מדד הדמוקרטיה: צניחה באמון הציבור בבית המשפט העליון ובנשיא המדינה

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הגישו היום (שני) לנשיא המדינה ראובן ריבלין את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020.

פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-18 ברציפות, ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי. הסקר נערך בחודש יוני 2021, אולם בעקבות משבר הקורונה והשפעותיו הנרחבות על החברה הישראלית בוצע סקר חוזר בסוף אוקטובר האחרון שבחן שוב חלק מהשאלות.

מנתוני המדד עולה, כי חלה צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת האמון בו, אך גם כאן חלה ירידה, מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר 2020 – הנתון הנמוך ביותר מאז 2008.

אחרי צה"ל, גם השנה נמצא כי נשיא המדינה זוכה לאחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל. אולם גם במוסד זה חלה שחיקה משמעותית: על פי הסקר, האמון שהציבור היהודי נותן בו ירד מ-71% אשתקד ל-63% בחודש יוני ול-56% באוקטובר.

ירידה ניכרת חלה גם במידת האמון שנותן הציבור היהודי בבית המשפט העליון. זו צנחה בתוך מספר חודשים בעשרה אחוזים – מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. במקומות הבאים ברשימה נמצאות המשטרה (41%) והתקשורת (32%). בתחתית הרשימה – הממשלה (25%), הכנסת – שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני), והמפלגות – שהאמון בהן ירד ל-14% (מ-7% ביוני).

אמון הציבור הערבי במוסדות השונים נמוך מזה של הציבור היהודי, וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט, שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%), צנח ל-40% באוקטובר. האמון במפלגות נפגע אף הוא קשות: אחרי עלייה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), הוא התרסק ל-14% באוקטובר.

עורכי המדד בחנו את השפעת משבר הקורונה על מערכות יחסים שונות בחברה – בין חרדים ללא-חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. בכל אחת ממערכות יחסים אלה, אובחנה החמרה בהכרת הנזק. שיעור המעריכים כי בישראל מתקיימת סולידריות חברתית רבה עמד באוקטובר על 17% בלבד – המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון.

ברשות השופטת הגיבו על תוצאות מדד הדמוקרטיה: "על פי המדד שפורסם היום, בית המשפט העליון הישראלי זוכה גם השנה לרמת האמון הגבוהה ביותר (בפער משמעותי) מבין רשויות השלטון האחרות בישראל, אחרי הצבא ונשיא המדינה. מהמדד שפורסם עולה כי מדובר במגמה כלל עולמית של שחיקת אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים, שלא פסחה גם על מדינת ישראל. כך, למשל, בית המשפט העליון האמריקאי זוכה, על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, לרמת אמון של 38% בלבד. מגמה זו בהחלט מעוררת דאגה ומחייבת בחינה ולימוד. הרשות השופטת אינה מקלה ראש בשחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט העליון בכללם. היא שוקדת ותמשיך לשקוד כל העת על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון, והיא תלמד את הדוח ותבחן דרכים להתמודד עם שחיקה זו".

עם זאת, הוסיפו ברשות השופטת כי "יש להבחין הבחן היטב בין חתירה לחיזוק ולשימור אמון הציבור ברשות השופטת, ובין הרצון לרצות ולעורר אהדה ציבורית. אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין על החלטותיה מרות זולת מרותו של הדין. זהו 'המערך הגנטי' של הרשות השופטת, והוא הכרחי כדי להבטיח שהציבור יקבל ויקיים את הכרעותיו של בית המשפט – שהן לא אחת הכרעות קשות ולא פופולריות – גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו של מי מן הציבור בעניין כזה או אחר".