בג"ץ דן בחוק הלאום; נתניהו ולוין: "אין לו סמכות"

בג"ץ החל היום (שלישי) לדון ב-15 עתירות שהוגשו נגד חוק הלאום, בהרכב מורחב של 11 שופטים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת מתחו ביקורת על החלטתו של בית המשפט לקיים את הדיון בתוקפו של חוק היסוד, וטענו כי אין לו סמכות לכך.

"חוקי היסוד שמחוקקת הכנסת הם הנורמה החוקתית העליונה במדינה והביטוי היסודי ביותר לעקרון שלטון העם ולעקרון שלטון החוק כאחד", כתב נתניהו בפייסבוק. "בית המשפט מקבל את סמכותו לפסוק מכח חוק יסוד, והוא אינו יכול לשפוט את מקור סמכותו שלו. לבית המשפט תפקיד חשוב מאוד במשטר הדמוקרטי, אבל הוא איננו שליט אבסולוטי".

"עצם הדיון שמקיים היום בג"ץ ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת – הסדרה שהליכוד מתכוון להוביל בהקדם בכנסת באמצעות סדרת חוקי יסוד מתאימה", הוסיף נתניהו. "המחלוקות השונות ביחס לתכניו של חוק יסוד הלאום כבר הוכרעו במקום הראוי להם – בכנסת. עמדתה הפוליטית של הרשימה המשותפת נשמעה בעניין בדיוני הכנסת, ואין כל מקום לדיון שמקיים היום בג"ץ בעתירה שלה".

"חוק יסוד הלאום קובע את מה שתמיד היה ותמיד יהיה ברור: מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי, ולכן רק לעם היהודי יש בה זכויות לאומיות. בניגוד לטענות מטעות שהועלו נגדו, החוק אינו פוגע בכהוא זה בזכויות הפרט של מישהו – יהודי, ערבי, דרוזי, צ'רקסי או בדואי. כפרטים, כולם בני בית שווים במדינת ישראל. אך חוק היסוד מעגן את זהותה הלאומית של המדינה כמדינה יהודית, את סמליה, שפתה ומועדיה, ואת מחויבותה לבני העם היהודי באשר הם".

"אנו נדאג להחזיר את האיזון הנכון בין רשויות השלטון ונמשיך לפעול לביצורה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", חתם נתניהו את דבריו.

לוין: "עצם הדיון – קריאת תיגר"

מוקדם יותר הבוקר, לקראת הדיון, שלח יו"ר הכנסת יריב לוין מכתב חריף לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בו התריע מפני התערבות שיפוטית בחוקי היסוד שנחקקו על ידי הכנסת: "למרבה התדהמה, תחת דחיית העתירות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, מוצא בית המשפט העליון הנכבד לקיים את ההליכים", כתב.

"הכנסת היא הרשות המחוקקת, והיא המחזיקה גם בסמכות האסיפה המכוננת. בית המשפט העליון יונק את סמכותו מכוח חקיקת הכנסת, ולא להיפך", הוסיף לוין. "משכך, עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים של חוקי יסוד מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק".

"משמעות הדברים היא, כי בית המשפט העליון מבקש ליטול לעצמו סמכויות שלא הוענקו לו בחוק, לשים עצמו מעל ריבונות העם ומעל ריבונות הכנסת, ובכך להשליט את השקפת עולמם של שופטיו משל היו שליטי הארץ", תקף לוין. "התנהלות זו פירושה המעשי הוא החלפת המשטר הדמוקרטי בשלטון השופט".

"נוכח כל האמור לעיל, אבקש להתריע כי הדיונים שבנדון מתקיימים בחוסר סמכות, תוך רמיסת עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ורמיסת סמכויותיה ומעמדה של הכנסת. מובן, כי כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי היסוד שנתקבלו על ידי הכנסת, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות ולפיכך גם נעדרת תוקף", סיכם לוין.

בתגובה לדברים, כתב יו"ר כחול לבן, שר הביטחון בני גנץ: "האיומים של יריב לוין ונתניהו על בית המשפט מסוכנים לדמוקרטיה ומפרקים את הפרדת הרשויות. הם לא הצליחו עד היום, ונדאג שגם לא יצליחו בעתיד".

חוק הלאום, שאושר בכנסת ביולי 2018 ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים, מעגן את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי. החוק מקבע את סמלי המדינה, את ירושלים כבירתה ואת השפה העברית כשפתה, את עקרון קיבוץ הגלויות ואת מעמד השבת ומועדי ישראל.

על פי לשון החוק, "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". עוד נקבע, כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם.

בעתירות השונות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק או סעיפים ממנו, נטען כי הוא מפלה קבוצות באוכלוסייה ופוגע בזכותן לשוויון. בין העותרים חבר הכנסת לשעבר אכרם חסון, האגודה לזכויות האזרח, ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ומפלגות מרצ והרשימה המשותפת.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש בתחילת החודש לבג"ץ את תגובתו לעתירות. בהודעה ממשרד המשפטים נמסר, כי היועץ הבהיר את "התנגדותו הנחרצת" להתערבות שיפוטית בחוק. בתשובתו נכתב כי "העותרים לא הניחו תשתית משפטית ועובדתית מתאימה, ולו בקירוב, המבססת את הסעד חסר התקדים של ביטול חוק יסוד, ומשכך דין העתירות להידחות".

מנדלבליט הדגיש כי "חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובכך הוא נושא מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".

לפני כחמישה חודשים דחתה מליאת הכנסת הצעה לתיקון חוק הלאום, שהוגשה על ידי חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם) וחברי כנסת נוספים. כמאל מריח ביקשה בהצעתה להכניס במפורש לחוק הלאום את ערך השוויון, לקבוע כי לשפה הערבית יוקנה מעמד של שפה רשמית שנייה, וכן להבהיר שפיתוח ההתיישבות היהודית בהתאם לחוק היסוד ייעשה לטובת כל תושבי המדינה.

בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן נקבע, כי החוק לא ישונה. בכירי כחול לבן – ביניהם שר הביטחון בני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי ושר המשפטים אבי ניסנקורן – נעדרו מההצבעה, אולם שישה חברי כנסת מהמפלגה הצביעו נגדה, בניגוד למשמעת הקואליציונית.