"התחושה היא נוראה. יש פעמים בהן אני עונה תשובה ופורץ בבכי"

“אנחנו נתקלים כל יום בעשרות חסדים", אומר הרב משה קליין, רב המרכזים הרפואיים הדסה. "רק אתמול הייתי עסוק עם אדם שהגיע לבית החולים לצורך טיפול רפואי, ובדיקה שגרתית הראתה שיש לו חום. משם הוא נשלח ישירות לבדיקת קורונה, שיצאה חיובית, בלא שהוא היה מודע לכך קודם. מדובר באדם עם מוגבלות, ולאורך כל היום דאגנו לסדר עבורו את כל הנדרש בהתאם למצבו הרפואי, עד לפרטים הקטנים. בשעת ערב מאוחרת סיימנו לטפל במקרה שלו, והוא שוחרר להמשך בידוד בביתו. או אז התקשר אליי מכר, לספר על בחורה צעירה שהתגלה לה גידול במוח, ויש למצוא באופן מיידי את טובי הרופאים עבורה. אחרי השעות הרבות שהושקעו בחולה הקודם, התפניתי כל כולי לעזרה לאותה בחורה".

מסתבר כי בין שלל תפקידיו בבית החולים, נושא הרב נושא גם תפקיד נוסף, והוא עזרה לכל פונה ודורש. הוא עונה בטלפון האישי שלו, שמספרו מפורסם וידוע, לכל שאלה - גדולה כקטנה, החל מבירור הלכתי פשוט, ועד לשאלות הנוגעות בתחומים של חיים ומוות, ומשתדל להיות שם עבור מטופלי בית החולים, קשוב לא רק לצד ההלכתי של הבקשה שהופנתה אליו, אלא גם הרבה מעבר. עם זאת, כששואלים אותו על תפקידו בבית החולים, מגדיר אותו הרב סביב 4 נושאים. "הראשון הוא סביב מעגלי החיים והזמן - תפילות ושיעורים בבתי הכנסת, שבתות וחגים וכן שמירה על מערך הכשרות", הוא אומר. "השני הוא נושא החסד בבית החולים, הכולל את תפעולן של עמותות החסד הרבות הפועלות במקום. הנושא השלישי הוא רפואה והלכה, הדורש בירור הלכתי סביב נושאים רבים, אישיים וכלליים, והרביעי הוא להיות שר החוץ של בתי החולים הדסה מול הציבור התורני לגווניו".

הדסה עין כרם (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

עד הפרטים הקטנים

את עשייתו הענפה, החל הרב קליין כבר בשנות העשרים המוקדמות לחייו. הוא היה ממקימי מדרשת עפרה, ובהיותו רק בן 24, ללא שום תואר בניהול או בהוראה, נתבקש על ידי הרב אברהם שפירא לנהל את אולפנת 'צפירה'. במשך 19 השנים בהן כיהן הרב בניהול המקום, גדל מספר התלמידות באולפנה מ-370 ל-1376. משם המשיך ללימודי אקדמיה במשפטים וגישור, ואז נתבקש לשמש כרב המרכזים הרפואיים הדסה, וכיום זוהי השנה השמינית בתפקיד. זאת ועוד, הוא שותף היום גם בפורומים רבים: פורום הילד בסיכון, פורום החולה הנוטה למות, ועדת האתיקה, הפורום המנהלי ועוד. 

מה הוביל את הרב לעשיה ענפה כל כך לאורך חייו?

"על אף אחד מהתפקידים לא התאמצתי כדי להגיע אליו, אלא הם הגיעו לפתחי. אני, בכל אופן, מאושר על הזכות לעסוק בעשיה כה מרתקת לאורך השנים", משיב הרב קליין. 

בתוך המרכזים הרפואיים הדסה, הצליח הרב ליצור פתרונות הלכתיים, שמצד אחד יתאימו לעולמם של שומרי המצוות, ומן הצד השני לא יפריעו לאדם החילוני. "אני עוד זוכר איך בתקופת ערב פסח לפני שנים מחלקת יולדות ג' נסגרה, בגלל מיעוט הנשים שהגיעו ללדת במקום. הדאגה סביב נושא כשרות האוכל בחג הקרב ובא, הדירה את רגליהן מן המקום".

