מה קורה כשאנחנו עובדים בלי הפסקה, ולא עוצרים להקשיב לעצמנו?

הלחצים, העומסים והרגשות השליליים שאנו חווים באופן תדיר או אפילו יומי לעיתים עלולים להשפיע עלינו לרעה. הם עלולים לגרום לאכילה רגשית ואף לאתגרים רפואיים, חלילה.

לפי הרמב"ם, הגוף והנפש הם אחד. הם כרוכים ושלובים אחד בשני. למשל, לפעמים בתקופה מאתגרת ולחוצה במיוחד בעבודה או בבית, עלולה להתפרץ מחלה כמו שפעת, חלילה. בזכות המחלה אפשר סוף סוף לנוח, לישון, להירגע ולאגור כוחות – כל מה שלא היה אפשרי בזמן הלחץ, ושהנשמה השתוקקה אליו. כאשר לא מקשיבים לנשמה, למשל עובדים ללא הרף, או כל הזמן רק נותנים לאחרים, בסופו של דבר הנשמה תמצא דרך להשלים את החיסרון ולהשיג את המילוי שהיא צריכה, במקרה זה: הפוגה, מנוחה והקשבה.

לכן הנושא של מודעות והקשבה פנימית הוא חשוב כל כך בחיינו, וגם ביהדות. התבודדות, למשל, מאפשרת זמן בו אפשר להפנות את תשומת הלב פנימה, וגם למעלה, לבורא.

לכן, אם אתם חשים בעצב, כעס מתח או רגש שלילי אחר עצרו לרגע ונסו את הדברים הבאים:

לצאת לטבע - אם יש אפשרות להגיע למקום ירוק, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, זה מבורך, מפני שהטבע מחבר אותו לעצמינו וגם לבורא. הרי הבורא נמצא בנו. כשאנו מפנים זמן מרעשים חיצוניים וגם פנימיים, אז אנו מפנים מקום להקשבה לעצמינו וגם לבורא.  כפי שכתוב "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". כשאנו מכינים את הקרקע ומאפשרים לבורא להיכנס, אז הוא נכנס, ואז גם מרגישים יותר את הבהירות והמיקוד שהם חלק מהניצוץ האלוקי הנמצא בכל אחד מאיתנו.

בטבע אנו עדים לפסוק הידוע מתהילים "מה רבו מעשיך השם... מאוד עמקו מחשבותיך", הרי הבורא ברא את הכל, כולל את הטבע, שיוצאים החוצה ורואים את העצים ומרגישים את השמש אז יותר קל להתמלא ברגשות חיוביים מתוך מחשבה שיש השגחה פרטית כללית שהכל ממנו...

לא חייבים להתרחק, אפשר גם לצאת לגינה ציבורית סמוכה, או אפילו לגינה או למרפסת בבית. אם יש פארק או ים במרחק הליכה, גם אפשר להגיע אליו. המטרה היא להפסיק את מעגל הרגשות השלילי, והטבע עושה זאת, בטבעיות... המטרה היא לעצור לרגע, לנשום ולהתמקד במה שחשוב באמת.

נסו ההתבודדות קצרה - לא מדובר על שעות ארוכות. לפעמים זה יכול להיות גם 10-15 דקות ביום. זה הזמן אותו מקדשים לעצמכם. זה הזמן שבו אתם מתמלאים ואז יכולים להמשיך לתת ולהעניק לאחרים.

בהתבודדות, וגם כשמתאפשר במהלך היום, אפשר להתמקד בנקודות הבאות:

1. לדבר עם הבורא: הבורא תמיד מקשיב, והוא גם עונה, אך לפעמים אנו עמוסים ופזיזים מדי, ולא רואים או לא מבינים נכון את הסימנים שהוא נותן לנו. זה הזמן ליישם את "דאגה בלב איש ישיחנה". לדבר עם הבורא בשפה שלכם, בקצב ובסגנון שלכם. הכי חשוב שזה יהיה אמיתי, מהלב. חשוב גם שזה יהיה בקול. לא חובה בצעקות או בקול רם, אך כן חשוב להשמיע קול, אפילו חלוש, כמו בתפילת עמידה. מכיוון שהבורא ברא את העולם בקול, יש חשיבות עצומה לקול.

2. להבין מה באמת מציק ומטריד: מה גורם לרגשות השליליים? האם זה חמור? איך אפשר להתמודד עם זה באופן המיטיב ביותר? מה אפשר ללמוד כדי להתמודד עם זאת יותר טוב? מי יוכל לעזור בדרך? הבורא מדבר אלינו גם דרך אנשים מסביבנו. כל אחד הוא שליח של הבורא. כולם נועדו לפתח ולתקן אותנו. יש שליחים שמעצבנים או מעציבים אותנו. במקרים כאלו חשוב מאוד לזכור שגם הם שליחים מהבורא. כשאנו כועסים עליהם אנו כועסים על המקל, המטרה היא להבין את היד, להבין מה הבורא רוצה מאיתנו, ולמה הוא הביא לנו את מה שאנו תופסים כשלילי. הרי רע לא יורד מהשמיים. יש פה עניין של שיעור ולמידה. במיוחד אם מדובר בדברים שליליים החוזרים על עצמם. אם בעזרת ההתבוננות אתם יכולים להתמודד עם שאלות אלו לבד – נהדר. אם לא, פנו לרב שלכם. הרב שלכם יכוון אתכם ויסביר לכם חלק מהתעלומות המטרידות אתכם. אם עוד אין לכם רב, זה הזמן למצוא רב אחד בו עליו אתם יכולים לסמוך ולהתייעץ איתו בכל נושא. חשוב שיהיה רב אחד, ולא כמה רבנים, כדי שתדבקו בקו אחד. כשדבוקים ברב אמת, הרב יחבר אתכם לבורא, וגם לעצמכם...

אז גם הקדישו זמן לעצמכם כדי שתהיו חזקים, בטוחים ושמחים יותר וכך גם תשפיעו לטובה יותר!

בהצלחה רבה! אני מאמינה בכם ובכן!

נועה רול היא נטורופתית המתמחה בתזונה בריאה ובחשיבה חיובית.