לברך את הגויים בחג שלהם?!

ישנה סיסמה הרווחת כי היהודים הם אור לגויים. המקור לכך הוא מדברי הנביא ישעיהו (מ"ט, ו') "וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ". הנביא מעיד כי היהודים הם האור לגויים. לא צריך להיות גאון גדול בכדי להסיק מכך שהגויים הם לא אור ליהודים, ואולי גם חושך...

למה אני נזכר עכשיו באורות?

בגלל תופעה מדאיגה שחדרה אל מחוזותינו היהודים של הדלקת עץ אשוח בתקופת חג המולד.

אז נלך קצת אחורה לשורשי המנהג, וננסה לראות אם אנו יכולים להזדהות אתו מעט, או דווקא לסלוד ממנו יותר.

מנהג הצבת עצי חג המולד מקורו במנהג הפגאני של הצבת עץ המסמל את החיים בשיאו של החורף. פסיפס רומאי שנתגלה בתוניסיה מראה את האל הרומי בכחוס נושא בידו ענף עץ מחט כסמל לחיים. מנהג זה "נוּצר" עם עליית הנצרות, ונשאר כמנהג נוצרי המסמל את נצחיותו של אותו האיש, על ידי הצבת עץ ירוק בחג המסמל את היוולדו.

האם אנו יכולים לתלות משהו שמסמל שמחה על היוולדו של אותו האיש, אויב של אלוקים, ועל פי גדולי הפסיקה אף סמל של עבודה זרה, שאנו מצווים להיהרג ולא לעבור?

יתרה מכך.

האם שכחנו את אבות אבותינו, אלפים ורבבות שנשחטו, נתלו ונשרפו בתקופת האינקוויזיציה הקתולית, שפעלה בשם אותה הנצרות האכזרית, שלא בחלה בשום אמצעי לשלוח ולגרש באכזריות מאות אלפים ומיליונים אל הלא נודע, בגירושים ובגזרות שאינם ניתנים להבנה בעיין אנושית? והכל בשם ה"אוטו דה פה" –" משפט האל".

ואיך שכחנו את עלילות הדם שליוו את עמנו אלף וחמש מאות שנה? השפלות, רדיפות, פוגרומים, רציחות, התעללויות. סבל נוראי של עם שלם, שמעיד עליו הנביא שלא רק שאינו מזיק לעמים אחרים, אלא הוא אף אור לגויים, הוא האור של מי שפוגע בו.

ואם עד עכשיו זה לא הספיק לנו בשביל לקבל בחילה מעץ האשוח, נלך אחורה למנהג המודרני של הצבת העץ המוזכר לראשונה בגרמניה במאה ה-16, בתיאור העיר ברמן משנת 1570, בו מפורטים קישוטי בית הגלידות של העיר לקראת חג המולד, הכוללים עץ אשוח שקושט בפירות, אגוזים, פרחי נייר ובייגלה.

כן, זאת אותה גרמניה, שהאור שלה נהפך עם הזמן ללהבות דם יהודי. אותה גרמניה שהייתה "אור לגויים", אותה גרמניה שאיימה להשמיד את העם שלנו וצלחה את רוב המשימה, אותה גרמניה שבגינה נהרגו מהאנושות כ-50 מיליון איש, צלם אלוקים, תוך 4 שנים.

ואת האור הזה של הנצרות אנו רוצים להדליק כאן בארץ ישראל, במדינת היהודים שהוקמה לאחר 2000 שנות רדיפות, בעיקר על ידי אותם אלה שמדליקים את עץ האשוח, ושרצו שגם אנחנו נדליק אותו. ייתכן שאם היינו מדליקים אותו אז, לא היינו צריכים מדינת יהודים. היינו נשארים בחיים, אבל אז לא היינו נשארים באור החיים. לא נשארים יהודים.

ובזווית של הכבוד היהודי, קצת כבוד לסבא שלי ושלכם, שנשחטו על ידי נוצרים צמאי דם. קצת כבוד לששה מיליון הנרצחים בשואה! קצת כבוד לעם שלנו, שהעולם כולו מעריץ אותו גם אם הוא שונא אותו, ולא בגלל שאנחנו מדליקים עצי אשוח. להיפך, בגלל שאנחנו הצלחנו לשרוד כעם מיוחד ושונה מכולם, למרות כל הרדיפות, מסעות הצלב והניסיונות להשמיד אותנו באופן שיטתי. נכבד את עצמנו, ויכבדו אותנו.

הגדילו לעשות עיריות גדולות ומפורסמות שהחלו לתלות מודעות "עיריית ירושלים מברכת את תושביה הנוצרים בחג מולד שמח". מה בדיוק שמח כאן? שיש חג שבו נולד והונח הזרע הראשון לסבל של עם במשך אלפי שנים? מדוע אנו צריכים בכלל להתייחס לחג אלילי של דת שמהווה 2% בלבד מהאוכלוסייה בישראל? למה עיר שרוב תושביה שומרי תורה ומצוות, כולל העומד בראשה! צריכה לתת מממונה ומתקציביה לחגיגות של חג אלילי ומאוס?

אם לא אכפת לנו על הכבוד העצמי הבסיסי ביותר שלנו, לפחות שיהיה אכפת לנו על כבודו של א-ל חי וקיים.