועיניו הרחימאיות נפתח סכר דמעותיהם. סיפרו על שנות הציפייה מורטות העצבים, על הטיפולים המורכבים שלא צלחו, ועל הסבל והיגון שהפכו אורחים קבועים בביתם. 'אנא! יברכנו הרב',  התחננו, 'שנזכה סוף סוף להיוושע ולהיפקד בזרע של קיימא'.

מרן הרב, הקשיב בריכוז וקשב רב לסיפורם, כאב את כאבם, דמע את דמעתם ונכמרו רחמיו עליהם. בשלב מסויים הוא פנה אל הבעל ושאל אותו ברכות: 'טהרת המשפחה אתם שומרים?!' הבעל גימגם תשובה לא ברורה. בלי להתמהמה אמר להם הרב: 'אם תקבלו עליכם שמירת טהרה כהלכה, אברך אתכם שבזכות המצווה תיוושעו!'

האיש ואשתו החליפו מבטים, ניכר היה שגם היא לא ידעה במה מדובר בדיוק. מרן הרב קרא לרבנית מרגלית ע"ה, וביקש ממנה להדריכהּ בנתיבי הטהרה, ולסבר את אוזנה על חשיבות המצוה. הרבנית הצדקנית נענתה לאתגר בשמחה. כאשר הסתיימה ההדרכה, דרש הרב הבטחה מהזוג כי יעמדו במשימה וישמרו טהרה כדת וכדין, ומשניתנה ההבטחה, בירכם בחמימות ממעמקי ליבו הטהור והזך שבעזרת השם לתקופת השנה יפקדו בבן זכר של קיימא. בני הזוג התרגשו מאוד, ודמעות גיל זלגו מעיניהם. הבעל נשק את ידי הרב בהתלהבות, והם פנו לצאת לדרכם שמחים ומעודדים. שניה לפני שעזבו את הבית, בעמדם ממש על מפתן הדלת, פנו הזוג לרב דוד בשאלה: 'כבודו יודע היכן גר מקובל פלוני?! וכאן נקבו בשמו של מקובל וצדיק אמיתי ומפורסם, שבאמת רבים נושעו מברכותיו. 'אם אנו כבר בארץ', הטעימו באזניו, 'כדאי לנסות לקבל ברכה גם ממנו'.

מרן שקלט את דבריהם, התערב במפתיע בשיחה שלא כמנהגו, וקרא לעברם: 'מחילה, אין צורך שתלכו אליו להתברך, קיבלתם קבלה טובה, הברכה כבר ניתנה, ואתם תזכו לילדים!' הזוג כמובן שמע לדברי הרב, והם ויתרו על הרעיון.

כשהלכו לדרכם, פנה הבן הרב דוד לאביו הגדול ושאל בהכנעה: 'אבא, כמובן מה שאתה אומר הכל עבורי תורה מסיני, עם זאת, תורה היא וללמוד אני צריך! מדוע כל כך התעקשת שלא ילכו לרב המקובל, הן מדובר במקובל וצדיק אמיתי שגם לך יש הערכה אליו. וודאי שלא עלול להזיק?!'

כאן חשף האב את רוחב דעתו דעת התורה הבהירה והצלולה, וגילה טפח מקודש מסתרי לבבו: 'אסביר לך, בני! הרי אתה יודע שחלילה אין לי שום התנגדות לאותו מקובל וצדיק. אך צא וחשוב, הזוג ילכו לרב המקובל שבודאי יברך אותם, אולי יתן להם גם קמיע, הם ישובו לביתם מלאי עיזוז בטוחים בברכות שקיבלו. כמובן הם יזכרו איכשהו שהבטיחו לי לשמור טהרה, ואכן ישמרו. אבל כאשר הנס יארע בעזרת ה' והם יפקדו בזרע של קיימא, תהיה להם הרגשה, והם עשויים לחלוק אותה אותה עם כל המעוניין, שהברכה שקיבלו היא שהועילה להם. הם לא יאמרו שהישועה באה בזכות מצוות הטהרה ששמרו!!!'

בזכות שמירת טהרה – בן בריא ושלם

למה זה כך?! פשוט מאוד! היצר הרע יודע שאם יתפרסם בעולם שהטהרה זיכתה אותם בפרי בטן נגד כל הסיכויים, הסיפור יגרור בעקבותיו אפקט חיזוק עצום. ותהיה לכך השפעה כבירה על עוד ועוד נשים וזוגות שיקבלו עליהם לשמור טהרה. ומזה היצר הרע מפחד מאוד, ולכן הוא מעדיף שכל העולם ידע ויחשוב שהנס אירע בגלל עניינים אחרים לגמרי, זניחים ככל שיהיו. מיותר לציין, אם התעניינתם בכנות, כי כדברי מרן כן היה. לא חלפה שנה ובני הזוג חבקו בן זכר בריא ושלם. צדיק גוזר והקב"ה מקיים.

