5 דקות תורה ביום: כיצד מתפללים בבית אבל, ומדוע טוב לנשק יד של רב?

א. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים בְּדוֹרֵנוּ אוֹהֲבִים לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתָם דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה כְמוֹ שִׁעוּרֵי תוֹרָה, תְּפִלּוֹת וְכַדּוֹמֶה. דָּבָר זֶה נוֹבֵעַ מֵהָרָצוֹן הָעַז שֶׁיֵּשׁ בְּלֶב יְהוּדִי לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ, וְלִזְכּוֹת לִהְיוֹת הַמְּאָרֵחַ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁכַּיָּדוּעַ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה יֵשׁ בְּרָכָה, וּמִי לֹא רוֹצֶה בְרָכָה בְתוֹךְ בֵּיתוֹ? אוּלָם, עִם כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁלְּגַבֵּי תְפִלּוֹת הָעִנְיָן שׁוֹנֶה. שֶׁכֵּן, הַמָּקוֹם שֶׁטּוֹב בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל הוּא בְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה וְשָׁם הַתְּפִלּוֹת מִתְקַבְּלוֹת בְּיוֹתֵר. וְגַם אִם מְאַרְגְּנִים מִנְיַן אֲנָשִׁים, עָדִיף יוֹתֵר שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא בַבָּיִת, וְרַק כְּשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ אֲמִתִּי יִתְפַּלְלוּ בַבָּיִת.

ב. אִם מִתְפַּלְּלִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּבֵית אֲבֵלִים אוֹ בְבֵית חֲתָנִים אוֹ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּבָיִת פְּרָטִי מֵחֲמַת שֶׁרְחוֹקִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת - אֵין לָהֶם לוֹמַר שָׁם אֶת בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע. וּבָעִיר הָעַתִּיקָה בִירוּשָׁלַיִם בֵּין הַחוֹמוֹת נוֹהֲגִים לוֹמַר בְּרָכָה מֵעֵין שֶׁבַע אַף בְּבֵית חֲתָנִים וַאֲבֵלִים, שֶׁלְּרֹב קְדֻשָּׁתָהּ, נֶחְשֶׁבֶת כִּקְדֻשַּׁת בֵּית כְּנֶסֶת.

ג. אִם יֵשׁ רַב תַּלְמִיד חָכָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, טוֹב וְנָכוֹן לְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו לְאַחַר הַתְּפִלָּה. וְעִנְיָן זֶה יֵשׁ בּוֹ מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּרֵאשִׁית דַּף פג') שֶׁכָּל הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה הָיוּ מְנַשְּׁקִים אֶת יָדָיו שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְכָתַב הַחִידָ"א שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל הָרִ"י מִיגַאשׁ נִכְנַס אֶצְלוֹ הָרַמְבַּ"ם שֶׁהָיָה כְּבֶן שֶׁבַע שָׁנִים וְנִשֵּׁק אֶת יָדוֹ. וְאָמְרוּ הָרַמְבַּ"ם וְאָבִיו מַיְמוֹן שֶׁכָּל מָה שֶׁזָּכָה הָרַמְבַּ"ם הָיָה בִּזְכוּת אוֹתָהּ נְשִׁיקָה, שֶׁבָּהּ הֶאֱצִיל הָרַב מֵחָכְמָתוֹ לָרַמְבָּ"ם. שֶׁכֵּן בַּיָּדַיִם כּוֹתְבִים אֶת חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה וּמִמֵּילָא יֵשׁ בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה. אוּלָם, יֵשׁ לְהַקְפִּיד לֹא לָבוֹא לְנַשֵּׁק אֶת יְדֵי הָרַב בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ', אֶלָּא רַק לְאַחַר שֶׁיְּסַיֵּם בְּנַחַת אֶת תְּפִלָּתוֹ.

