קורונה, דיכאון ואמונה: משפט פלא שעוזר להתמודד, גם כשקשה וחשוך

כבר תקופה די ארוכה שאני נמצאת בחשכה. זה התחיל קצת אחרי משבר הקורונה, ורק הלך והחשיך עם הזמן. הגעתי למצבים קשים וקיצוניים, בהם לא הצלחתי לראות שום תקווה לשיפור, ואובדן התקווה רק הלך וייאש אותי עוד יותר. אומנם אני ממש בתחילת תהליך התשובה שלי, אבל למזלי, האמונה והביטחון בבורא עולם היו הדברים היחידים שמנעו ממני ליפול למרה שחורה.

לאחרונה, שמעתי באחד השיעורים של הידברות את המשפט של הבעל שם טוב: "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". קראתי על המשפט הזה הרבה מאוד הסברים. רובם כמובן מדברים על כך שגם כשהמצב נראה ממש קשה, תמיד יש נקודת אור שאפשר למצוא, ופתאום כל הדברים נעלמים כלא היו. למה? כי התמקדת בטוב. וכמו שאמרו חכמים – אי אפשר להרוג את החושך או לנצח את היצר הרע, אבל אפשר להאיר אותו ואז הוא נעלם מעצמו. אותו דבר לגבי שינויים. אתה רוצה להשתנות? להתחזק במצוות? להיות שמח יותר? לשנות את אורח החיים שלך? תתחיל בקטן. שינויים גדולים הרבה יותר קשים לביצוע, ולפעמים קל יותר לשמר שינוי קטן מאשר שינוי גדול שנעשה במהרה ובבת אחת.

בעקבות המשפט הזה, הבנתי לפתע שאם אני רוצה מתישהו לראות את האור בקצה המנהרה, אני חייבת לעשות שינויים קטנים, להתמקד בדברים הטובים ולהעצים אותם. הבנתי ששינוי לא חייב להיות קיצוני בשביל להיקרא "שינוי" ושגם שינויים קטנים יכולים להיות משמעותיים. בעבר, כשניסיתי לעשות שינויים גדולים מדי – נכשלתי מספר פעמים, וזה רק מנע ממני מלנסות שוב. כשהבנתי שאני יכולה להתחיל בשינוי קטן, ממש קטנטן, לאט לאט זה נהיה קל יותר, ואני יכולה לקחת עוד ועוד צעד לעבר המטרה הגדולה. זה הרבה יותר הגיוני מגישת "הכול או כלום", שאני כל כך מאוהבת בה...

אז התחלתי בשינוי קטן ועוד אחד. קראתי הרבה ספרי חיזוק ואמונה, פיניתי לעצמי זמן קבוע לדבר מהלב עם הקב"ה, מדי יום כתבתי לעצמי דבר אחד טוב שקרה לי, ובמקום להתלונן – התחלתי להתעסק בהודיה. בהתחלה זה היה ממש קשה, אך עם הזמן זה נהיה קל יותר ואפילו הרגיש טבעי. היום, ברוך השם, אני מתחילה לראות פתיתי אור קטנים ומודה עליהם כל הזמן. לאט לאט אני רואה שהחדר החשוך הזה, ששהיתי בו, הולך ומתבהר, נהיה מואר יותר, אומנם ממש מעט – אבל זה עובד.

אני חושבת שהתקופה האחרונה הייתה קשה לכולנו. אין מישהו שלא חווה איזשהו משבר – כלכלי, אישי, חברתי, נפשי וכו' (וזה גם הזמן לציין לשים לב לאנשים סביבכם. יש הרבה אנשים שנמצאים במצוקה עמוקה, והזעקה שלהם לא תמיד נשמעת). אני יודעת מניסיון שקשה מאוד למצוא נקודת אור בתוך החושך התהומי הזה, אבל אני בטוחה שאם תנסו ותחפשו ממש טוב - תמצאו. אני, למשל, הכנתי רשימה של כל הדברים בחיי שאני מודה עליהם - המשפחה האהובה שלי, האמונה שגיליתי מחדש, הבית שאני חיה בו, העבודה שאני אוהבת כל כך, הכישרונות שהשם יתברך העניק לי, ותוך כדי שאני רושמת אותם, הבנתי כמה הם עצומים, וכמה עצוב שלקחתי אותם כמובן מאליו. באותו הרגע, החלטתי להעצים אותם, לחבק אותם, להודות עליהם, ולתת להם להאיר לי את הנפש.

אני לא אומר שזה קורה בקלות, אבל זה קורה. צעד צעד, נקודה נקודה. בסופו של דבר, עוד ועוד אור יצליח לסלק נקודות חשוכות – בגוף שלנו, בנשמה שלנו ובחיים שלנו, והוא לא יפסיק עד שנהפוך למוארים בעצמנו, ונשכח שאי פעם החושך שכן בתוכנו.

אני מאחלת לכם תקופה חדשה של אור ושמחה, ושתצליחו למצוא את נקודות האור שלכם, כי בכל רגע נתון, יש מישהו בעולם שהיה רוצה את החיים שיש לכם, גם אם אתם לא מודעים לכך.

הרב ברוך רוזנבלום מסביר איך אפשר להתמודד עם כל דבר. 6 דקות שאתם חייבים לעצמכם: