איך אפשר לזכור כל כך הרבה הלכות, ועוד לבצע אותן בזמן אמת?

לאחרונה התפרסם באתר מסוים מאמר עם הכותרת (בתרגום מאנגלית): "שומרי שבת חסינים יותר כנגד התמכרות לטלפונים ניידים". בתחילה, קראתי את המאמר בגלל ששמחתי לראות שגם העולם הרחב מתחיל להכיר בסכנות האינטרנט, מה שהרבנים שלנו ראו בחכמתם כבר לפני שני עשורים ויותר, מתחיל לאט לאט להתברר לשאר העולם. אך בהמשך, שמתי לב לאבסורד שבמחקר הספציפי הזה, ולפער העצום בהבנת הנפש של רבותינו לעומת המדע - גם היום.

שתי קבוצות אנשים – שומרי שבת ושאינם שומרי שבת – התבקשו להימנע מהשימוש בטלפונים החכמים שלהם בשבת, ולאחר מכן לדווח על סימפטומים שונים הקשורים להימנעות מהדבר הממכר. המחקר יוצא מתוך הנחה שרוב בני האדם היום מכורים לטלפונים שלהם, והימנעות מהשימוש בטלפון החכם גורמת לרוב בני האדם לקשיים רגשיים. התברר באופן ממש מפתיע, ששומרי השבת דיווחו הרבה פחות על תחושות של לחץ, מתח, עצבות, שעמום, בדידות ועוד בעקבות ההימנעות מהשימוש בטלפון האישי שלהם במשך 25 שעות רצופות.

השוו את הממצאים עם מחקרים דומים על העישון, וראו שהתוצאות דומות. מעשנים שומרי שבת סובלים פחות ממעשנים שאינם שומרי שבת, המתבקשים להימנע מעישון בשבת לצורך המחקר.

נו, באמת. ברור שמי שבוחר להימנע מלעשות דבר מסוים מתוך בחירה לשמור שבת, יסבול הרבה פחות מאשר מישהו שנאלץ לעשות כך רק בגלל שהסכים להשתתף באיזה מחקר. אף על פי שסביר להניח ששומרי שבת מתמכרים באופן פחות חריף לניידים ולאינטרנט (וגם לעישון), בזכות הניתוק השבועי הקבוע, וכנראה המחקר בכל אופן מראה תוצאות הגיוניות, רק מי שאינו שומר שבת – מסוגל להתייחס לתוצאות המחקר הזה ברצינות.

טיפשים! בא לי להטיח בהם. שבת אינה סתם יום! והיהודי של שבת – אינו סתם בן אדם! אינכם יודעים שבשבת היהודי אינו אותו האדם שהוא בימות החול? איך אפשר בכלל להשוות בין יהודי שומר שבת לסתם בן אדם אחר בעולם?

יש 39 מלאכות שבת אסורות, עם המון תולדות וסעיפי הלכה, והמשותף ביניהם – שהם דורשים מהאדם לשנות את הרגליו והתנהגויותיו מקצה לקצה. מה זה לכבות את הפלאפון? ומה עם הדלקת אור חשמל? הפעלת הקומקום? לחיצה על כפתור המעלית? סחיטת סמרטוט? תשומת לב לצורת הגשת האוכל ואפילו צורת אכילתו? כל הדברים האלה נעשים בימי החול באופן אוטומטי לחלוטין, בלי מחשבה. איך אפשר לזכור כל כך הרבה הלכות, ועוד לבצע אותן בזמן אמת?

תבקשו ממישהו להימנע מכל הדברים האלה בסתם יום חול, לא נראה לי שיש מי שיעמוד בזה, גם אם הובטח לו תגמול רציני. יצטרכו לנעול אותו באיזה חדר ריק ומבודד, בלי חשמל ובלי טלפון, וגם בלי אוכל נורמלי, למשך 25 שעות.

נו, אז איך אפשר? פשוט מאוד. בשבת, גם המכור ביותר לכל מיני אני-לא-יודעת-מה יימנע מזה ביתר קלות, משום שבשבת, מרגע קבלת שבת בהדלקת נרות או בתפילה, היהודי מקבל נשמה של שבת, הנקראת "נשמה יתרה". נשמה זו, בניגוד לנשמה הרגילה של ימות החול, אינה מכורה לא למכשירים אלקטרוניים ולא לעישון; ואין לה שום בעיה להימנע מאלף ואחת הרגלים אחרים – כולל פעולות הנעשות ביום חול באופן אוטומטי לחלוטין. נכון, גם לשמירת שבת צריך להתרגל – אך יש "הרגל" של שבת ו"הרגל" של חול, ואין קשר ביניהם.

כי שבת – שבת זו לא בעיה. שבת זה משהו אחר.