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - בְּחֻקֹּתַי

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"

הַתּוֹרָה מַבְטִיחָה שֶׁאִם נֵלֵךְ בְּחֻקּוֹת ה' וְנִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת נִזְכֶּה מֵעֵבֶר לַשָּׂכָר הָרוּחָנִי גַם לִבְרָכָה גַשְׁמִית. שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹת יֵשׁ כָּאן: 1. לָמָּה יֵשׁ כְּפִילוּת: בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ, וּמִצְווֹתַי תִּשְׁמְרוּ, הֲרֵי הַמִּצְווֹת הֵן הַחֻקִּים שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם!? 2. אֵיךְ יִנָּתֵן שָׂכָר עַל הַמִּצְווֹת, הֲרֵי יֵשׁ כְּלָל: "שְׂכַר מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה - אֵין!!". 3. אָנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים שֶׁמְּקַיְּמִים מִצְווֹת וְהָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּהֶם לֹא זוֹרֵחַ... תְּשׁוּבָה אַחַת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת!

רָשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ מְפָרֵשׁ: שֶׁהַכַּוָּנָה בַמִּלִּים אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ הִיא לֹא עַל הַמִּצְווֹת, אֶלָּא - שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה! אִם כָּךְ, הַכֹּל מִסְתַּדֵּר! אֵיךְ? 1. אֵין כָּאן כְּפִילוּת בַּפָּסוּק, הַחוּקוֹת - זֶה עָמָל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְהַמִּצְווֹת - אֵלּוּ הַמִּצְווֹת. 2. עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת אֵין שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲבָל עַל עֲמַל הַתּוֹרָה - יֵשׁ! 3. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁאָנוּ מַגְדִּירִים אֶת הַבְּרָכָה וְהָעֹשֶׁר בְּמֻשָּׂגִים שֶׁהָעוֹלָם מְלַמֵּד אוֹתָנוּ: בַּיִת, רֶכֶב, כֶּסֶף... וְזֶה מַמָּשׁ לֹא נָכוֹן! עֹשֶׁר וּבְרָכָה נִמְדָּדִים לְפִי הָאָדָם, אִם הוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה הוּא זוֹכֶה לִשְׂמוֹחַ בְּחֶלְקוֹ וְזֶהוּ הֶעָשִׁיר הָאֲמִתִּי, וְאִלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּרְאִים "מְלֵאִים" בְּכֶסֶף אֲבָל רָצִים כָּל הַיּוֹם סְבִיב תַּאֲווֹתֵיהֶם - הֵם הָעֲבָדִים.

פַּעַם אַחַת, פָּנוּ לְאֶחָד הָרַבָּנִים וְהִצִּיעוּ לוֹ: מֵאַחַר וְקָשֶׁה לְזַהוֹת הֵיכָן בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב, אָנוּ נַעֲשֶׂה כְמִין שֶׁלֶט קָטָן שֶׁעָלָיו יִהְיֶה כָתוּב אֶת שֵׁם הָרַב וְנִתְלֶה אוֹתוֹ עַל הַדֶּלֶת. הָרַב הִתְקוֹמֵם וְאָמַר: "וְכִי אַתֶּם רוֹצִים לְנַשֵּׁל אוֹתִי מִנְּכָסַי?" הַתַּלְמִידִים לֹא הֵבִינוּ אֶת הַכַּוָּנָה, וְאָז הָרַב הִסְבִּיר: "כְּשֶׁתִּתְּלוּ אֶת הַשֶּׁלֶט, יִרְאוּ שֶׁלֶט יָפֶה וְחָדָשׁ עַל דֶּלֶת יְשָׁנָה וְאָז יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהַחְלִיף אֶת הַדֶּלֶת, לְאַחַר מִכֵּן יִרְאוּ דֶלֶת יָפָה וְהַבַּיִת כּוּלּוֹ לֹא צָבוּעַ יָפֶה אָז יִהְיֶה צֹרֶךְ לִצְבֹּעַ, וְאָז הָרָהִיטִים יֵרָאוּ חִוְּרִים בְּיַחַס לַצֶּבַע הַמֵּאִיר הֶחָדָשׁ, וְאָז יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהַחְלִיף גַּם אוֹתָם.. וּלְכָל הַבָּלָאגָן הַזֶּה... אֵין לִי זְמַן, כֹּחַ וְכֶסֶף... מָה רַע לִי כָכָה?"

