מתי יוצא ט"ו בשבט תשפ"ג 2023?

סדר ט"ו בשבט מעוצב להורדה והדפסה - הנוסח המלא של סעודת ט"ו בשבט

לסדר ט"ו בשבט, לחצו כאן.

ט"ו בשבט תשפ"ג 2023 מתחיל מיום ראשון, 5 בפברואר בערב, עד יום שני, 6 בפברואר בערב.

ט"ו בשבט הוא תאריך יהודי, המוזכר לראשונה במשנה במסכת ראש השנה (א', א'): "אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם: בְּאֶחָד בְּנִיסָן - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."

רש"י מבאר על הגמרא במסכת ראש השנה כי ראש השנה לאילנות חל דווקא בט"ו בשבט. כה דבריו: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". כלומר, כל הפירות שאנו רואים על האילנות לאחר ט"ו בשבט הם פירות שגדלו בשנה החדשה, בשונה מפירות המופיעים באילנות לפני ט"ו בשבט, שנחשבים גידול של השנה הקודמת.

סדר ט"ו בשבט - כל מה שצריך לדעת על שולחן החג. צפו:

השלכותיו של ט"ו בשבט על המצוות התלויות בארץ

ט"ו בשבט הוא תאריך בעל השלכות כמעט לכל המצוות התלויות בארץ, ביניהן: ביכורים, עורלה, תרומה, מעשר ראשון, מעשה שני ומעשר עני. לפי חלק מהדעות אף שביעית.

מצוות ערלה היא המצווה שלא לאכול את הפירות שמניב האילן בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו. את פירות השנה הרביעית יש לאכול בטהרה בירושלים (ובימינו, 'פודים' את קדושת הפירות בכסף); ורק מהשנה הרביעית ואילך מותר ליהנות מפירות העץ ללא הגבלה. יום טו בשבט הוא היום הנחשב לראש השנה, והוא הקובע בני כמה הפירות שהניב העץ.

מצוות תרומת ומעשרות היא המצווה שעל פיה כל חקלאי צריך להפריש חלק מהיבול ולתנו במתנה לכהנים, ללויים, לעניים, וחלק ממנו לאוכלו בטהרה בירושלים. סדר ההפרשה של התרומות והמעשרות תלוי בשנים קבועות, כאשר בחלק מהן מפרישים "מעשר עני", ובחלק מפרישים "מעשר שני" (אותו אוכל החקלאי עצמו בטהרה בירושלים). על פי ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט, ניתן לקבוע לאיזו שנה שייך היבול של העצים. 

ט"ו בשבט עם רבי אלתר והילדים - מספרים ושרים סביב שולחן החג. צפו

מקור לט"ו בשבט: מסכת ראש השנה

בתנ"ך, במשנה ובגמרא אין התייחסות מיוחדת לט"ו בשבט כיום חג, מלבד דברי המשנה במסכת ראש השנה המציינת כי זהו ראש השנה לאילנות, ועל כן לתאריך זה יש השפעות הלכתיות על פרות האילן.

בתחילת תקופת הראשונים, פסק רבנו גרשום, שאין לגזור תענית ציבור ביום ט"ו בשבט, משום שיום זה נחשב ראש השנה לאילנות.

גם רבי יוסף קארו פסק להלכה בשולחן ערוך שאין לצום ולא לומר תחנון ביום זה.

ט"ו בשבט: עת רצון - הרב יצחק פנגר:

מנהגי ט"ו בשבט: אכילת פירות

אכילת פירות:

בט"ו בשבט נהוג לאכול פירות שגדלו בארץ ישראל, ובפרט שבעת המינים (חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר) בהם נשתבחה ארץ ישראל. מנהג זה הוזכר בחלק מספרי החסידות. בבראשית רבה (פרשה ט"ו פסקה ז') מובא: "מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד (או בט"ו) בשבט".