ומדוע נזכרתי במעשה הנפלא דוקא עתה. אתם יודעים, יום 'זאת חנוכה' מתקרב, ויש סגולה חדשה שרצה בשנתיים שלוש האחרונות ברחבי הרשת. לרשום ב"זאת חנוכה" פתק עם משאלה, ולארוז את הפתק יחד עם החנוכיה עד לשנה הבאה.

ובכן רבותי, אודה ואתוודה, מלכתחילה חשדתי בסגולה הזו וחשתי שמשהו לא מסתדר לי איתה. יהודי מתפלל, יהודי מבקש, כולנו מכירים. יהודי מניח פתק בחנוכיה, זאת מנין לנו?! דיינו שכך נוהגים בכותל המערבי, ואין המקום להרחיב על המקור, ועד כמה המנהג מקובל לכל הדעות. אבל בחנוכיה?! לא עשיתי לעצמי חיים קלים, בדקתי חקרתי ודרשתי בספרים עד מקום שידי מגעת, המסקנה שהגעתי אליה, וסליחה מראש אם אכזבתי מישהו: סגולה זו לא מופיעה בשום ספר מוסמך, והיא גם לא יצאה מפיו של גדול בתורה או תלמיד חכם אמיתי כלשהו. היא חדשה חדשה, שלא שמעו על קיומה מאז נס פך השמן. לא אמרתי נואש, נועצתי עם גדולים ממני, לצד מומחים מובהקים לסגולות, וגם הם השיבוני פה אחד: 'הפכנו אבן על אבן, אין לסגולה שום מקור!'

וכי תאמרו, ומה כל כך לא בסדר לכתוב משאלות ולהניח בחנוכיה?! נניח שאין איסור הלכתי במנהג זה לכשעצמו, ולכאורה אין. מסתבר שהאדם בעצם פונה באמצעות הרשימה להשם יתברך, וזה אולי נחשב מעין תפילה. אבל עדיין חובה עלינו לדעת שאין ליחס לסגולה הזו חשיבות, בהיותה חסרת מקור מוסמך. יש עיקר ויש טפל! כבר התמרמר גדול אחד ואמר באירוניה: חבל שכל מצוות התורה לא נכתבו בספרי סגולות... כך היו כל עם ישראל שומרים אותן באדיקות לפרטי פרטים.

חשוב לדעת שכדי שסגולה תהפוך בדוקה ומנוסה שנוכל לתלות בה כח כלשהו, היא צריכה לעמוד בכמה מבחנים קריטיים, כשהמרכזי שבהם, מקור יהודי מוסמך כלשהו שעומד מאחוריה, או למצער סגולה שהיא מקובלת ועברה בקרב יראי השם מדורות עברו. ונקודה למחשבה: האם נכון לייחס את הנס לדברים שאין להם שחר ומקור מוסמך, במקום ליחס זאת לתפילה שסוף סוף התקבלה, להתחזקות רוחנית או לקבלה טובה?!

ולמען תדעו כי איני עוסק בחששות שווא, אספר לכם שאני זוכה להיות משיב בעניני הלכה, ביניהם בנושאים הקשורים לטהרה, פוריות והבית היהודי, פונים אלי מפעם לפעם לבקשת עצה וברכה, בעיקר להיפקד בזרע של קיימא. ואף שידעתי מיעוט ערכי, איני יכול לעמוד מנגד ולסרב להם. הלא אמרו רבותינו (מגילה טו ע"א): 'לעולם(!) אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך', גם ישנה משמעות בגמ' ברכות (דף נה עמ' א, וברש"י שם) שאל לו ליהודי למנוע עצמו מלברך את רעהו, בפרט כשהוא מתבקש על ידו - ואדרבה שכרו הגדול שהשם יברכהו, והמברך - יתברך, כמו שנאמר באברהם: "ואברכה מברכיך" (בראשית יב, ג).

רגע לפני שאני ממלא מבוקשם, רואה אני חובה קדושה לעצמי לכוון את הפונים אליי להיות כלי מוכן לישועה, מכח מצוה שהם מקבלים עליהם לקיימה, או אפילו קבלה להתחזקות יתר בקיום מצוה שהם כבר מקיימים. תמיד שמתי והנני שם דגש חזק, בעיקר למבקשים להיפקד בזרע של קיימא, על נושא טהרת המשפחה, לשמור אותה כהלכתה על כל המשתמע, כי היא היתה לראש פינה. וכבר הבטיח הבורא יתברך במדרש (תחילת פרשת תזריע) 'אם שמרת שבעה ימי נדה אני נותן לך בן ואתה מל אותו לשמונה ימים!' וכשהם צריכים הדרכה מיוחדת, כאן המקום לציין לשבח את אירגון 'מתחברות' שע"י אירגון הידברות, שהנשים היקרות והמסורות מסייעות ומדריכות את הנשים הזקוקות להדרכה ומובילות אותן ממש יד ביד, וכבר הצילו נפשות רבות, אשרי חלקן!