על ליווי מלאכי השרת וברכת הבנים בשבת: 5 דקות תורה ביום

דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום", יוֹם שַׁבָּת פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי כז' אִיָּר (16 בְּמַאי)

א. אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא: בְעֶרֶב שַׁבָּת מְלַוִּים אֶת הָאָדָם שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵיתוֹ, אִם הֵם מוֹצְאִים בְּבֵיתוֹ נֵר דָּלוּק, שֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת, מְבָרְכִים אוֹתוֹ: "יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא כָךְ גַּם בְּשַׁבָּת הַבָּאָה". לְפִיכָךְ נוֹהֲגִים לָשִׁיר בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם", כְּנֶגֶד הַמַּלְאָכִים הַלָּלוּ, וְיֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר כָּל קֶטַע שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.

ב. יֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁבַּאֲמִירַת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" אֵין לוֹמַר "מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים", אֶלָּא "מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים", אוּלָם, גַּם מִי שֶׁאוֹמֵר "מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים", יֵשׁ לוֹ עַל מָה לִסְמֹךְ.

ג. בְּסוֹף אֲמִירַת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" אוֹמְרִים "בְּצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם". יֵשׁ שֶׁטָּעוּ לְחֲשׁוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָךְ זִלְזוּל שֶׁאוֹמֵר לַמַּלְאָכִים לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם יוֹצְאִים שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתָנוּ. וְיֵשׁ עוֹד טְעָמִים בָּזֶה. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מְרִיבָה אוֹ מַחְלֹקֶת חָלִילָה בַבָּיִת, יֵשׁ קַבָּלָה מֵרַב גָּדוֹל שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת לֹא יֹאמְרוּ אֶת הַמִּלִּים "בְּצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם", וְזֶה יַעֲזֹר שֶׁהַמְּרִיבָה תֵרָגַע וְזֶה בָדוּק וּמְנוּסֶה.

ד. לְאַחַר אֲמִירַת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" אוֹמְרִים "אֵשֶׁת חָיִל". וְיֵשׁ לָדַעַת שֶׁפִּיּוּט זֶה נִתְקַן עַל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא הָאֵשֶׁת חָיִל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבְעֵרֶב שַׁבָּת הִיא שׁוֹרָה בְתוֹכֵנוּ בַּנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה, וְלָכֵן יֵשׁ לוֹמַר זֹאת בְּכַוָּנָה. וּמֻתָּר לְכַוֵּן לְפַרְגֵּן גַּם לָאִשָּׁה שֶׁבַּבָּיִת, שֶׁהִיא זוֹ שֶׁטָּרְחָה וְהִתְאַמְּצָה לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת, וּבְוַדַּאי בִזְכוּתָהּ שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה בַבָּיִת.

ה. יֵשׁ נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ אֶת יַלְדֵיהֶם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בַּהֲנָחַת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַמִּתְבָּרֵךְ. וְאוֹמְרִים לַבָּנִים: "יְשִׂימְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה", וְלַבָּנוֹת: "יְשִׂימֵךְ אֱלֹקִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה". וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים אַחַר כָּךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ וְכוּ'". וְכָל אֶחָד מוֹסִיף בְּרָכָה מִשֶּׁלּוֹ כְפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ. וְרָאוּי שֶׁהַיְּלָדִים יְנַשְּׁקוּ אֶת יְדֵי הוֹרֵיהֶם לִפְנֵי שֶׁמְּבָרְכִים אוֹתָם.

ו. יֵשׁ הַמּוֹסִיפִים אֶת פִּיּוּט "אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין", וְיֵשׁ אֶת הַפִּיּוּט "בַּר יוֹחַאי", וְכָל אֶחָד יַעֲשֶׂה כְמִנְהָגוֹ.

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - בְּחֻקֹּתַי

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ", בֵּאֵר רָשִׁ"י: שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה.