המנהג הוזכר לראשונה במאה ה-16, בדברי רבי יששכר בן מרדכי אבן סוסאן, מחכמי מרוקו שהתיישב בצפת. בספרו "תיקון יששכר" כתב כך: "יום ט"ו בשבט ... ראש השנה לאילנות, לכן אין נופלים אפיים בתפילה ... והאשכנזים יצ"ו (ישמרם צורם וקונם) נוהגים להרבות בו במיני פירות אילנות לכבוד שמו של יום.". מנהג זה, של אכילת פרות של ארץ ישראל בט"ו בשבט, הובא גם בפירושו של רבי בנימין הלוי, "מעגלי צדק", משנת ה'שי"ז.

בהתאם למנהג זה, יש האוכלים פירות יבשים למיניהם, שמקורם בארץ ישראל, ביניהם: תמרים, שקדים, חרובים וצימוקים.

מובא ב"ילקוט יוסף" (מועדים, עמ' רמ"ח): "נוהגים להרבות באכילת מיני פירות של אילנות בליל ט"ו בשבט, ובעיקר פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות הראויות להם. ומנהג יפה הוא".

יהודי סלוניקי היו אוכלים תבשיל חיטים וערמונים, יהודי איזמיר נהגו לחלק את הברכות בין בני המשפחה, בבגדד היו שרים תפילה מיוחדת על הפירות, המקובלים עורכים סדר מיוחד שכולל קריאת משניות וקטעי זוהר, ועוד. יש נוהגים לאכול 15 מינים, ועל כל סוג של פרי, לומר את אחד מחמישה עשר שירי המעלות שבספר התהילים.

מטרת המנהגים היא לאכול פירות משובחים בכלים נאים, בחגיגה משפחתית, כאשר במהלכה מרבים בברכות לאלוקינו על הארץ הטובה ועל פירותיה.

למתכונים נפלאים לסעודת ט"ו בשבט, לחצו כאן.

תפילה לט"ו בשבט: לזכות באתרוג מהודר

בספר "בני יששכר" (מאמרי חודש שבט, מאמר ב',ב') מובא שכיוון שביום ט"ו בשבט מתברכים כל האילנות, ועץ האתרוג ביניהם, ראוי להתפלל לפני בורא עולם שימציא לו אתרוג נאה כדי לזכות בו בחג הסוכות הבא. לקריאת הדברים במלואם, לחצו כאן.

ה"בן איש חי" חיבר תפילה מיוחדת על כך. נוסח התפילה:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים וּנְקִיִּים מִכָּל מוּם וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם שׁוּם חֲזָזִית, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם חֶסְרוֹן וַאֲפִלּוּ עֲקִיצַת קוֹץ, וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.

"וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקְנָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְנָקִי וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.

"וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מִינֵי הָאִילָנוֹת וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, וּתְבָרֵךְ כָּל הַגְּפָנִים שֶׁיּוֹצִיא עֲנָבִים הַרְבֵּה שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לָרֹב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי".

יש נוהגים לאכול בליל ט"ו בשבט את האתרוג, שבירכו עליו בחג הסוכות הקודם. על פי ה"אהבת ישראל", זוהי סגולה להיפקד בילדים.

סגולות מיוחדות ביום ט"ו בשבט: רפואה, ילדים, ישועות והצלחות

ראש השנה לאילנות הוא יום סגולי, וגדולי החסידות אמרו כי ביום זה נפתחים אוצרות השמים להריק על העולם שפע רב בכל ענייני 'פירותיו' הרוחניים והגשמיים של האדם. לפניכם חלק מסגולותיו של יום זה:

1. יום סגולי לבקש ולהתפלל על פירות טובים, שהם זרע של קיימא, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות. ('עטרת ישועה')

2. יום סגולי להשפיע שפע רפואה לכלל ישראל ('תפארת בנים'). 

3. סגולה לפקידת עקרות: לאכול ביום ט"ו בשבט את האתרגו עליו בירכו באותה השנה. ('אהבת ישראל').

4. מנהג טוב ויפה לתת ביום זה 91 פרוטות לצדקה, שזהו הגימטריה של המילה 'אילן'.

