מדברים באותה שפה, אבל מבינים דברים אחרים

זה שכל אחד חושב אחרת על מה שנראה אותו דבר, למדתי מיד אחרי החתונה שלנו, לפני הרבה מאוד שנים.

הגעתי הביתה מחתונה של חברים, בה בעלי לא יכול היה להשתתף מסיבה כלשהי. נכנסתי הביתה עייפה ותשושה, ובעלי התעניין: "נו, איך היה?".

"היה מלא עד אפס מקום. לא רק שלא היה מקום לעמוד, גם לא היה מקום לשבת. אז פשוט חזרתי מוקדם יותר, כמו שאתה רואה".

"בשביל זה טרחתי?", שאלתי את עצמי. "הכלה לא תזכור אפילו שהייתי, מתוך כל כך הרבה אנשים. היא בקושי שמה לב שאמרתי לה מזל טוב, מיהרה מאורחת לאורחת, לא הצלחתי להתכבד אפילו בחצי בורקס ולא נשארה קולה בבקבוק האחרון שהיה מונח על הבר".

למחרת נסענו יחד לברית שהתקיימה לתינוק של חברים. בחוץ פגשנו זוג חברים טובים.

"היית אתמול בחתונה של יהודה כהן?", שאל החבר את בעלי.

"לא, ממש מרגיז אותי, הבנתי שהפסדתי", שמעתי את בעלי אומר.

הסתכלתי בו בתמיהה.

"הבנתי שהייתה חתונה-חתונה. תשמע, מגיע לו, ליהודה, הוא אדם טוב כל כך, ידעתי שכל מי שמעריך אותו ישמח לשמוח אתו".

כשעזבנו את המקום שאלתי את בעלי: "ממי הבנת שהייתה חתונה יפה כל כך?".

הוא הסתכל עלי והתפלא: "כך אמרת לי!".

"אני אמרתי?".

ניסיתי להיזכר מתי התלהבתי מהחתונה שבה הייתי צריכה לחפור את דרכי פנימה, בקושי אמרתי מזל טוב ופרחתי החוצה.

"כן, את אמרת לי במפורש שהיו בלי סוף אנשים, מילאו את כל האולם, לא היה מקום לשום דבר נוסף, לא היה מקום לשבת ואפילו לא לעמוד. את אמרת לי את זה, לא?".

ניסיתי להיזכר מתי התלהבתי מהחתונה, ונזכרתי שאכן סיפרתי שהיו בלי סוף אנשים, אלא שאני התכוונתי לרע, ואילו בעלי לקח את זה לכיוון הטוב. אני מיררתי על כך שלחינם נסעתי עד שם, שלא היה לי מקום לשבת עד שהגעתי, שהכלה בקושי ראתה את פני – ובעלי לקח את זה למקום שבו אם מגיעים הרבה אנשים, סימן שהחתונה נהדרת.

למה זה קרה?

לא כיוון שהוא לא מבין את שפתי, אלא כיוון שכל אדם רואה את אותו דבר בעין אחרת.

המציאות היא אותה מציאות, השאלה היא איך אתה מתייחס אליה...

אני חושבת שזהו לקח חשוב כל כך, מכיוון שאם אנו מבינים אותו, אנחנו יכולים להינצל מהרבה מאוד מצבים, שבהם איננו מבינים איך השני לא מבין מה אנו רוצים ממנו.

מה אנחנו רוצים זה מזה? את מה שאנחנו מבינים זה מזה!

כל אחד מבין אחרת, וזה הסוד.