נֶאֱמַר בְּסֵפֶר אִיּוֹב (פֶּרֶק ה'): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", כְּלוֹמַר, אֵין אָדָם שֶׁיּוֹשֵׁב בִּמְנוּחָה בָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם עֲמֵלִים אִישׁ אִישׁ בְּעִנְיָנָיו. אוּלָם אָמְרוּ עַל כָּךְ חֲכָמִים בַּמִּדְרָשׁ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה! דְּהַיְנוּ, אִם כְּבָר נִגְזַר עָלֶיךָ לַעֲמֹל, לְפָחוֹת תַּעֲמֹל בְּדָבָר נִצְחִי וְלֹא בְדָבָר חוֹלֵף. כִּי הָאָדָם בְּפֶתַע פִּתְאוֹם עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם וְרַק מָה שֶׁהִכְנִיס לְאוֹצְרוֹתָיו הָרוּחָנִיִּים - הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

מַעֲשֶׂה בְבָחוּר שֶׁדַּעְתּוֹ הִשְׁתַּבְּשָׁה עָלָיו מְעַט, מְנַהֵל הַמּוֹסָד הֶחְלִיט לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְטִפּוּל רְפוּאִי, הוּא הִצְמִיד אֵלָיו בָּחוּר בּוֹגֵר שֶׁיְּלַוֶּה אוֹתוֹ וְיַצִּיג אוֹתוֹ בִפְנֵי הַפְּרוֹפֶסוֹר. וְהִנֵּה, נִכְנָסִים הַשְּׁנַיִם אֶל הַקְּלִינִיקָה שֶׁל הָרוֹפֵא, אָז פָּנָה הַחוֹלֶה אֶל הַפְּרוֹפֶסוֹר וְאָמַר לוֹ: "הֵבֵאתִי לְךָ פַּצְיֶנְט לְטִפּוּל.." כְּשֶׁהוּא מַצְבִּיעַ עַל הַבָּחוּר שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ. הַמְּלַוֶּה הָיָה הָמוּם וְאָמַר לָרוֹפֵא: "לֹא כֵן פְּנֵי הַדְּבָרִים, אֶלָּא, אִישׁ זֶה הוּא הַחוֹלֶה, וַאֲנִי נָסַעְתִּי אִתּוֹ בַדֶּרֶךְ, וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֵלֶיךָ"... אֲבָל הַחוֹלֶה עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ, וּפוֹנֶה שׁוּב לָרוֹפֵא וְאוֹמֵר: "רְאֵה נָא רוֹפֵא נִכְבָּד, לְאֵיזוֹ דַרְגַּת אִי-שְׁפִיּוּת הִגִּיעַ הַחוֹלֶה הַזֶּה, שֶׁהוּא מֵעֵז לְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ כִמְלַוֶּה שֶׁלִּי.." הָרוֹפֵא שָׁמַע אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים וְעָמַד נָבוֹךְ, הוּא לֹא יָדַע לְהַבְחִין מִי הַחוֹלֶה וּמִי הַבָּרִיא.. עַד שֶׁהַקָּבָּ"ה חָנַן אוֹתוֹ בְדַעַת, וְהוּא שָׁאַל אֶת הַשְּׁנַיִם: "בְּכִיסוֹ שֶׁל מִי מִכֶּם נִמְצָא הַתַּשְׁלוּם עֲבוּר הַטִּפּוּל הָרְפוּאִי"?... הַמְּלַוֶּה הֵשִׁיב מִיָּד: "הַכֶּסֶף בְּכִיסִי", וְכָךְ יָדַע הָרוֹפֵא שֶׁהוּא הַבָּרִיא.

כָּךְ יִהְיֶה לְאַחַר 120 שָׁנָה, כָּל אֶחָד כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְמַעְלָה יֹאמַר שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, וְהַיָּשָׁר וּמַגִּיעַ לוֹ גַן עֵדֶן. אוּלָם, ה' יִשְׁאַל רַק שְׁאֵלָה אַחַת: "בְּכִיסוֹ שֶׁל מִי נִמְצָאִים הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת?.."