מטלטל: רגע לפני הרצח הוודאי – קרה דבר שלא ייאמן

היה זה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. לקראת סוף שנת ה'תש"א, פלשו הגרמנים לשטחי ברית – המועצות, וכבשו את ליטא. הגויים הליטאים הצטרפו להשמדת היהודים באכזריות, והלשינו לנאצים על מקום מגוריהם ומחבואיהם של היהודים. מאות נרצחו ונטבחו בטלז, והיתר רוכזו בתוך גטו צפוף ומחניק.

בין מאות היהודים שהצטופפו בגטו, הייתה נערה, בת למשפחת בקרמן. כאשר העלו הנאצים את הגטו באש על מנת לחסל את כל יושביו, היא הצליחה להימלט ברגע האחרון. בת 16 בלבד היתה כאשר חיפשה מקום מפלט בכפרים. מהר מאוד גילתה את האמת הכואבת: הליטאיים המקומיים שונאים יהודים לא פחות מהגרמנים. ייתכן שהיה זה בעקבות הפחד הנורא שהטיל השלטון על אירוח יהודים, ואיום בעונש מוות.

הנערה, שהזדהתה כפליטה ליטאית אומללה המחפשת מחסה, לא גילתה על דבר יהדותה. במשך 3 שנים התגלגלה מבית לבית, כשהיא מתאמצת על מנת לא לעבור על איסורי תורה בשהותה בין הגויים.

לאחר 3 שנות נדודים וייסורים, מצאה הנערה בת ה-19 משפחה גויה, שהסכימה לארחהּ בביתה תמורת עבודות בית. בני המשפחה היו מודעים לסכנת אירוחה, שכן נודע להם, כי היא יהודייה, ולכן החביאו אותה בשעות היום בארונות הבית, ובחורים ברצפת הבית שכוסו בשטיחים. רק בלילה הורדו הווילונות ונאטמו התריסים, ואז יצאה לשרת את המשפחה.

אחת המשימות שהוטלו על הנערה היתה לתפור ולסרוג, לפי הספק קבוע: תיקון בגדי בני הבית שנקרעו, סריגת סוודרים מחממים, יצירת מעילים טובים ומגנים מהחורף הקר ועוד. מדי ערב היתה מתאמצת לשרת את בני הבית, על מנת לזכות בקורת גג ובמעט אוכל. על דבר אחד לא הסכימה לוותר: על הזכות לא לעשות כל מלאכה ביום השבת, תוך שמירת שבת מלאה ללא פשרות. כיוון שעיקר שעות עבודתה היו בלילה, הצליחה ליזום תחבולה גאונית: ביום חמישי בלילה היתה תופרת וסורגת את מלוא ההספק גם עבור ליל שבת. בשבת בבוקר היא הראתה לבעלת הבית חלק מההספק שלה בימי חמישי בלילה, כך שלא נודעה התחבולה. קל זה לא היה. בת 19 בלבד, עזובה וגלמודה , בעיצומה של מלחמה. ובכל זאת, שומרת מכל משמר על שמירת שבת גם בסביבה נוכרית לחלוטין, כשהעם היהודי בעיצומה של השמדה נוראה.

ואז הגיע הניסיון הגדול. היה זה בשבת בבוקר, כאשר הנערה מתחבאת תחת אחד השטיחים כמדי יום. לפתע נזכרה בעלת הבית, כי עליה לצאת לשוק אך מעילה נקרע, ואין לה מעיל אחר. בלית ברירה הגיפה את התריסים, הרימה את השטיח מתחתיו הוחבאה הנערה, וביקשה ממנה לצאת. "הנה המעיל שלי", לחשה. "אני חייבת לצאת, והשרוול נקרע. אני יודעת שזה מסוכן להוציא אותך ביום, אבל אין לי ברירה. הזדרזי לתפור את השרוול". הנערה בתגובה אמרה: "אני מתנצלת, אינני יכולה. אני נורא עייפה, אולי אעשה זאת בערב?". "אני חייבת לצאת. תתפרי עכשיו!", דרשה בעלת הבית. הנערה לא נכנעה. "אני לא יכולה. כואבת לי היד. אולי תיקחי מעיל אחר? אתפור בערב, מבטיחה!" "חבל על הוויכוח!", לזעמהּ של בעלת הבית לא היה גבול. "כל רגע שאת בחוץ, מסכן את חיי שתינו". תגובתה המגומגמת של הנערה היתה: "אני יהודייה, אסור לי לעבוד בשבת. עד עתה הייתי עובדת כפול ביום חמישי בלילה, כדי להספיק את ההספק של ליל שבת. אסור לי לתפור בשבת!"...

"שבת???", בעלת הבית איבדה את עשתונותיה. "אם את לא תופרת עכשיו את נזרקת מהבית בזה הרגע!". הנערה סירבה, ומצאה את עצמה מחוץ לבית מיטיביה. חסרת כל, אומללה ובודדה היא צעדה בשבילים שמסביב לכפר. שם ראתה שדה חיטה, ובו התחבאה, כשהיא מנסה לחזק את עצמה באמצעות שירי שבת.

שעות ארוכות עברו, והיא לא ידעה לאן לפנות. כאשר הציצה מבין החיטים, ראתה לפתע את בעלת הבית שאירחה אותה, כשהיא מחפשת מישהו. עיניהן נפגשו, ולתדהמתהּ של הנערה, בעלת הבית פרצה בבכי חסר שליטה. "אין לך מושג מה קרה. דקות ספורות אחרי שעזבת נשמעו בדלת דפיקות חזקות. כשפתחתי, פרצו פנימה נאצים מלווים בכלבי גישוש. הם הביטו בי בבוז ואמרו: 'וכי חשבת, שלא נדע שאת מחביאה יהודים? היכן הם? נמצא אותם ונירה בהם, וגם אתך נתחשבן'. מישהו הלשין עלי", אמרה, "אבל הייתי רגועה. הם הפכו את הבית וגם דקרו את השטיחים בסכינים ארוכות ומחודדות, כדי שאם תהיי מתחתיהם – תצעקי מכאבים וימצאו אותך. דקות ארוכות הם הפכו את הבית, אך כשלא מצאו דבר הם עזבו. נותרתי המומה, מול בית הפוך, ואינני מעכלת את הנס שקרה לי. לו היית נכנעת לדרישותיי ומוותרת על השבת שלך, היית נרצחת בידיהם האכזריות, וגם אני לא הייתי נשארת בחיים! איזה כוחות נפלאים יש לכם היהודים, שבדיוק ברגע הנכון יש לכם משהו, שמגן עליכם!", סיימה בעלת הבית את דבריה הנסערים.

גם אנו, עשרות שנים לאחר השואה, עומדים לעיתים מול בניסיונות בשמירת השבת. הבה נזכור את נס ההצלה המופלא המופיע בספר "מסילות בלבבם – ליקוטי שמואל", ונאזור עוד קצת אומץ, עוד קצת כוח, לעמוד בניסיון ולשמור טוב יותר את יום השבת הקדוש.

מה סודהּ של השבת? הסגולות הטמונות בשמירת שבת: