בצל הקורונה: תאוריות קונספירציה אנטישמיות נגד היהודים

לקראת יום השואה הבינלאומי, שיצוין ביום רביעי, פרסם הבוקר (ראשון) משרד התפוצות את דוח האנטישמיות לשנת 2020. על פי ממצאי הדוח, מגפת הקורונה נוצלה בשנה החולפת להפצת תאוריות קונספירציה אנטישמיות נגד יהודים ברחבי העולם ונגד מדינת ישראל. מי שעומדים מאחורי הקונספירציות הללו טוענים, שהיהודים הפיצו את הנגיף בכדי להפיק רווח כלכלי מהכאוס שהוא גורם ובכדי ליצור סדר עולמי חדש. הדוח מספק תחזית קודרת לשנת 2021, לפיה המשך המגמות הקיימות צפוי להוביל לעלייה חדה במקרי האנטישמיות והאלימות כלפי יהודים ומטרות יהודיות ברחבי העולם.

הסגרים שהוטלו ברחבי העולם בשל מגפת הקורונה הנמיכו אומנם את פוטנציאל החיכוך בין האוכלוסיות, כך שלראשונה מזה שנים לא נרשמו נרצחים בתקריות אנטישמיות. עם זאת, התפרצות הקורונה הציתה גל האשמות ותאוריות קונספירציה אנטישמיות כנגד יהודים.

במשרד התפוצות מציינים, כי הזירה המרכזית לביטוי האנטישמיות עברה בשנת 2020 מהמרחב הפיזי למרחב הוירטואלי. עלייה של עשרות אחוזים נרשמה בשנה זו בהפצת אנטישמיות ברשת. עם פרוץ משבר הקורונה, איתרה מערכת הניטור של המשרד ניסיונות של פעילים אנטישמיים מוכרים לקשור בין יהודים לבין המגפה. שיאם של הנסיונות בא לידי ביטוי במה שנראה היה כקמפיין איראני ש'רץ' ברשת תחת ההאשטאג #Covid48. ההאשטאג, שהשווה את מדינת ישראל לנגיף הקורונה, הופץ 250 אלף פעם ונצפה על ידי מאות מיליוני משתמשים בטוויטר.

הדוח מציין את העלייה שחלה בשנה האחרונה באנטישמיות בארצות הברית. הגורמים לכך – בנוסף למשבר הקורונה שהיכה קשות במדינה – הם הקיטוב הפוליטי במערכת הבחירות לנשיאות, הפצת תאוריות קונספירציה והמחאות בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. סקר שערך הוועד היהודי האמריקאי (AJC) העלה, כי תשעה מתוך כל עשרה נשאלים מוטרדים מאנטישמיות. שמונה מתוך עשרה סבורים, כי היא גברה בחמש השנים האחרונות.

גם בגרמניה אובחנה בשנה החולפת עלייה נוספת באנטישמיות. ההקצנה מתבטאת בגילויי אנטישמיות גוברים בקרב שוטרים וכוחות ביטחון. בין השנים 2020-2017 נפתחו 380 הליכים נגד פעילי ימין קיצוניים שעבדו במשטרה הגרמנית. חוקרים בתוך המשטרה מצאו עדויות לשוטרים לבושים מדים וסמלים נאצים, ונחשפו שערוריות רבות הקשורות לאנטישמיות וגזענות בשורות המשטרה הגרמנית.

למרות שבכוחן של הרשתות החברתיות לעשות הרבה יותר כדי למנוע הפצה של דברי שטנה, נראה שהצעדים שנקטו הרשתות המרכזיות כנגד שיח שנאה הובילו את משתמשיהן הקיצוניים ביותר להגר לרשתות פחות מפוקחות. נתוני מערכת הניטור של משרד התפוצות מצביעים על ירידה של כ-50% במספר ההודעות האנטישמיות שפורסמו בטוויטר בין 2018 ו-2020, אולם הרגולציה הגוברת ברשתות החברתיות דחקה את הפעילים הקיצונים לפלטפורמות "אלטרנטיביות" ברשת, שהפכו למקלט עבור לאומנים לבנים ונאו-נאצים. המידע הייחודי שנאסף ממערכת הניטור של המשרד מראה שמשתמשים שהודרו מאתרים אלו עברו להשתמש בפלטפורמות נטולות רגולציה, שם הם יכולים להתבטא בחופשיות.