5. יש נוהגים לאכול לפחות 15 מיני פירות, ועל כל מין שאוכלים – אומרים פרק אחד מתוך 15 שירי המעלות. באופן זה אומרים במהלך הסעודה את כל 15 שירי המעלות. על ידי אמירת אכילת הפירות, מכניסים קדושה בכל פירות האילן ומתקנים את כל האכילות שיהיו בקדושה. ('פרי צדיק')

6. סגולה לקיום מצוות מצה כהלכתה היא להתפלל בט"ו בשבט שיזכה למצות כשרות ומהודרות בחג הפסח. ('אהל יששכר'),

7. כמו כן, כאמור, ראוי להתפלל על מציאת אתרוג כשר, נאה ומהודר בחג הסוכות הבא. 

8. ט"ו בשבט הוא יום סגולי, וכשם שהאילנות מתחדשים ביום זה, כך האדם יכול לשנות את מעשיו לטובה החל מיום זה, ואף אדם שנכשל בכל השנה, זוכה ביום זה לכוחות מיוחדים על מנת להתחיל מחדש. ('מגן דוד' מטאלנא)

9. יום זה הוא סגולי להתפלל על גאולת ישראל. רבותינו מבארים כי עם ישראל נמשל לעץ, העומד בחורף ערום וקפוא ומיטלטל מהרוחות, כאשר במבט ראשון נראה שהוא במצב סופי ללא תקווה. אך האמת היא שדווקא ביום זה מתחיל העץ להתחדש והשרף עולה בתוכו - דבר הדומה מאוד לתחיית המתים. באופן זה, יום ט"ו בשבט מסוגל לקרב את גאולת ישראל על ידי תפילה.

לסגולות נוספות, הידברות ערכה עבורכם חוברת נפלאה מלאה בחומרים השקפתיים ומעשיים, בדברי תורה ובסגולות בדוקות סביב ט"ו בשבט. להורדת החוברת לחצו כאן.

למה לחגוג חג של עצים?

למרות שהחג בעצם הוא 'חג לאילנות', יש לו משמעות עצומה עבורנו, בני האדם. קודם כל, זו הזדמנות נהדרת לעצור ולומר תודה לאלוקים על השפע של הפירות שהוא מעניק לנו. להרחבה בנושא, לחצו כאן.

אז מה עושים בט"ו בשבט?

* תחנון – ט"ו בשבט הוא לא בדיוק חג במובן הקלאסי, הוא יום חול, אבל הוא בהחלט יום חגיגי ולא אומרים בו "תחנון" בתפילה – קטעי תפילה שבהם אנחנו מזכירים את החטאים ומבקשים עליהם מחילה.

* אכילת פירות – נוהגים להרבות באכילת פירות ביום זה. הכוונה היא לא בדיוק לפירות יבשים, אלא בעיקר לפירות שהתורה משבחת בהם את ארץ ישראל. שבעת המינים אלו המרומזים בפסוק: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה... אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". כאשר "גפן" מרמז לענבים, ו"דבש" לתמרים. מנהג זה נועד כדי להראות שחביבה עלינו ארץ ישראל וחביבים פירותיה, וכי אנחנו שמחים במצוות התלויות בארץ, אותם צווינו על ידי אלוקים.

* מנהגים נוספים – בעדות ישראל נהגו כל מיני מנהגים יפים בט"ו בשבט, כל קהילה ועדה לפי המסורת שלה: יש שאוכלים חרובים, יש שאוכלים את האתרוג שבירכו עליו בסוכות, יהודי סלוניקי היו אוכלים תבשיל חיטים וערמונים, יהודי איזמיר נהגו לחלק את הברכות בין בני המשפחה, בבגדד היו שרים תפילה מיוחדת על הפירות, המקובלים עורכים סדר מיוחד שכולל קריאת משניות וקטעי זוהר, ועוד.

באופן כללי, נהגו כולם לערוך סעודה משפחתית חגיגית ולאכול בה פירות משובחים אותם מגישים בכלים נאים ולהרבות בברכות ותשבחות לאלוקים על הארץ ועל הפירות.

כיצד שורדים בתקופת שלכת פרטית? איך מתמודדים עם כישלונות ועם קשיים בחיים? הרב זמיר כהן בהרצאה מיוחדת לט"ו בשבט, מעניק עצות ולקחים נפלאים, הנלמדים מעולם הצומח: