5 דקות תורה ביום
5 דקות תורה ביום: בכל לילה שולטת מידת הדין. מה קורה בליל שבת?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום", יוֹם הַשִּׁשִּׁי פָּרָשַׁת אֱמוֹר יב' אִיָּר (1 בְּמַאי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם א' אייר התשע"ה
א. לְכָל זְמַן בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם יֵשׁ אֶת הָעִנְיָן הָרוּחָנִי שֶׁלּוֹ, לַבֹּקֶר לַצָּהֳרַיִם וְלָעֶרֶב. בַּבֹּקֶר מִתְעוֹרֶרֶת בָּעוֹלָם מִדַּת הַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ". בַּצָּהֳרַיִם הַחֹם עוֹלֶה וּמִדַּת הַדִּין מַתְחִילָה לְהִתְעוֹרֵר. וּבָעֶרֶב הָאוֹר נֶעֱלָם, וְנֶחְשַׁךְ הָעוֹלָם, וּמִדַּת הַדִּין שׁוֹלֶטֶת יוֹתֵר. בָּעֶרֶב רֹב בְּנֵי הָאָדָם נִמְצָאִים בְּבֵיתָם וְלֹא מִסְתּוֹבְבִים בַּחוּץ, וְכֵן רָאוּי שֶׁכָּל אָדָם לֹא יִסְתּוֹבֵב יְחִידִי בַלָּיְלָה. וְלָכֵן, בִּתְחִלַּת תְּפִילַת עַרְבִית שֶׁבְּכָל יוֹם אָנוּ פוֹתְחִים בַּאֲמִירַת הַפָּסוּק: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ", שֶׁפָּסוּק זֶה מַצִּיל אוֹתָנוּ מֵאַרְבָּעָה מַלְאָכִים מַזִּיקִים הַנִּקְרָאִים: עָווֹן, מַשְׁחִית, אַף וְחֵמָה.
ב. כָּל זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי יְמוֹת הַחוֹל. אוּלָם, לְגַבֵּי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ מְגַלֶּה הַזֹּהַר שֶׁבִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת בְּעֵת דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה רָצִים כָּל כֹּחוֹת הָרָע וּמִדַּת הַדִּין וְנִסְגָּרִים בְּמָקוֹם רוּחָנִי בְּסוֹף הָעוֹלָם (הַנִּקְרָא "נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רָבָא"), וְעַל כֻּלָּם סוֹכֶכֶת סֻכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה. וְלָכֵן, בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל לֵיל שַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים אֶת הַפְּסוּקִים "וְהוּא רַחוּם".
ג. שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר פּוֹתֵחַ אֶת תְּפִילַת עַרְבִית בַּאֲמִירַת קַדִּישׁ בְּנִגּוּן לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וְכֵן בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ לְאוֹמְרָם בְּטוּב טָעַם וּבְקוֹל נָעִים. וּלְפִי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ טוֹב לַעֲמוֹד בְּעֵת שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר אֶת הַקַּדִּישׁ בְּלֵיל שַׁבָּת.
ד. לְאַחַר הַקַּדִּישׁ אוֹמֵר הַחַזָּן: "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ", וְהַקָּהָל עוֹנִים "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד", וְכָתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים שֶׁיֵּשׁ לַקָּהָל לְכַוֵּן בָּאֲמִירָה זוֹ לְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת רוּחַ שֶׁנּוֹסֶפֶת בְּשַׁבָּת. וְלָכֵן יֵשׁ בָּהּ חָמֵשׁ מִלִּים כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֲלָקִים שֶׁיֵּשׁ בָּרוּחַ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה. גַּם אָדָם פָּשׁוּט שֶׁלֹּא מֵבִין בְּעִנְיָנִים גְּבוֹהִים יָכוֹל לְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְקַבֵּל אֶת הָרוּחַ הַיְּתֵירָה, כֵּיוָן שֶׁה' נוֹתֵן חֵלֶק כָּזֶה לְכָל יְהוּדִי, וּמְאַחַר שֶׁזֶּה חֵלֶק מִמֶּנּוּ וְלֹא דָבָר חִיצוֹנִי - וַדַּאי שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּן עַל זֶה.
רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - אֱמוֹר
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו"
ה' מְצַוֶּה אֶת מֹשֶׁה לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ לְמֵת. כְּלוֹמַר, לֹא יִכָּנְסוּ לְבֵית הָעַלְמִין וְלֹא יִגְּעוּ בַמֵּת וְכוּ'. אוּלָם, מַדּוּעַ הַתּוֹרָה הֻצְרְכָה לִכְתֹּב פַּעֲמַיִּים לְשׁוֹן אֲמִירָה: "אֱמוֹר" "וְאָמַרְתָּ"? כָּתַב רָשִׁ"י בַּמָּקוֹם: "לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים", כְּלוֹמַר, לֹא רַק שֶׁהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים יִזָּהֲרוּ מִטֻּמְאַת מֵת, אֶלָּא גַם הַכֹּהֲנִים הַקְּטַנִּים וַאֲפִילוּ הַתִּינוֹקוֹת כֻּלָּם צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מִלִּטָּמֵא. (וּמִכָּאן יֵשׁ לְהָעִיר את אָזְנָם שֶׁל מוֹרֵי וּמְנַהֲלֵי בָּתֵּי הַסֵּפֶר שֶׁכַּאֲשֶׁר מוֹצִיאִים אֶת הַיְּלָדִים לְטִיּוּל בְּקִבְרוֹת צַדִּיקִים וְכַדּוֹמֶה יָשִׂימוּ לֵב שֶׁהַיְּלָדִים הַכֹּהֲנִים לֹא יִכָּנְסוּ לְשָׁם).
הַמִּילָה "לְהַזְהִיר" בָּאָה גַם מִלְּשׁוֹן "אַזְהָרָה" וְגַם מִלְּשׁוֹן "זֹּהַר". כְּלוֹמַר, עַל מְנַת שֶׁהַיְּלָדִים יִקְלְטוּ אֶת הַמֶּסֶר הַחִנּוּכִי שֶׁהַהוֹרִים רוֹצִים לְהַעֲנִיק לָהֶם אֵין לְהִסְתַּפֵּק בְּאַזְהָרָה: "אַל תִּיגַע בָּזֶה", "אַל תַּעֲשֶׂה כָךְ", וְכוּ'. אֶלָּא, עֲלֵיהֶם לְהָאִיר אֶת הַצַּד הַחִיּוּבִי וְלִשְׁפֹּךְ אוֹר בְּעֵינֵי הַיְּלָדִים עַל מַעֲלַת הַמִּצְווֹת, וְזֶה הַחִנּוּךְ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.
נַעַר אֶחָד הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה וְלָלֶכֶת לְהִתְעַסֵּק בְּמִסְחָר, אָבִיו שֶׁהָיָה אַבְרֵךְ הִתְמַלֵּא בְצַעַר גָּדוֹל עַל הַצַּעַד שֶׁל בְּנוֹ. כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַיֶּלֶד: "מַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת? הַאִם אָבִיךָ לֹא הִסְבִּיר לְךָ אֶת מַעֲלַת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא יוֹתֵר שָׁוָה מִכָּל כֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם?" הֵשִׁיב: "הוּא הִסְבִּיר לִי זֹאת מֵאוֹת פְּעָמִים, אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר שֶׁבְּאֹפֶן תְּמִידִי הָיוּ עֵינָיו שֶׁל אֲבִי כְבוּיוֹת וַעֲצוּבוֹת, מִלְּבַד פַּעַם אַחַת שֶׁרָאִיתִי אוֹתָן בּוֹהֲקוֹת בְּאוֹר וְשִׂמְחָה.. הָיָה זֶה כַאֲשֶׁר הֶחְלִיפוּ אֶת הַקָּרָמִיקָה בַבַּיִת.. אָז הֵבַנְתִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת - הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר חָשׁוּב..". מִכָּאן נָבִין שֶׁרַק אִם אֲנַחְנוּ בֶאֱמֶת נַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה וּנְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו בְּהִתְלַהֲבוּת – רַק אָז אֱמֶת זוֹ תַחְדֹּר לִילָדֵינוּ וְתָאִיר אֶת בֵּיתֵנוּ. שַׁבָּת שָׁלוֹם.