השליחים מדובאי: "הלוואי שבכל העולם ירגישו ביטחון כמו כאן"

כמעט חודשיים חלפו מאז שהגיעו ר' לוי (23) ונחמי (22) לויטין להתגורר בדובאי ולנהל את בית חב"ד המקומי. חודשיים אינם נחשבים פרק זמן ממושך, אך כפי שהם מציינים – מה שהם הספיקו לראות במהלכם, וכמות היהודים שהם פגשו, הם בהיקף אדיר, הרבה יותר מכפי שניתן להעלות על הדעת.

לא מעט רגעים מרגשים נחרטו בהם במהלך פרק הזמן הקצר הזה. אחד מהם הוא רגע הדלקת נרות החנוכה בבניין הגבוה ביותר בעולם – הבורג' חליפה. "זכינו להדליק שם נרות חנוכה בפומבי, וקיבלנו תגובות מעניינות מלא מעט תושבים אמירתיים שהשתתפו בהדלקה", הם מספרים. ר' לוי מציין שאחד מהתושבים, עטוי בכפייה, ניגש אליהם ושאל: "איך ייתכן שגם אני מרגיש חלק מהעם היהודי?" "די נבוכותי", אומר לוי בחיוך. "האמת היא שלא ממש ידעתי מה להשיב לו".

במקרה אחר הם יצאו לקיים שיעור תורה עם קבוצת יהודים, דווקא בלב המדבר החשוך. "היה מיוחד במינו", הוא מתרגש. "המילים 'באנו חושך לגרש' קיבלו פתאום משמעות הרבה יותר עמוקה וגם הלימוד היה הרבה יותר רוחני ומעמיק".

חיים של שליחות

לוי ונחמי הם למעשה זוג צעיר ונשואים בסך הכל כחצי שנה. "אני יליד היישוב גבעת עדה", מספר לוי על עצמו. "זהו יישוב לא דתי הנמצא במחוז חיפה. הוריי הם שלוחי חב"ד ביישוב, כך שנולדתי וגדלתי בתוך בית של שליחות. כמובן ששליחות בארץ שונה לגמרי משליחות בחו"ל, אך יש לה מאפיינים וייחודיות משלה".

לדבריו, אחרי שהוא סיים לימודים של שמונה שנים מלאות בישיבה, הוא יצא לשליחות שנמשכה כשנה בבנגקוק, בירת תאילנד. יש לו משם רק זיכרונות טובים ומרגשים: "במשך חצי יום לימדתי בתלמוד תורה המקומי את ילדי השלוחים, ובחצי היום השני עזרתי למטיילים ישראליים שהגיעו לבית חב"ד. היו להם כמובן צרכים רבים ומגוונים מאוד – החל באוכל כשר, עבור בתפילות במניין וכלה בהנחת תפילין ובתמיכה במצבים שונים. העבודה הייתה אינסופית".

על אשתו הוא מספר: "גם היא גדלה בארץ, בבית של שליחים. הוריה הם שלוחי חב"ד בביתר עילית. גם היא כמוני טסה לפני החתונה לשליחות בחו"ל, רק שהיא הייתה בקצה השני של הגלובוס – בבית חב"ד בפראג, שם היא עזרה בפעילויות שונות ושימשה בין היתר כגננת".

את הבשורה על כך שהם נבחרו לשמש כשליחים בדובאי, הם קיבלו לפני זמן לא רב. "למעשה, חודש בלבד לפני שהמראנו, קיבלנו את ההצעה המפתיעה", הוא אומר. "ברור שהופתענו. איך יכולנו לחשוב על כך מראש? הרי עד לפני כמה חודשים אף אזרח במדינת ישראל לא העלה בדעתו שעומד להיחתם הסכם שלום. זו הייתה הפתעה עבור כולנו".

אלא שברגע בו הגיעה לפתחם ההצעה הם לא חשבו פעמיים. "לא היו לנו התלבטויות בכלל, הרי זהו החלום שלנו ומשאת חיינו. ידענו שזה הייעוד שלנו, וכבר כשנפגשנו בפעם הראשונה היה ברור לשנינו שיבוא יום בו נפתח בית חב"ד משלנו. "האמת היא שהתכנון הראשוני שלי היה לפתוח בית חב"ד בארץ", הוא מגלה, "אבל כשהגיעה אלינו ההצעה וכששמענו את פרטיה, היא נשמעה לנו מתאימה לחלוטין".

חיי יהדות במדינה מוסלמית

הגעתם לדובאי בתחילת חודש כסליו, מה שאומר שאתם נמצאים במקום כבר יותר מחודש. מה למעשה כולל התפקיד שלכם? 

"לא הגענו לתוך חלל ריק", מבקש לוי להבהיר. "יש כאן את רב המדינה – הרב לוי דוכמן שפועל במקום כבר שש שנים והקים קהילה לתפארת. הקהילה היהודית שבראשה הוא עומד מורכבת מציבור מגוון למדי – יש כאן אנשי עסקים, בעיקר אמריקאים וצרפתים, אך גם מעט ישראלים. אנחנו בינתיים מתמקדים בעיקר בציבור הישראלי, דובר העברית. הפעילות שלנו מכוונת הן לאלו שקבעו כאן את מקום מגוריהם לצורכי עסקים והן למטיילים הרבים שממשיכים להגיע גם בתקופה זו, על אף הסגר בארץ, ולמרות שלא ברור מתי הם יוכלו לשוב לביתם ואם יידרש מהם בידוד או לא. אנשים נמשכים לדובאי כמו במגנט, ואנו מרגישים שזו השליחות שלנו, כמו בכל בית חב"ד בעולם. אנו זוכים להיות הכתובת לכל עניין יהודי – רוחני וגשמי כאחד".

האם יצרתם כבר קשר עם השלטונות ועם משפחות המלוכה?

"הקשרים עם השלטונות הם תחת סמכותו של הרב דוכמן, כך שאנו לא נדרשנו לערוך היכרות איתם, ואנחנו רק נהנים מהקשרים הענפים שהוא כבר רקם. רק בשבוע האחרון הגיע לכאן הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א לביקור היסטורי כאורחו של הרב דוכמן לטובת פיתוח צרכי הקהילה היהודית, והוא התקבל בכבוד גדול על ידי השרים ומשפחת המלוכה. יחד עם זאת, ההרגשה היא של חופש דת אמתי, וזה נהדר. אנו מרגישים שהממשל מכבד אותנו מאוד ומאפשר ליהדות לפרוח בלי שום בעיה. גם האזרחים בעצמם מקבלים אותנו בזרועות פתוחות. הלוואי על כל הקהילות היהודיות באירופה להרגיש כל כך בטוחות כפי שאנו חשים כאן".

בכנות – אתם צעירים, בלי הרבה ניסיון, ובאים לתפקיד בעל סדר גודל ענק. האם אין חששות?

"ברור שיש חששות, אחרי הכל זה טבעי. אבל אנחנו לא מגיעים בכוחנו. הקב"ה עומד מאחורינו ויש גם את ברכתו של הרבי מלובביץ', הוא זה ששלח מאז ומעולם את שליחי חב"ד להפיץ את האמונה בקב"ה. ממילא החשש מתפוגג כלא היה. הסבים שלי מסרו את נפשם ברוסיה הקומוניסטית על הפצת יהדות, אז חוסר ניסיון הוא לא משהו שיפריע לנו במילוי תפקידנו".

שליחות בימי קורונה היא בוודאי מאתגרת במיוחד. כיצד משפיעה הקורונה על תפקידכם?

"הקורונה בהחלט מביאה עמה את האתגרים שלה: החשש, המסכות והריחוק החברתי. אבל המטרה שלנו היא לחבר בין הנשמות כדי להתקרב יותר לקב"ה. אנו משתדלים לעשות הכל במסגרת החוקים הקיימים מבלי להיעצר, להאט או להיבהל".

לוי עוצר לרגע, ואז מבקש להוסיף: "לכל שליחות יש את הייחודיות שלה. אני חושב שהדבר שכל כך מיוחד אצלנו זו העובדה שאנו זוכים לארח קבוצות כה גדולות של ישראלים, ולהראות להן את הדבר שלכאורה נראה כל כך בלתי צפוי – במדינה מוסלמית קיימים חיי יהדות תוססים, וזה מרגש מאוד".