ומה קורה היום בתחום הזה?

"עשינו מהפך במטבחים וכל האוכל המוגש היום בבתי החולים הוא בכשרות מהודרת. עוד יותר מזה - הגוונים בירושלים הם רבים, ואנחנו משתדלים להביא רמת כשרות כזו, שתתאים לכל אחד ואחד מן הציבור. עם הזמן, ראינו כי כ-80% מבאי בית החולים הם חרדים, דתיים או מסורתיים, ואחד הצרכים הבסיסיים שלהם הוא כמובן כשרות נאותה. בהקשר של מחלקת יולדות, מאז אותו ערב פסח ריק, כיום כל המחלקות מלאות, ומספר היולדות עלה, כמובן, פי כמה".

גם בתחום שמירת השבת, עמל צוות בית החולים, בניצוחו של הרב, על התאמתו של כל מכשיר חשמלי לתנאי השבת. "ביום חמישי האחרון, למשל, נכנסה מערכת מחשוב חדשה לבית החולים. מדובר על מערכת בסדר גודל אדיר, אשר בתוכה מרוכז, בין השאר, כל המידע על המטופלים. לצורך הטמעת המערכת, נבחרו צוותי עבודה שלמים, אשר עבדו במשך כל הלילה עד לשעה 8:00 בבוקר, שנקבעה כנקודת הסיום של התהליך. אלא שהטמעה של מערכת מורכבת כזו כוללת אלפי פרטים, ולפעמים יכולות להיות בעיות טכניות שיאריכו את זמן העבודה. עם זאת, המערכת חייבת לפעול באופן מיידי, והצורך בנתונים השמורים בתוכה מהווה פיקוח נפש ממש. לכן צוותי המחשוב יזמו כמה פגישות זום, בהן העלנו את כל השאלות הרלוונטיות למקרה שייאלצו להמשיך לעבוד על כך בשבת. כל פרט נבחן על פי ההלכה, והוחלט מה מותר ומה אסור לעשות במידה ויגיעו לכזה מצב ".

(צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

השאלות על השבת נסובות גם סביב מכונות וטיפולים רפואיים. "יש, למשל, מכונה בשם ציקלוטרון, שצריכה להפיק חומר שאורך חייו הוא 8 שעות בלבד, ולכן עליה לעבוד גם בשבת, כדי להפיק את החומר עבור החולים הזקוקים לו. לשם כך הלכנו ובדקנו יחד עם כל אנשי המקצוע הנוגעים בדבר, איך בדיוק המכונה עובדת ואיפה נכנסת הפעלה של יד אדם. אחרי כל זה הגדרתי את השאלות ההלכתיות שנוצרות שם, ותוך כדי התייעצות עם גדולי ישראל, הצלחנו להביא לפתרון הבעיות ההלכתיות הנוגעות להפעלת מכונה כזו בשבת", הוא אומר בסיפוק. "המכשירים החשמליים בבית החולים רבים הם, ועל כל אחד כזה מתבצע תחקיר הלכתי מקיף. מעבר לכך, ישנן בבית החולים דלתות חשמליות, מקלדות ומה לא, וגם עבורם ישנם פתרונות מתאימים".

מה קורה כאשר עולים חילוקי דעות בבית החולים בקשר לצורך בשמירה על ההלכה? 

"אדם לא צריך להיות דתי כדי לאפשר לחברו לשמור מצוות, הוא צריך רק להיות אדם סימפטי ואכפתי, זה הכל. אני מצידי משתדל לעשות ככל הניתן עבור באי בית החולים המעוניינים בשמירת הלכה, באופן כזה שלא יפגע גם במי שחי אחרת. כמי שלמד את נושא הגישור, אני מנסה למצוא פתרונות דרכם אפשר להגיע לעמק השווה, ובסוף תמיד מוצאים איך להסתדר, כי החיים חזקים מהמחלוקת". 