הרב ראובן זכאים בהדלקת נרות חנוכה

סגולה יותר קלה, הרבה יותר יעילה, שכן מוזכרת בספרים

כאשר הקבלה הזו בידי המבקשים, אני לא מונע טוב מבעליו וגם מברך אותם מכל ליבי ומתפלל. וראה זה פלא, בחסדי שמים ובניסים הם נפקדים. ישנם באמתחתי סיפורי ישועות מופלאים ומפעימים מעל הטבע שעיני ראו ולא זר. חלקם כבר הופצו על ידי הנושעים והנושעות, כשאני מתנה את הסכמתי לפרסום בתנאי אחד: שיודגש חזור והדגש שהכל בזכות המצוה, ורק בזכותה!!! וברוך המקדש שמו ברבים!

אלא שהיו כמה מקרים שליוויתי אישית, וכרגיל, הם קיבלו עליהם בעצתי חיזוק במצוות, שבת, כשרות, תפילין ועוד, ומעל הכל מצות טהרת הבית היהודי, כאמור. ביניהם מקרים מורכבים מאוד שדרשו ממני להעניק ליווי הלכתי צמוד, וממש לא זזה ידם מתוך ידי כמעט, וב"ה הם עמדו במשימות בהצטיינות, ובאה להם תשועה גדולה. והנה בימי החנוכה שולחים לי את סיפור הישועה שהואילו לפרסם בחוצות קריה ומעט חשכו עיני... מה היה מודגש שם באותיות קידוש לבנה?! ניחשתם נכון: הכל בזכות סגולת הפתק בחנוכיה! כן, הם הוסיפו כמה מילים בקצרה על הקבלות הטובות שהם קיבלו, בכל זאת. אך בעיקר בעיקר מה הודגש בכותרת ובתוכן: עשיתי את הסגולה של החנוכיה - והסגולה עבדה! אין כאן קבלות טובות! אין כאן מצוות! אין כאן תפילות!

כלום יעלה על הדעת שזוג שפנה לפרופסור מומחה והוא בחסדי שמים הכין להם בחכמה שחננו השם שיקויי ומרפא והם נושעו ונפקדו, שהם יודו לשומר העומד בפתח ביה"ח, עם כל הכבוד, ויאמרו לו: הכל בזכותך?! באותה מידה, ועל אחת כמה וכמה, כיצד יהודי מסוגל להעניק לתת יקר וגדולה לסגולה, כל סגולה שהיא! אפילו מוסמכת, ועל אחת כמה וכמה סגולה מעין זו, שאיננה מוסמכת, ולייחס אליה את סיבת הנס, במקום להעניק את הבכורה והקרדיט לסגולה הנצחית שלנו: אין סגולה כתורה! ואין סגולה יותר מהתחזקות בקיום מצותיה. זהו עוול שאין כדוגמתו, שגם כרוך במניעת קידוש השם אמיתי, אם היו מפרסמים את הישועה בזכות התחזקות במצוות.

מה כן, אתם שואלים?! א. יש סגולות למכביר הקשורות לחנוכה, ובכלל, והן מקוריות ומוסמכות מפי תלמידי חכמים ובקיאים ומפי ספרים וסופרים. ב. והכי חשוב, ואולי אגיש זאת כפיצוי למי שתכנן לכתוב פתק השנה, יש סגולה הרבה יותר קלה, הרבה יותר יעילה, והיא כן מוזכרת בספרים. לעמוד מול הנרות הדולקים, בעיקר במשך חצי השעה שהם אמורים לדלוק מן הדין, ולהתפלל ולבקש בפה מלא על כל המצטרך, בפרט בזאת חנוכה, שערכו של כל יהודי בעמדו בתפילה ביום זה כמו כהן גדול בקודש הקדשים ביום הכיפורים! כמו שכתבו הספרים הקדושים (המוסמכים והמקובלים).

ככלל, תפילה כידוע נדרשת רצויה ומועילה גם בכל השנה כולה, בכל יום ובכל שעה ורגע ושניה. "קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" (תהילים קמה, יח) והכי חשוב! לזכור שהסגולות הכי מוסמכות בעולם הן, תשובה ותיקון המעשים, לימוד תורה, התחזקות בשמירת מצוות ועמידה בקבלות טובות, וכמובן הרבה תפילה וגם צדקה, שבכוחן לשנות ולהעביר את רוע הגזירה, ולזכות את מקיימיהן להיפקד בדבר ישועה ורחמים. אנא אחי, הבו כבוד לתורה ולמצוותיה, כי מהם תוצאות חיים בעולם הזה ובעולם הבא.