הידברות לנוער: למה יש רע בעולם?

אנחנו נמצאים כעת בשיא משבר הקורונה, ובסגר המי יודע כמה. אם תלכו ברחובות, אולי תוכלו לראות בתוך העיניים של אנשים את העייפות והצער. אם הם יורידו את המסכה, כנראה שתראו גם את הפנים העקומות שלא ראו כבר אור שמש לא מעט זמן.

וכעת, נשאלת השאלה למה הקב"ה ברא את הרוע בעולם? למה לנו תקופת הקורונה הזאת? בשביל מה אנחנו צריכים את כל הייסורים והקשיים האלה? למה לפעמים אנחנו מרגישים שהקב"ה לא מרחם עלינו עם כל הרע שמציף אותנו? שאלות כאלה ואחרות צפות לא מעט בלב שלנו בתקופות משונות כאלה.

התשובה לכך נעוצה בדבריו של הבעל שם טוב הקדוש: "הרע הוא כיסא לטוב", למה הכוונה?

אמרו חכמים ש"אין רע יורד מן השמים". מה שאנו רואים כ"רע", הוא חלק מהחסד שהקב"ה עושה עם העולם כדי להיטיב אתנו. למה הכוונה?

בזמן יציאת מצרים, כשפרעה "נזכר" להתחרט על ששלח את עם ישראל ורדף אחריו עד שכמעט הגיע אליהם עד לים סוף, רגע לפני שעמדו לחצות, ראו עם ישראל שפרעה קרב אליהם, ונאמר "ופרעה הקריב", ולא קרב. לומר שפרעה גרם ללבבות עם ישראל להדבק ולהתחנן לקב"ה שירחם עליהם ויראה להם אהבתו ונפלאותיו, בכך שתלו את עיניהם למרום.

פרעה הרשע, ששעבד את עם ישראל למוות, "בכבודו ובעצמו" עושה שליחות לקרב את עם ישראל לה' יתברך. כל הבריאה כולה היא שליחות אחת גדולה לעשות רצון ה' יתברך בעולם, עבור כל יהודי או עבור כל מטרה שהקב"ה רוצה בקיומה ועל כן כל הרע שאנחנו מסוגלים לתאר לעצמנו כמו מחלות, מינוס בבנק, ציון נכשל, מריבות עם משפחה והורים הם תמיכה לטוב, כדי שנתחזק, נתקן ונשפר את עצמנו להיות יהודים טובים יותר. מי שאינו משתמש ב"רע" הנראה לעין כאל תמיכה וסיוע לטוב פשוט לא רואה את המציאות כמו שה' מעצב אותה, אלא במשקפיים חצי מלוכלכות – חצי שבורות.

כן, גם הקורונה היא כיסא לטוב. הקורונה היא לא מגיפה שבה הקב"ה סוגר חשבון עם כמה אנשים ואומות בעולם הזה, אלא כל העניין של הקורונה עבורנו, הבנים של הקב"ה, היא לעורר אותנו להתחזק ולהתקרב יותר אל ה' יתברך בעוצמה גדולה יותר! בזמנים האלה של המגיפה אנו יכולים להשיג השגות, להתעלות באמונה ולהתחזק פי כמה וכמה מאשר בימים רגילים. דווקא בזמנים שחושך ועצבות מסתובבים בעולם ובשכונה מתחת לבית, יש לנו היכולת להוציא לפועל כוחות שלא הכרנו בעצמנו, ולראות כמה אנחנו חזקים ועוצמתיים בזכות האמונה יותר מכפי שחשבנו.

מי מאתנו שרגיל להסתכל בחדשות, ופוגש את מיטב נביאי הזעם על דסק החדשות בפריים טיים, ושומע כמה קריסות, מדדים ונתונים מחרידים, שינשום עמוק, ויזכור שהתקשורת איננה מייצגת בשום אופן את האדם המאמין אלא דווקא את האדם המודאג והעצוב שסומך על בשר ודם שיושיע אותו.

את משקפי האמונה שלנו אנו מרכיבים, מנקים ומשדרגים בעצמנו, והם הכוחות שלנו להמשיך להסתכל על העולם באהבה וחסד גם בימים משונים אלה. עלינו לזכור מה שאמרו חכמים, שכל אחד מאתנו צריך לומר שעליו העולם עומד, העולם על מי שמאמין שה' כל יכול ואין רע יורד מן השמיים, בואו לא נהיה חלק מאלו שכבר נפלו ושחכו להחיות את העולם.