האנטישמיות באה לידי ביטוי גם ברמה הממסדית. לראשונה מאז השואה, ישנו איום ממסדי על חופש הדת היהודי באירופה על ידי איסור מנהגים ותיוג יהודים בציבור על ידי הממסד. בית הדין האירופי לצדק קבע, כי כל מדינה תוכל לפסול באופן עצמאי שחיטה כשרה בגבולותיה, מבלי שהדבר יפר את החוק האירופי הכולל, וזאת תוך שהוא ממשיך להתיר ציד. הפסיקה מהווה תקדים מסוכן, ומעלה חשש מהגבלות נוספות שיכללו הטלת איסור על ברית המילה.

הדוח מעלה גם היבטים חיוביים בהגברת המודעות לתופעת האנטישמיות ובמאבק נגדה. כך, לדוגמה, צוין כי באוקראינה קיים קשב רב לסוגיה מאשר בעבר, וראשי המדינה ושרים מתבטאים בגנות התופעה בצורה עקבית ונחרצת. כמו כן, השנה אימצו שלוש מדינות בעלות רוב מוסלמי – אלבניה, קוסובו ובחריין – את הגדרת האנטישמיות כסטנדרט לזיהוי אנטישמיות ברחבי העולם. בחריין היא גם המדינה הערבית הראשונה לאמץ את ההגדרה. שלוש מדינות אלו מצטרפות למדינות רבות נוספות – בהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה – ולארגונים בינלאומיים ואוניברסיטאות מובילות, אשר אישררו את הגדרת העבודה לאנטישמיות, הכוללת גם הכחשת שואה ואנטי ישראליות.

משרד התפוצות פיתח מערכת ייחודית (Antisemitic Cyber Monitoring System), המסוגלת לאתר ולמפות סוגים שונים של אנטישמיות ברחבי הרשת. המערכת מסוגלת לזהות מפיצי אנטישמיות, לאתר את האזור הגאוגרפי ממנו הם פועלים, לייצר התראות מסוגים שונים ועוד. רק בשנה החולפת זיהתה המערכת מילוני פוסטים אנטישמיים ברחבי הרשת.

המערכת, שזוהי השנה הרביעית לפעילותה, מעניקה תמונת מצב עדכנית למצב השיח האנטישמי ברשת ומסייעת ביצירת תמונת מצב עדכנית ועצמאית, שאינה תלויה במתווכים חיצוניים או בבעלי עניין. בזכות המערכת, משרד התפוצות יכול לאמוד בכל עת את היקף תופעת האנטישמיות ברשתות החברתיות – על פי פילוח למדינות השונות. מעבר לזה, המערכת מאפשרת לייצר חיתוכים ולזהות סגמנטים שונים, כמו ניתוח המניעים השונים, כיווני התפתחות, הגברת המודעות הציבורית ועוד.

השנה הוכנס למערכת פיתוח חדש וחיוני, שמאפשר לה למפות גם רשתות אלטרנטיביות אשר אינן נתונות לרגולציה. בצורה זו המערכת יכולה לאתר מפיצים אנטישמיים שפעילותם הוגבלה ברשתות מקובלות דוגמת פייסבוק, יוטיוב וטוויטר. בנוסף לכך, התווספה למערכת פונקציית ניטור בשפות רוסית וספרדית, הפועלת במקביל לשפות הניטור הקיימות: אנגלית, צרפתית, גרמנית וערבית.

''במשך אלפי שנים שימש העם היהודי שעיר לעזאזל לכל חוליי העולם. לצערנו, האנטישמיות לא פסחה גם על המגפה הנוכחית", אמרה שרת התפוצות עומר ינקלביץ'. "בעבר תופעה זו גרמה להרג של קהילות יהודיות שלמות, היום היא ממוחזרת ואף מקבלת תנופה ברשתות החברתיות".

"אם האנטישמיות היא תופעה גלובלית, גם המלחמה בה צריכה להיות גלובלית", הוסיפה ינקלביץ'. "כולי תקווה, שבשנה הקרובה נצליח לשלב ידיים בדרך למגר את נגיף האנטישמיות מהעולם. רק מאבק עיקש ובלתי מתפשר יוכל להדוף את המגפה הזו".