מיומנה של טלפנית: "התפללתי שתחזרי אלי. אין לך מושג איזו מלחמה היתה כאן בגללך"

קראתי באחד מעלוני השבת המחולקים בבתי הכנסת מאמר יפה מאוד של הרב בידרמן, בו הוא מספר על אחד ממוסדות התורה והחסד שערך הגרלת ענק. הפרסים הראשונים היו על סכומי עתק של סכום לדירה. בערב ההתרמה קרה דבר בלתי צפוי. המחשב בחר מספר תורם שתרומתו אומנם מתועדת במחשב, אבל סירוב האשראי, שלא טופל, בלט על רקע החיוב שלא ירד. כך שבעצם התרומה לא מומשה.

לחץ, בלבול ומתח שרר במשרדי ההנהלה. האם לתת את הפרס לאותו תורם שבאמת רצה לתרום, אך עקב אי האישור מחברת האשראי תרומתו לא עברה? כמוסד האמון על אמונת חכמים נשלחה השאלה לבית  הרב. לאחר מחשבה הורה הרב לחזור לתורם ולשאול בתמימות, שכיוון שהתרומה שלך עומדת על סירוב אשראי, אולי יואיל לתת פרטי תשלום אחרים. אם ייתן אמצעי תשלום אחר - אז לתת לו את הפרס, ואם יתחמק - לבטל את זכייתו.

התורם השיב שאם לא הצליחו לחייב את הסכום - הוא לא מעוניין לתרום כלל, ומיד ניתק את השיחה. בכך פספס את מה שהכינו לו משמיים. בכך נכשל בעוד מבחן פרטי שיעדו לו במיוחד.

התורם, שחשב מן הסתם שיש לו הזדמנות טובה לברוח מההתחייבות, לא חשב פעמיים והתחמק. הוא לא חשב לרגע שהסכום עליו התחייב יכניס אותו לפרס ענק.

התורם גם לא חשב לרגע שהעמידו אותו בניסיון, האם להתחמק מן העזרה ללומדי תורה או להתאמץ עוד טיפה וכן לזכות להחזיק בני תורה. אילו היה עומד במבחן הזה, היה זוכה למטר של פרסים בעולם הזה, מלבד הנצח לעולם הבא.

הסיפור הזה קרה באמת. אבל אני מרשה לעצמי להקיש אותו כמשל לתרומות במוקד הידברות. כסף זה רק אחד מהפרסים שרוצים לתת לנו משמיים, אבל יש לקב"ה אין ספור מתנות לתת. אנו חווים זאת אין ספור פעמים במוקד הידברות. רובם הגדול של האנשים אליהם אנו פונות הם ציבור מעריץ ותומך, שגם אם אין ביכולתו לתת תרומה כספית - הוא מייחל תמיד להיות שותף. יש גם חלק קטן שמביע רצון ומבטיח תרומה, או לפחות מציין שהנה, עוד כמה ימים יחזור לתרום. אנו לא באמת יודעות מה הסיבה שהם יורדים מהר מאוד מהרצון להיות חלק בזכות. אנו לא שופטות. אבל יש פעמים שאנו רואות איך שהתרומה מתפספסת על כלום . אולי אפשר לפרש שיש כאלה שפשוט אין להם הזכות לתת.

אבל יש כאלה שעוברים את המבחן בהצטיינות יתר.

תורמת אחת הבטיחה שהיא מתכוננת לתרום בחודש הבא. כיוון שהיא אמרה זאת גם לפני חודשיים וגם לפני 4 חודשים וחוזר חלילה, לא מיהרתי לחזור אליה. הרבה מאוד התלהבות יש בציבור לערוץ ולתכניו. הרבה מאוד מעוניינים להיות שותפים, אבל מהרצון העז ועד לתת פרטי תשלום - הדרך לא תמיד קלה.

סימנתי לעצמי לחזור אליה לאחר 3 חודשים. באמת לא זכרתי הרבה מהשיחה. כשחזרתי אליה והצגתי את שמי ואת שם הארגון, היא התלהבה ואמרה: "אני לא מאמינה, חזרת אלי באמת?".

"ברור, הרי דיברנו".

"את לא מתארת לעצמך איזו מלחמה הייתה פה בגללך".

"בגללי?".

"כבר חודשיים שבעלי רוצה להשתמש בכסף ששמור להוראת הקבע למשהו אחר, אבל הפצרתי בו שיחכה עד שיחזרו אלי מהידברות. 'הרי כך סיכמתי איתם, הבטחתי להם. אתה עוד תראה שיחזרו'. אז הוא השיב – 'אבל היא לא חוזרת'. זה היה לפני חודשיים, ואני מסבירה לו – 'היא תחזור . אני רוצה לתת רק להידברות'. וכל שבוע הוא מסביר לי שלא כדאי לחכות לנציגה מהידברות. כך נמשך הדו-שיח ביננו כבר כמה שבועות".

"הרי יכולת ליצור קשר בעצמך?".

"אבל לא היה לי המספר. ואני התפללתי שתחזרי אלי, האמנתי שתשובי. אין לך מושג כמה שמרתי את התרומה, שזו תכנס להידברות דווקא".

"איזה זכות. אילו רק ידעתי, הייתי חוזרת אליך הרבה לפני".

התרומה נכנסה להידברות כפי שרצתה, וכמובן, כי היא נלחמה על הזכות להיות שותפה. גם אם היא לא זכתה בדירה או במיליון דולר, היא זכתה בזכויות עצומות שאין לשער של קירוב יהודים, וזאת ללא הגרלה. ואולי, מן הסתם, בחבילה של הטבות משמיים השמורות למצטייני המבחן.

לתשומת לב כולנו. מבחנים אלה הם לאו דווקא בתרומות, אלא בכל מעשה ומעשה.