"אסתר יצאה להליכה - ולא חזרה": ראיון מדמם וכואב

נוף בראשיתי אופף את יישוב טל מנשה, שבימים אלו דרכו אבלה עם הירצחה של אסתר הורגן הי"ד, בת היישוב, בפיגוע טרור אכזרי. באופן אירוני משהו, לא הרחק מהיישוב, מזהים החוקרים את בסיסו הקדום של סיסרא שר הצבא הכנעני, ממנו יצא להילחם בישראל. בימים אלו, היישוב השלו בימים כתיקונם, עמוס במבקרים; מרבנים חשובים ועד גורמים שונים במערכת הפוליטית. בדרך נוהרים למקום גם יהודים מכל רחבי הארץ ששמע הבשורה הנוראה הגיע לאוזניהם, והם רק מבקשים לבוא ולהזדהות, לעודד ולנחם.

"האירוע זעזע את התושבים כאן", אומר לנו אלעזר רוט, יו"ר צח"י (צוות חוסן יישובי) המקומי, שממהר להבהיר כי התושבים אינם חוששים. "איני רואה פחד. אנו אנשים מאמינים, והחיים נמשכים למרות האירוע המחריד שהתרחש. המרצחים לא השיגו את מטרתם להטיל כאן מורך ואימה על התושבים", הוא פוסק.

התושבים התוודעו להיעלמה של אסתר דרך הודעת ווטסאפ, שהגיעה לטלפונים של תושבי היישוב. בהודעה פנה בעלה של אסתר אל ידידיו ומכריו כדי להתעניין מתי ראו את רעייתו לאחרונה. "בנימין שב לביתו וגילה כי אינו מצליח לתפוס את אשתו בטלפון. הוא התחיל לברר אצל השכנים, ולאחר מכן שלח בקבוצה של היישוב הודעה, בה נאמר שבנימין מחפש אותה", אומר רוט.

האם חשבתם ברגעים הראשוניים הללו שהנורא מכל אירע?

"תחילה האמנו כולנו כי החיפושים יסתיימו בצורה טובה. ובכל זאת, אסתר היא אישה אחראית ולא ראינו סיבה טבעית להיעלמותה, כך שזה כן הדאיג אותנו מעט. אבל למרות זאת, היינו בטוחים שנמצא אותה בריאה ושלמה, כמו שקורה ברוב המקרים". הרוגע ששרר ביישוב באותה עת לא התבטא במעשים בשטח. "מיד נכנסו לפעולה במלוא הכוח", מספר רוט. "אספנו פעילים וחילקנו אותם לפי אזורים, תוך שאנו מציידים אותם בציוד שיאפשר להם להתחיל בחיפושים מיידים בכל אזור היישוב".

בשעת לילה התעורר היישוב טל מנשה לחיים. עשרות מתנדבים יצאו בצוותים של זוגות-זוגות לחפש את אסתר. במקביל החלו מובילי מבצע החיפושים לתחקר את האנשים ביישוב כדי להבין מתי נראתה לאחרונה, ואולי דרך כך להבין להיכן הלכה. כחלק מהתחקיר, מצאו תושבי היישוב את המצלמה בה נראה התיעוד האחרון של אסתר כשהיא הולכת לכיוון החורשה. "לאחר מכן יתברר לנו כי היא הלכה שם אל מותה, הי"ד", אומר רוט.

בהמשך הצטרפו לחיפושים כוחות הביטחון. רוט מלא בשבח לכוחות, שלדבריו עשו עבודה יוצאת מן הכלל. "אנו ביישוב התחלנו את החיפושים מוקדם יותר, בשל העובדה כי אנו נגישים יותר ולאור ההיכרות שלנו עם המקום, אך מהר מאוד המשטרה, הצבא וכוחות נוספים התארגנו והגיעו ליישוב והחלו בחיפושים. הגיעו לאזור כוחות גדולים והם פעלו אתנו כתף אל כתף, כשהם מפעילים יכולות שאין לנו". לדבריו, בתוך זמן קצר מרגע היעדרות כבר ניצבו ביישוב כוחות צבא מחטיבה המרחבית שומרון, לצד שוטרים כחולים ואנשי מג"ב, לצד כלבנים וכוחות נוספים. "מעבר לכך איני יכול לפרט", מבהיר רוט.

אלעזר רוט, יו''ר צחי

הבשורה הקשה מכל הגיעה, והיה צורך להודיע למשפחה

אם בתחילה חשבו ביישוב כי מדובר בחוסר הבנה; אירוע שייגמר בטוב, ככל שחלפו השעות הדאגה החלה לכרסם. "התחלתי לחשוב שייתכן כי אסתר כבר נמצאת הרחק מהיישוב. כבר לא ידענו מה לחשוב באותם רגעים", מציין רוט. במקביל הוא המשיך לפעול לצד הכוחות בשטח, בחדר מצב משותף שהוקם במהירות, ואשר ניטר אליו את כל הפעילות באזור.

בשעת ליל מאוחרת התקבלה ההוראה להפסיק את החיפושים, כדי להתארגן מחדש. המפקדים ביקשו לבנות תכנית חיפושים מוגדרת ולרכז את כל המחפשים לכדי ארגון אחד מסודר. לשם כך נדרש להפסיק את פעילות חדר המצב, והגורמים המקצועיים החלו לבנות במקום מערכת חיפוש. לאחר שעות ארוכות של חיפושים, שבחלקם השתתף רוט בעצמו ושאת חלקם ניהל מחדר המצב, ביקש לעצור לרגע בביתו. "מיד כאשר נכנסתי לבית", הוא מספר, "ועוד לפני שהספקתי להתיישב על כיסא, צלצל הטלפון והודיעו לי לבוא מהר. הבשורה הקשה מכל הגיעה, והיה צורך להודיע למשפחה.

כיצד נמצאה גופתה?

"את הגופה מצאו זוג מחפשים שיצאו לסרוק את השטח. המחפשים עברו במקום מספר פעמים אך לא מצאו את הגופה בשל תנאי השטח והחשכה, לצד העובדה כי גופתה של אסתר הוסתרה בתוך הסבך. אולם במקרה, שמו לב השניים לפתע למשהו לא מוכר בסבך, הם הזיזו מעט את השיחים וגילו את המחזה הנורא".

מיד עם מציאת גופתה של אסתר, יצא רוט יחד עם רב היישוב וגורם מקצועי לבית המשפחה כדי לבשר להם את הבשורה הקשה. "ברגעים מעין אלו אתה לא חושב, אלא מנסה לעשות את המקסימום שאתה יכול כדי לסייע למשפחה וכדי לנהל את האירוע. רגשות פרטיים פחות שיחקו תפקיד ברגעים ההם", הוא אומר.

כיצד הודעתם למשפחה המורחבת?

"זו היתה שעת ליל מאוחרת, וכדי להודיע לכל בני המשפחה וגם להביא אותם לכאן ליישוב, היה צורך בשיתוף פעולה של מספר גורמים. הוריה של אסתר, אשר עלו בעקבותיה ארצה הם אנשים מבוגרים כבני תשעים, ולא היה פשוט בכלל להודיע להם את הבשורה המרה. גם מהבחינה הטכנית זה היה מורכב, ההורים מתגוררים בירושלים, והיה צורך בשיתוף פעולה עם גורמים שונים בשעת לילה מאוחרת", אומר רוט כשהכאב מודגש בכל מילה ממילותיו.

ילדי המשפחה, גם אלו שאינם מתגוררים במקום, כבר היו באותה עת ביישוב, וגם אחת מאחיותיה של אסתר היתה במקום, אך דאגנו שלא תנהג לירושלים, לשם כך היה צורך להשיג את ההורים בדרך אחרת. למזלנו, הצלחנו ליצור קשר עם האחיות, וגם עם משרד הרווחה בירושלים ועם גורם רפואי שליוו את האחיות בזמן שהגיעו לבית ההורים ובישרו להם את הבשורה הקשה. כמו כן היה צורך בשיתוף פעולה מצד משרד החוץ, שהעביר את המידע לאחות שמתגוררת בפריז, ואף סייע בהבאתה ארצה במהירות אל ההלוויה, למרות מגפת הקורונה שמקשה על התנועה ברחבי העולם.

רוט ממשיך ומציין שאירוע הטרור הקשה הציג את עם ישראל במיטבו. "אנשים התקשרו והציעו עזרה, מהמועצה האזורית שומרון שסייעה רבות, וגם אנשים טובים מהאזור ומכל רחבי הארץ, ולא רק. קיבלתי טלפונים מבני ברק וגם מבריטניה של אנשים שמבקשים לוודא כיצד הם יכולים לסייע.

