היסטוריה וארכיאולוגיה
מצמרר: תגיות זיהוי של ילדים יהודים נחשפו במחנה ההשמדה סוביבור
תגיות זיהוי אישיות שענדו ארבעה ילדים שנשלחו למחנה ההשמדה בסוביבור שבפולין נחשפו במהלך חפירה ארכיאולוגית באתר המחנה. הארכיאולוג יורם חיימי: "עשר שנים אני חופר בסוביבור, וזה היה היום הקשה ביותר שלי"
- גבי שניידר
- פורסם י"ג שבט התשפ"א |עודכן
התגית של אנני קאפר (צילום: יורם חיימי)
עדויות מצמררות ממחנה ההשמדה סוביבור בפולין: תגיות זיהוי אישיות של ארבעה ילדים בגילאי 11-5 מהעיר אמסטרדם שבהולנד נחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה. התגיות הינן מעין תליונים העשויים ממתכת אותם ענדו הילדים על צווארם. הן נשאו את שמותיהם, את תאריך הלידה שלהם ואת שם העיר ממנה הגיעו.
את החפירה הארכיאולוגית יוצאת הדופן, המתנהלת לקראת הקמת מרכז מבקרים חדש במחנה, מנהלים צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.
שמות הילדים שתגיותיהם נמצאו הם לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר והילד דוד יהודה הי"ד.
התגית של לאה יהודית דלפנייא (צילום: יורם חיימי)
"ככל הידוע לנו, תליונים עם שמות ילדים נמצאו רק במחנה סוביבור, והם לא מוכרים משום אתר אחר", אמר הארכיאולוג יורם חיימי. "מעניין לראות, שהתוויות שונות זו מזו, ולכן נראה שלא מדובר ביוזמה מסודרת, אלא ביוזמות פרטיות של הורים שהכינו עבור ילדיהם תווית זיהוי. סביר שההורים ביקשו לוודא שניתן יהיה לאתר את יקיריהם בכאוס של מלחמת העולם השנייה".
לצורך קבלת פרטים על הילדים, יצרו החוקרים קשר עם מרכז Camp Westerbork, אשר בתקופת השואה שימש כמחנה ריכוז של יהודים שגורשו מהולנד למזרח אירופה, וכיום משמש כמרכז מבקרים והנצחה. לדברי חיימי, "תגיות המתכת של לאה, דדי, אנני ודוד אפשרו לנו לחבר פנים וסיפור לשמות, שהיו עד היום שורה אנונימית ברישומי הנאצים. החפירה הארכיאולוגית נותנת לנו הזדמנות לספר את סיפורם של הקורבנות ולכבד את זכרם".
"עשר שנים אני חופר בסוביבור, וזה היה היום הקשה ביותר שלי", הוסיף חיימי. "עמדנו עם הדסקיות בשטח, ליד המשרפות, התקשרנו למרכז ומסרנו להם את השמות. התגובה היתה מיידית. קיבלנו לטלפון תמונות של ילדים רכים ומחייכים. הכי קשה היה לשמוע, שאחד מהילדים שאת התגית שלו החזקנו ביד, הגיע לסוביבור במשלוח של רכבת ילדים בני 8-4 שנשלחו לכאן למות לבדם. הסתכלתי על התמונות ושאלתי את עצמי: איך מישהו יכול להיות אכזר כל כך?".