מסעיר את ארה"ב: "הרגישה שהיא עומדת למות לקראת הלידה - וזה מה שקרה"

כשנודע לסטפני ארנולד שהיא בהריון עם ילדה שני - כבר בחודשים הראשונים להריון, היא הרגישה רע, ולאו דווקא במובן הפיזי. 

לדבריה, לאורך שבועות ארוכים היא הסתובבה עם התחושה שמשהו רע הולך לקרות בלידה הזאת, מבלי שיהיה לה שום מושג מאיפה המחשבות והתחושות הללו מגיעות. 

בראיון שנערך עמה לאחרונה, סיפרה ארנולד כי התחושה המוקדמת הזו שהיא עומדת למות - התגשמה בשבוע ה-20 להריונה, כאשר מתה למשך 37 שניות. "ראיתי את הרופאים מלמעלה, רוכנים מעליי ומנסים להציל אותי", סיפרה במסגרת סרט תיעודי שיצא לאחרונה, שמספר את סיפורה. "ריחפתי מעל לגוף שלי, וראיתי גם את הקרובים שלי שמתו".

לדבריה, לא הייתה לה שום יכולת לשתף את הסביבה שלה במה שעובר עליה, לפני כן. "היה כל כך קשה לנסות לדבר על ההרגשה שמשהו רע הולך לקרות, כשאין לי שום דבר מוחשי להראות. אמרתי לבעלי ג'ונתן 'אני לא יודעת מה להגיד לך, חוץ מהעובדה שיש לי תחושה חזקה שמשהו רע עומד לקרות'".

אם מישהו היה עוצר אותה ברחוב ושואל אותה מה שלומך, ואיך ההריון מתקדם - "הייתי פשוט אומרת 'אני הולכת למות'"

זה הגיע למצב שבו, כך היא מסבירה, אם מישהו היה עוצר אותה ברחוב ושואל אותה מה שלומך, ואיך ההריון מתקדם - "הייתי פשוט אומרת 'אני הולכת למות'".

מעניין לציין, אבל המוות שלה לא אירע בלידה עצמה, שכן את ג'ייקוב הקטן ילדה בלי בעיות בכלל. "זה קרה לפי מה שאמרו לי ממש כמה רגעים אחרי הלידה", היא משחזרת. "מתתי מוות קליני למשך 37 שניות, ופשוט ראיתי איך שמובילים אותי לחדר שמעניק חיים לג'ייקוב ולוקח את שלי. ג'ייקוב נולד ושניות אחר כך אני מתתי ועברתי לסרט תלת מימדי שבו יכולתי לראות את כל מה שקורה מחוץ לגף שלי. ראיתי את כל מה שקורה בחדר הניתוח, וראיתי שהרופא המרדים יושב בכיסא סמוך לרגליי. ראיתי את האחות שקפצה לי על בית החזה כדי לעשות לי החייאה, וממש הכל. לא הייתה תקרה, לא היו קירות. הכל הסתובב בהרבה כיוונים ויכולתי לראות הכל".

אחד המראות היותר קשים שהיא זוכרת מרגעי האימה הללו הוא את בתה עם המטפלת שלה, שהייתה בכלל בצד אחר לגמרי של בית החולים. "פתאום ראיתי שהרופאה, ד"ר לוויט, צועקת: 'זה לא יכול לקרות, זה לא יכול לקרות' לפני שהרגשתי משיכה חזקה בבטן וחזרתי לגוף שלי".

כשהיא התעוררה, הופתעה סטפני לגלות כי חוויית סף המוות שחוותה - נמשכה שישה ימים (!) שבהם הייתה שרויה בתרדמת ועם אי ספיקת כליות חמורה. "לקח לי קרוב לשנה להתאושש מכל מה שעברתי, והייתי צריכה ללמוד לעשות את הדברים הכי פשוטים בחיים, כמו לאכול או לדבר. אני שמחה שהכל מאחוריי", היא מסכמת.