דרכי טל מנשה אבילות. אנשים צועדים כשהכאב על פניהם

בני הזוג הורגן עלו בצעירותם לישראל מצרפת. בנימין הבעל, עלה לארץ עם בני משפחתו בגיל 12, רעייתו לעתיד, אסתר, עלתה לבדה כשהיא בת 18. "אהבת הארץ היתה מושרשת בליבה", דוגמה לכך אפשר לראות במה שעשו אסתר ובנימין בטרם לידת בתם הבכורה. אסתר ביקשה שילדהּ הראשון ייולד בעיר הקודש ירושלים. ואכן, טרם הלידה עברו בני הזוג לתקופה קצרה לדירה בירושלים, כדי שהילדה הראשונה שלהם תיוולד בעיר הקודש, אליו ערגה אסתר בתקופת מגוריה בגלות. עד-כדי-כך היה חשוב לה, לצעירה שעלתה לבדה מצרפת ארץ ישראל ומצוות יישוב הארץ.

לאחר חתונתם בנו הזוג הורגן את ביתם בתל אביב, ולאחר כמה תחנות נוספות החליטו לעבור להתגורר בשומרון, כדי להפריח את השממה, ובחרו ביישוב הנבנה, טל מנשה. "אל טל מנשה הם הגיעו לפני 20 שנה, כאן בנו את ביתם, בית מטופח ומושקע מאוד", אומר רוט. "הם עשו חייל כאן ביישוב. אסתר היתה בשנים האחרונות יועצת זוגית ששמה הלך לפניה ובעלה, שיבדל לחיים טובים, גם הוא אדם מוכר ביישוב ואיש חסד אמיתי".

ביישוב הקטן, בן כ-140 משפחות, גדלו ששת ילדי משפחת הורגן, ששניים מהם אף התחתנו עם בנות היישוב. קוטנו של היישוב מבהיר את גודל הכאב שאנו פוגשים במקום, אנשים צועדים כשהכאב על פניהם. "כולם מכירים את כולם ביישוב, אנו נפגשים יחדיו רבות, כך שהקשר חזק מאוד", מציין רוט.

אתם מרגישים כעת פחד בעקבות האירוע?

על אף שרוט ביקר לא פעם באזור שבו נרצחה הורגן: חורשה שאהובה על בני המקום, הוא אינו מביע חשש. "אני חושב שאין פחד", משיב רוט. "אני נוסע ברחבי היישוב ורואה אנשים נוהגים כרגיל. במובן מסוים, אף להיפך, אנו מרגישים לפתע כיצד עם ישראל כולו אתנו, משתתף באבלנו הכבד. אל הטלפון שלי נוחתים כל העת הודעות מצד יהודים שמבקשים לעזור, מבני ברק ועד בריטניה".

17 שנים מתגורר רוט ביישוב, שגדל במשך השנים וממשיך עדיין לגדול. כיום מתגוררים במקוםכ-140 משפחות, וביישוב מבקשים להגדיל את המקום עוד. בעקבות הרצח, דורשים בני המקום הכאובים ממשלת ישראל להכפיל בתגובה את המקום. "הם לא רוצים שנגור כאן באזור הזה, ולכן אין תגובה הולמת למעשה הברברי הזה יותר מהרחבת היישוב", מבהיר רוט.

על רקע המיקום של טל מנשה, אי שם בשומרון, מעניינת במיוחד הודעת ניחום אבלים שהגיעה לבני המשפחה זמן קצר לאחר הרצח. "פועלים ערביים שעבדו לפני תקופה בביתם של בנימין, שייבדל לחיים, ואסתר הי"ד, פנו לאחר היוודע דבר הירצחה של אסתר אל שכן שהכירו וביקשו ממנו למסור בשמם הודעת תנחומים למשפחה. בדבריהם סיפרו הפועלים על היחס המיוחד שהם קיבלו מאסתר ועל הצורה המיוחדת בה התנהגה אליהם. רוט נאנח ומוסיף, "עצוב שהאישיות הנפלאה הזו הלכה מאתנו ובדרך כה טרגית. יהי זכרה ברוך".