בשונה מהשאלות העולות ממערכת המכשור האדירה, אלה המצריכות דיוק וחקר עד לפרטים הקטנים, ישנו סוג אחר של שאלות איתן מתמודד הרב, שאלות של חיים. "לפעמים אפשר להאריך את חייו של אדם באמצעים לא טבעיים, וסביב הנושא הזה עולות שאלות רבות. מה לגבי חולה שנמצא בימים האחרונים לחייו, והאם בעקבות הכנסת המכשור חייו יהיו חיי מכונות או חיים אמיתיים? האם להחליט עבורו, או במידת האפשר - לתת לו לבחור בעצמו? את השאלות הכל כך אישיות וטעונות האלה, אני מתרגם להגדרות הלכתיות, והתורה שלנו היא תורת חיים, שיש לה תשובות ברורות גם למקרים הקשים והכואבים ביותר. במידת הצורך, אני פונה לתלמידי חכמים מובהקים כדי לקבל את עצתם בנושא. כבר שנים שאני בא ויוצא בבתיהם של כל גדולי ישראל, כדי לתת מענה נכון לכל מקרה".

(צילום: Olivier Fitoussi / פלאש 90)

מהי התחושה אחרי שעונים תשובה הנוגעת בנושאים רגישים כל כך של חיים ומוות?

"התחושה היא נוראה, יש פעמים בהן אני עונה תשובה ופורץ בבכי. מדובר בהחלטות משמעותיות ביותר לחייהם של השואלים, ויחד עם התשובה הניתנת, אני מרגיש את כאבם".

ומה לגבי מטופלים שמתייעצים עם רב שלהם?

"לאותם אנשים אני מציע את עזרתי בנתינת הסבר לרב, בקשר למצב הרפואי וההלכתי לפי זווית הראיה שלי. מידע זה יכול לסייע לרב בהחלטתו, ולמי שרוצה - אני שמח לעזור".

עובד מהבית

עד בוא הקורונה, אפשר היה לראות את הרב קליין במסדרונות בית החולים, פועל במתן מענה לסוגיות ההלכתיות הרבות העולות במקום, ומסייע לכל דורש. אלא שכמושתל כליה, השנה האחרונה הכריחה אותו לעבוד מהבית. "כבר מההתחלה, היה עלינו לבצע שינויים מהרגע להרגע בנושאים רבים" אומר הרב. "בית חולים הוא מקום בו ההתארגנות היא מהירה ביותר, וכך גם אני עברתי לעבודה דרך הטלפון והמחשב, עם עוזרים בתחומים שונים. רק לפני כמה ימים הייתי בפגישת זום שכללה 39 איש. אז נכון שאין באפשרותי לפגוש את הציבור פנים אל פנים, אך כל בקשה מטופלת דרך האמצעים הטכנולוגיים בצורה הטובה ביותר. בכלל, תקופת הקורונה בבית החולים היא לא פשוטה. הרופאים 'נופלים מהרגליים' מרוב עבודה, ולצערנו המחלה אוסרת על המטופל להיות בחברת אנשים ומפילה גם חללים. ההתמודדות היא לא נורמלית, ואנחנו מנסים כל הזמן לתמרן בין מילוי הצרכים האישיים של החולים, לבין הישמרות מפני סכנת המחלה".

אילו שאלות עולות בתקופה הזו?

"עלו בירורים סביב נושא הכשרות של תרופות כאלה ואחרות, אך השאלות הגדולות יותר היו סביב הצורך לבקר את חולי הקורונה, ולהיפרד מכאלה שעומדים ללכת לעולמם".

ומה הקשר של הרב לכל זה?

"אנשים פונים אליי באופן אישי כדי לקבל עזרה בנושאים האלה, ואם יש באפשרותי לסייע במציאת פתרונות עבור חולי הקורונה ובני משפחותיהם, אני נרתם למשימה. עם הזמן למדנו להלביש את קרובי משפחתו של הנוטה למות בבגדי מגן, להתקין מערכות ויזואליות שדרכן רואים את החולים ולמצוא פינה מכובדת בה יוכלו בני המשפחה לשבת ולהתפלל על קרוביהם. השתדלתי לשמש לפה עבור הרבה בקשות אישיות של אנשים. אנחנו בונים בשנים האחרונות עולם מפואר של רפואה והלכה, ועדיין, הדבר החשוב ביותר הוא החסד הפשוט הזה".