רבי נתן מברסלב: דברים לזכרו, לרגל יום ההילולא ה-176

רבי נתן מברסלב נפטר בי' בטבת ה'תר"ה (20 בדצמבר 1844) היה תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, מפיץ תורתו המרכזי, ומנהיגה-בפועל של חסידות ברסלב אחרי מות רבו.

בתחילת דרכו של רבי נתן בהתקרבותו לרבי נחמן, הוא סבל המון קשיים ורדיפות, מבית ומחוץ ועבר הרבה ניסיונות, שיכולים לגרום לכל אדם לחשוב, שהקב"ה ח"ו שכח אותו, ובעצם, הדבר מאפיין את כל מהלך חייו.

במצב כזה, האדם מרגיש 'הסתר פנים', וקצת שוכח שהקב"ה רוצה ללמד אותו שהוא אף פעם לא עוזב אף אדם, בשום מקום ובשום מצב, כי הוא תמיד 'איתו עימו ואצלו' - גם בקושי ובצער.

ניתן למצוא רבות לאורך כל הדרך, בכתבי רבי נתן את התיאור כיצד הקב"ה מוריד את האדם ל'מצרים', שהוא סמל – לקשיים ורדיפות, ולרגשות קשים של פחד וחרדה וכו', וכל זה נועד לקרב את האדם לקב"ה דווקא מתוך ה'מצרים' שהוא נמצא, והקב"ה – יושיעו.

הקב"ה נמצא עם האדם בכל מקום, כי 'מלוא כל הארץ כבודו' ו'אין אתר פנוי מיניה' רק שלפעמים הוא - מסתתר, שכמו שכתוב: "אל מסתתר", והפרשה מתארת את הבלבול שהרגישו אחי יוסף, כאשר הם ירדו למצרים.

האדם נמצא בתנועה מתמדת של ירידות ועליות, לפני כל עליה האדם חווה קושי שדווקא הוא מרים אותו, ודוחף אותו לעלות. זו הסיבה שהמחיר לעליה ולהתקדמות הוא התמודדות עם מניעות, קשיים ודימיונות.

רבי נתן אומר שהאדם צריך לדעת מראש, שכדי לצאת מ'מצרים', צריך קודם כל להסכים - להיות שם, עם כל הקושי שבדבר.

הקשיים הם חלק בלתי נפרד מההתקדמות, והדרך היחידה להחזיק מעמד היא, שהאדם ישאר חזק בדעתו, ולא יאפשר לעצמו – ליפול ל'מיצר'.

ולכן: אין להתייחס לנפילה כחסרון, כי הנפילה – לא נחשבת לנפילה. כי היא מרוממת את האדם לדרגה יותר גבוה, וכמה שהאדם יעלה יותר גבוה, יתכן שלפני כן הוא יפול יותר עמוק.

סוד הגאולה של האדם הוא, שיחזק את ליבו באמת האלוקית, ולא 'יתבלבל' מכיוון: דווקא הקשיים והנפילות מעלות ומקדמות את האדם – לדרגות הכי גבוהות!

בזמן ניסיון - השכל והמוחין של האדם מסתלקים. הקב"ה 'מרדים' לאדם את השכל, אחרת - הניסיון לא יהיה ניסיון.

ולכן, רבי נתן אומר, שאין מה להתפלא ולהתרגש מהירידה, כי הירידה היא תכלית העליה.

יוסף הצדיק הכשיר את 'הקרקע' לדורי דורות, ונתן את הכח לעמוד בכל ניסיונות החיים, ולכן, רבי נתן אומר, שהאדם צריך לזכור: ה'נפילה' מעלה את האדם לדרגות גבוהות, והיא תחילת העליה, ולכן: כלל זה, צריך להיות 'חרוט' על 'לוח' ליבו של האדם.

האדם צריך להרגיש שהקב"ה עולה ויורד איתו, צועד איתו בכל מקום, ו'מחזיק' לו אצבעות! שלא יפול יותר עמוק, כדי שירים אותו, בכל מקום שהוא נמצא.

ולכן, האדם צריך לזכור: גם כאשר אני מרגיש 'במצרים', ב'חושך', אור ה' – נמצא איתי תמיד!

כי, אור ה' לעולם - לא מסתלק או נכבה!

אפילו בהסתרה שבתוך הסתרה, בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך!

רבי נתן אומר, הקב"ה מבטיח לאדם, שתמיד יעזור לו, ויגמור בעדו לטובה!

ולכן, האדם צריך תמיד - לצפות לישועה! (ליקוטי הלכות, שילוח הקן)

בבחינת "כל עין לך תצפה", ועל זה נאמר:

"כי לישועתך קיווינו כל היום - ומצפים לישועתך" – רק לצפות ולייחל!

רבי נתן סבל הרבה קשיים, והיו לו מניעות רבות להתקרב לרבו. דווקא מעיון בחייו מרובי התלאות ניתן ללמוד איך לעלות דווקא מהמקום ה'נמוך', בדיוק כפי שמתואר על יוסף הצדיק.

פרשת השבוע הנוכחית, פרשת ויגש, מתארת את התהפוכות שעברו על אחי יוסף כשירדו מצרימה, ומסיפור הפרשה כל אחד יכול לקבל חיזוק לרגעי ההתמודדות שבחייו.

רבי נתן נותן בספריו חיזוק ועידוד, כיצד ניתן לקום ולהתרומם מכל הקשיים שעוברים על האדם, בצורה מאוד בהירה וברורה...

הוא חוזר לאורך כל כתביו על כך, שהאדם צריך לחזק את עצמו – מאוד מאוד, ע"י הידיעה שהקב"ה נמצא איתו 'שם', ורק מחכה להוציא ולגאול אותו.

רק על האדם צריך להסכים לתת לקב"ה להוציאו אותו מגלות לגאולה.

לע"נ רבי נתן בן רבי נפתלי צבי וחיה לאנע זכותו תגן עלינו.

הרב ברוך רוזנבלום מסביר איך אפשר להתמודד עם כל דבר. 6 דקות שאתם חייבים לעצמכם: