חדשות בארץ
בג"ץ בהחלטה סופית: אין למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים בפסח
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דחתה את בקשת הרבנות הראשית לקיים דיון נוסף בפסק הדין שהורה לבתי החולים לאפשר הכנסת חמץ לשטחם בימי חג הפסח. יו"ר ש"ס אריה דרעי: "לא יעלה על הדעת, נדרוש לתקן את החוק". יו"ר דגל התורה, משה גפני: "שופטי בג"ץ חצופים"
- גבי שניידר
- פורסם כ"ו טבת התשפ"א |עודכן
אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
(עודכן: 13:47)
בג"ץ החליט היום (ראשון) לדחות את בקשת הרבנות הראשית לקיים דיון נוסף בפסק הדין, שהורה לבתי החולים לאפשר הכנסת חמץ לשטחם בימי חג הפסח. את ההחלטה קיבלה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שכתבה: "משהגעתי לכלל מסקנה כי לא נפסקה הלכה חדשה בפסק הדין, הבקשה נדחית".
יו"ר ש"ס, שר הפנים אריה דרעי, תקף את החלטת בג"ץ: "לא יעלה על הדעת, כי במדינה יהודית בתי חולים יחויבו להכניס לתחומם חמץ בפסח. מיד לאחר הבחירות תדרוש סיעת ש"ס בכנסת את קידום הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הסדרים לקבלת מבקרים) התש"ף-2020, כפי שהוריתי לח"כ משה ארבל להגיש בכנסת ה-23, אשר מבקשת לשמור על הסטטוס קוו ולהסמיך את מנהלי בתי החולים בנושא זה. שהרי בית חולים המשרת אוכלוסייה יהודית אינו דומה לבית חולים המשרת אוכלוסיות מיעוטים".
יו"ר דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני, הגיב בחריפות: "שופטי בג"ץ החצופים מנצלים את התקופה שבין כנסת אחת לשנייה, שאי אפשר להעלות את התיקון לחוק שלי בעניין הזה, ולא מתחשבים ביהודים שומרי כשרות הנזקקים להגיע לשירותי בתי החולים בפסח. נדרוש בכל תוקף את פסקת ההתגברות כדי לעצור ולעשות סדר בכוח הלא מוגבל שלהם".
השר לשירותי דת, הרב יעקב אביטן, אמר כי "מדובר בהחלטה שערורייתית הפוגעת אנושות בציבור הישראלי שרובו ככולו נזהר מחמץ בפסח, ודורסת ברגל גסה את הסטטוס קוו הקיים. בג"ץ באופן שרירותי החליט לדחות את בקשת הרבנות הראשית לישראל לקיום דיון נוסף בסוגיה משמעותית זו, בקשה אליה הצטרף אף היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט. משמעות ההחלטה היא הכשלה חמורה של רבבות עמך בית ישראל, המקפידים הקפדה יתירה על אי אכילת חמץ בפסח, וכעת אין דרך להבטיח שמאושפזים אלו יאכלו כשר בפסח. באופן הזה בג"ץ פורם את החוטים האחרונים בזהות היהודית ובאחדות העם. אני קורא לבג"ץ להתעשת ולכבד את רצון הרוב בישראל ולקיים דיון נוסף בסוגיה. לא ייתכן שבמדינת היהודים לא יתאפשר לציבור לשמור על אי אכילת חמץ בפסח".
שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, הגיב: "ההחלטה לחייב הכנסת חמץ לבתי חולים בחג הפסח מקוממת ומתריסה. זוהי כפייה חילונית מוצהרת במרחב הציבורי. במשך השנים הצלחנו להיאבק משפטית נגד המזימה להפרת הסטטוס קוו בבתי החולים הממשלתיים. נמשיך לפעול בכל דרך למניעת פגיעה כה אנושה במסורת ישראל".
יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת יעקב אשר, אמר: "בג"ץ החמץ הוא עוד דוגמה לניתוק ולאטימות של השופטים, שבשם הליברליזם כופים את דעתם על הרוב המסורתי במדינת ישראל. אני בטוח שמהבחירות האלו, שיתקיימו חמישה ימים לפני חג הפסח, נצא גדולים ומחוזקים ונסגור בחקיקה את הפירצה שמאפשרת לבג"ץ להשליט את מרותו על העם".
פסק הדין הראשוני של בג"ץ בסוגיה ניתן בסוף אפריל 2020, בעקבות עתירות שהוגשו על ידי הפורום החילוני, יחד עם פרופ' יורם לס וחברי כנסת ממרצ, ועל ידי ארגון עדאלה. בית המשפט קבע, כי לבתי החולים בארץ אין סמכות לאסור על המבקרים בהם להכניס חמץ לשטחם במהלך חג הפסח. עוד נקבע, כי למאבטחים בבתי החולים אסור לחפש מזון בכליהם של באי בית החולים, או לפנות אליהם בכל הערה, הנחיה או הסבת תשומת לב בנוגע להכנסת מזון במהלך החג.
החלטת בית המשפט התקבלה ברוב של שני שופטים – עוזי פוגלמן ועופר גרוסקופף – מול דעת המיעוט של השופט ניל הנדל. שופטי הרוב העניקו לבתי החולים, למשרד הבריאות ולרבנות הראשית פרק זמן של עשרה חודשים, כדי להיערך ליישום פסק הדין.
"האיסור על הכנסת דברי מזון לבתי החולים במהלך חג הפסח, אשר מונע ממטופלים לצרוך מזון לפי בחירתם במרחב האישי העומד לרשותם, פוגע בזכות לכבוד, בזכות לאוטונומיה ובחופש מדת", כתב פוגלמן בפסק דינו. "דווקא בבית החולים, מקום שבו מאבד אדם חלק ניכר מעצמאותו ונאלץ להתמודד עם קשיים גופניים לצד ניתוק מאורח חייו הביתי והמוכר, יש לנהוג בו בהגינות ובחמלה, ולשמור ככל הניתן על כבודו, על פרטיותו, על אנושיותו, ועל קיום צרכיו הבסיסיים".
פוגלמן הוסיף וטען, כי "הסמכויות הנתונות בידי הנהלות בתי החולים אינן כוללות הסמכה להגביל הכנסת מזון לבית החולים מטעמי כשרות. כמו כן, הפעלת מאבטחי בית החולים – בכל צורה – לצורך אכיפת האיסור על הכנסת מזון לבתי החולים בחג הפסח חורגת מן המגבלות הקבועות בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור".
מנגד, סבר השופט הנדל בדעת מיעוט כי "מדובר יותר בקונפליקט חברתי, רגשי ואנושי" בו "באופן מובהק, לא היה צריך להגיע להכרעה שיפוטית אלא ראוי היה לסיימו בפשרה חברתית". לדבריו, "נכון יותר שבית המשפט לא יכריע במחלוקת, ויאפשר לצדדים לפתור אותה עד סוף דצמבר 2021. התוצאה האופרטיבית היא מחיקת העתירה. היה ולא יושג פתרון מוסכם עד למועד האמור, ניתן יהיה להגיש עתירה חדשה".