איזו רשות יש לי להיות טוב, עשיר, שמח ומאושר?

אנחנו פוגשים אותו על בסיס יומיומי, הוא מלווה אותנו על כל צעד ושעל, שומר צעדינו שלא נכשל, ומציל אותנו אינספור פעמים ממוות.

יצא לכם לחשוב פעם על הפחד?

ניסיתם להבין מה הוא? למה הוא בא? למה הוא משמש?

טוב, במהלך ההיכרות הגדרתי היטב את תפקידו. אם כן, מה השאלה?

אם אכן הפחד חיובי וחיוני כל כך, למה אנחנו מתייחסים אליו באופן שלילי? למה זה מעלה לנו אסוסיאציות של תקיעות וחדלון?

אכן, מטבעו של הפחד להיות מעצור. בשביל זה הוא נועד, להגן ולמנוע סכנה. הבעיה היא שמטבעו הוא כוח מתפשט, עד כדי השבתה מוחלטת.

הפחד גורם לנו לנהוג לפי התפיסה התורנית של "שב ואל תעשה עדיף", אך ההלכה משתמשת בזה רק כשאין לנו דרך לדעת את המוטל עלינו לעשות. כשיש סיכוי לדעת, חובה לברר ולבדוק את המעשה אשר ייעשה.

כולנו פוחדים מחושך, וזה אכן הגיוני. אף אחד מאתנו לא רוצה להיתקל בחפצים, ליפול ולהיחבל. באתר בניה חשוך אף אחד לא יתחיל לרוץ, כל אחד יבדוק וימשש את סביבתו לראות שהולך בטוח, ושאין לו מכשול בצעד הבא, פעולתו הראשונה היא לחפש את מתג החשמל ולהדליק את האור, כך יוכל לצאת מהר ובבטחה.

כך בכל פחד אותו אנו פוגשים, מטרתנו, דבר ראשון, היא למצוא את המתג ולהדליק את האור.

הדרך לכך היא לשאול - ממה? ממה אני פוחד? מה יכול לקרות? התשובה לכך תסיר המון פחדים, ותסלול את הדרך להצלחה.

רבי נחמן מברסלב אומר, שכל מניעה שיש לאדם, בראש ובראשונה היא בשכלו - בדמיונו. הוא מתרץ את עצמו בק"ן תירוצים וסיבות, מדוע הוא לא יכול, ולמה הפעולה המתבקשת כלל לא  הגיונית ומעשית. מה שנותר לו לעשות, זה בסך הכל פשוט ללכת כאילו כלום, ואז יגלה שהכל אשליה ותו לא.

ואם כבר אנו מדברים על הדלקת האור, הרשו לי להאיר לכם זווית חשיבה, אותה פגשתי כמאמן.

החזון, זהו שלב משמעותי ומכונן בתהליך האימון.

בשלב זה, הלקוח בוחר את המשמעות שהוא נותן לחייו, את הדרך שלו לממש אותה, את הערכים עליהם הוא מתבסס, דרך תמונה מלאה של העתיד המוגשם עד לחלק הטכני של הפעולות המעשיות לפרטי פרטים.

מטבע הדברים, הנגיעה הישירה בחייו ובעתידו של הלקוח מעוררת מנעד רחב של רגשות, ובתוכם כלול, כמובן, הפחד.

לא מזמן הכנתי את אחד הלקוחות שלי, י', לכתיבת החזון. בסיום הפגישה, שיתף אותי הלקוח בכך שהוא מרגיש פחד. נתתי לו שאלה למחשבה: ממה אתה פוחד? מהכישלון או מההצלחה?

נשמע מוזר, מדוע שנפחד מהצלחה? אנו מסתובבים מבוקר עד לילה מדוכאים מהכישלונות שלנו, מיואשים ממימוש הרצונות שלנו, ודווקא כשאנו עומדים לפני שינוי ותקווה - אז שנפחד?

אמנם קצת מפתיע, אבל לפי המאפיינים של הפחד, כיוון שההצלחה אינה מוכרת לנו, אנו לא נמצאים באזור הנוחות המוכר שלנו. אין לנו ניסון מה קורה שם, באזור ההצלחה, ולכן היא מפחידה הרבה יותר מהכישלון.

אבל אצל י' יש נקודה נוספת, שקיימת אצל כולנו, אבל אצל אנשים בסגנון המדהים שלו, היא מועצמת הרבה יותר.

י' הוא אישיות מדהימה, ואחד הדברים היפים אצלו הוא שתמיד ידאג שהסובבים אותו ירגישו הכי בנוח שבעולם.

אך אליה וקוץ בה, הדאגה לנוחות של הסביבה גורמת לכולנו להבליט את החסרונות שלנו לעיתים, וחמור מכך, היא זאת שמונעת מאיתנו להצליח. אנו אומרים לעצמנו: איזו רשות יש לי להיות אדם טוב, עשיר, שמח ומאושר. הרי בסביבתי אין כל הדברים הטובים האלו...

הפספוס הגדול שלנו, שאנו לא משרתים בכך אף אחד. אף אחד מסביבתנו לא יפיק תועלת מההתחפרות במצב הכושל שלנו, לאף אחד לא יהיה טוב אם נמשיך ונייצר לעצמנו עוד סבל!

להפך, כולנו זכאים לקבל את השפע שיש לעולם הנפלא, ולבריות שבו, להציע.

וכשנעשה זאת, מבלי משים נאפשר לסובבים אותנו להידבק בהצלחתנו, ולהצליח גם הם.

אז בבקשה, עבורכם, עבור משפחתכם והעולם כולו, קומו הדליקו את האור בחייכם. למדו אחרים איך לעשות את זה, וכך תוסיפו אור לעולם.

פיני ברוינר הוא מאמן בשיטת "אימון יהודי".