מצמרר: "כבר אין צורך, קיבלתי את התשובה המתאימה משמים"

השבת היתה ההילולא של המקובל הצדיק הרש''ש זיע''א. המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א דרש בשיעורו השבועי בשבת על מעלת הצדיק שהבטיח שכל מי שיגיע לקברו ויתפלל בשברון לב יזכה לישועות.

ביום שישי רבים עלו לקברו, וכן ביום ראשון ימשיכו לעלות.

סיפר לי החברותא שלי, הגאון המקובל הרב יעקב עדס שליט"א, שמי שנמצא בבית של הרש''ש זיע''א זוכה לרוח הקודש וחזיונות.

החזון איש זצ"ל הגיע לירושלים וישב שעה ארוכה בביתו של הרש''ש זיע''א, ואמר שכאן מקבלים הארה של קדושה.

הרב גפנר, יהודי מירושלים, שתיקן את ברכת הכוהנים בכותל המערבי בחול המועד, זכה להיות תקופה ארוכה שם בבית וסיפר שקיבל חזיונות, וכל ימי חייו הוא חי לפיהם.

מספרים שבחייו של הרש''ש זיע''א כל מי שהיה מגיע לביתו היה נרדם, וישר מקבל תשובה לשאלה שבעבורה הגיע.

מעשה באדם שהיה עני מרוד, מלא בייסורים ומכאובים שונים. יום אחד החליט ללכת לקבל את ברכתו של הצדיק המקובל רבי שלום שרעבי הרש''ש זיע''א, וגם לשאלו כיצד עליו לפרש את הנהגת ה' עמו, ומה עליו לעשות כדי שיוקל לו.

כאשר בא לבית הרב נתבקש להמתין, ע"כ התיישב וכיון שהוא עייף מטורח הדרך, שקע בשינה עמוקה.

בחלומו הוא רואה את עצמו מגיע לשמים ורואה לפניו שדרך שוממה אף נפש אחת לא נראתה באופק. אט אט החל צועד במעלה הדרך. לפתע שמע מאחוריו קול רעש גדול, והנה עוקפת אותו מרכבה גדולה מלאה מלאכים צחורים כשלג. אחר כך חלפה על פניו עוד מרכבה כראשונה ובעקבותיה מרכבות רבות כולן מלאות מלאכים לבנים, חלקם גדולים ועצומים וחלקם קטנים וצנומים.

כאשר תמה שיירת המלאכים הלבנים, החלה לעבור על פניו שיירה ענקית של מרכבות נושאות מלאכים שחורים מטילי אימה. הדבר עורר את סקרנותו, הוא החיש את צעדיו, עד אשר הגיע לככר רחבת ידים, ושם מצא את כל המרכבות חונות. המלאכים שירדו מהן פנו לעבר מרכז הככר שם עמדו מאזנים ענקיות, והחלו לעלות עליהן.

האיש לא הבין מה מתרחש לנגד עיניו, עד שהוסבר לו שכאן הוא בית דין של מעלה וכעת דנים דינו של אדם. המלאכים העולים על המאזניים נוצרו מהמצוות ומהעבירות שעשה האדם בימי חייו. כאשר עושה אדם מצוה בשלימות, נברא מלאך לבן גדול וכבד משקל, אך כאשר אין המצוה נעשית בשלימות נברא מלאך פגום, חסר איברים או דק וצנום.

והוא הדין לגבי המלאכים הנוצרים ממעשי העבירות, אלה שנבראו מעבירות שנעשו בכוונת תחילה או מתוך הנאה, נראו כאן גדולים וכבדים. לעומתם, המלאכים שנבראו ממעשי עבירה שהיו בשוגג או בהרגשת אונס וכדומה היו צנומים וקטנים.

ואכן ראה שעל כל אחת מן המרכבות ישנו שלט שעליו כתוב שם של מצוה או של עבירה. על המרכבות של המלאכים הלבנים היה כתוב: תלמוד תורה, תפילה, גמילות חסדים, שמירת שבת ועוד… ועל המרכבות של המלאכים השחורים היה כתוב: ביטול תורה, חילול שבת, גזל, קנאה, ועוד…

ובינתיים המאזניים הולכות ומתמלאות במלאכים לבנים מצד אחד, ושחורים מצד שני. ובעוד הם מטפסים ועולים על המאזניים התעניין האיש לדעת מי הוא האדם הנידון במשפט זה, כאשר משיבים לו שהוא עצמו נידון במשפט הוא נחרד לראות כי כמעט כל המלאכים כבר ניצבים על המאזניים וההכרעה נוטה לצד המלאכים השחורים. ידוע ידע, כי אם זו תהיה התוצאה הסופית, יהיה דינו כדין הרשעים, וע"כ החל רועד כולו מפחד.

והנה הכרוז מכריז ושואל, האם נשארו עוד מלאכים? התשובה היא: "לא!" ושוב שואל הכרוז, אולי סבל היהודי ייסורים בימי חייו, ואם כן אפשר לצרפם ליד הזכויות? מיד מופיעה מרכבה ענקית של מלאכים שנבראו מכוח היסורים שסבל, וכנגד כל מלאך של יסורים הורידו מהמאזניים כמה מלאכים שחורים, שכן יסורים ממרקים ומצרפים את האדם מעוונותיו.

כעת רווח לו מעט, כאשר ראה שמשקלם של השחורים הולך ויורד וכפות המאזניים כמעט השתוו זו לזו. כאשר תמו גם מלאכים הייסורים ראה שהכף עדיין נוטה במשהו לצד העבירות, ומזה הבין האיש שמצבו בכי רע. הנה עוד מעט יוכרז על פסק דין, והכף נוטה לרעתו! בצר לו נפלטה לפתע מפיו זעקה גדולה ומרה: "הבו לי עוד קצת ייסורים!!!"

מקול הצעקה התעורר האיש מחלומו, רק עכשיו הבין שהכול היה חלום, קם מהכורסא ופנה לעבר הדלקת, הרבנית קראה לו: "הרי רצית לדבר עם הרב" השיב לה: "כבר אין צורך קיבלתי את התשובה המתאימה משמים"

 קראתם נהנתם אנא תשתפו לזיכוי הרבים.

זכות הרש''ש זיע''א תגן בעד המשתפים לבשורות טובות.