השבת של אסתי פשנדזה: "כאשר הגיעה האבחנה, הרופא בכה יחד איתנו"

מהי השבת בשבילך?

"שבת בשבילי היא משהו שמחכים לו כל השבוע. היא זמן מיוחד של אתנחתא משטף החיים, שמאפשרת לנו לעצור ולהתבונן על עצמנו ועל החיים. ובכלל, הקשר שלי לשבת הוא חיבור של אהבה אני אוהבת לאפות ולבשל מאכלים מיוחדים, המטבח זו הממלכה שלי, ולכבוד שבת אני משתדלת למצות את כישרונותיי בתחום, כי אין כמו השבת".

זיכרון ילדות משבת.

"אבא שלי היה חד לנו חידות על הפרשה בכל שבת. אני זוכרת את הציפיה שחשנו, ואת ההנאה של חיפוש התשובה בכל מיני ספרים. עד היום אני מתגעגעת לרגעים האלו".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"למעשה, אני מתחילה כבר במוצאי שבת להתכונן לשבת הבאה. את כלי הכסף אני מכניסה לארון לאחר הברקה, מכבסת מיד את בגדי השבת, ובמהלך כל השבוע חושבת ומתכננת להיות מוכנה לשבת בזמן. את הקניות לשבת בדרך כלל אנחנו עורכים בימי רביעי, ואת האפייה של העוגות או העוגיות אני מתחילה ביום שלישי או ביום רביעי, תלוי בלו"ז שלי באותו שבוע ובהתאם למלאי שיש בבית. ביום חמישי אני מכינה את כל הבישולים לשבת. בדרך כלל אני לא עובדת בימי חמישי וששי, בכל אופן כלות לא מתחתנות בסוף השבוע (האמת, שבקורונה כבר שמענו גם על זה...) ולרוב, תפירת שמלות כלה איננה נחוצה דווקא אז. וכך אני פנויה להכנות לשבת, וכל ענייני העבודה מחכים בסבלנות. אם קורה מקרה חריג ואין לי ברירה אלא לרדת לעבודה, זה ממש מפריע לי בתפוקת העבודות לשבת. לכן משתדלת מאד לא להיקלע למצב כזה. אוהבת להקדיש את יום חמישי נטו להכנות לשבת.

"זה היה המצב האידיאלי אצלנו עד השנה האחרונה. הייתי מסיימת את כל ההכנות ביום חמישי. ביום ששי היינו מארגנים את הבית מוקדם, הילדים התלבשו לשבת, ושעה לפני שבת קבלנו על עצמנו את השבת. אומנם בלי להדליק נרות, כי השעה עדיין מוקדמת, אבל כן קבלת שבת מבחינה הלכתית: לא עושים יותר מלאכות שאסורות בשבת. ואז התיישבנו ל'עונג שבת': הייתי מכינה מאכלים מיוחדים, או שבעלי קנה ממתקים ומעדנים אם לא הספקתי להכין באותו שבוע, וכך נכנסנו לשבת עם טעם מתוק מדבש.

"כל הסדר הזה התנהל אצלנו במשך שנים, ברוך ה', עד שבחודש אב האחרון שברתי את הקרסול בצורה מאד מורכבת, ומאז אני נתונה במסכת ייסורים מתמשכת. עברתי שני ניתוחים, כאשר השני מתוכם הסתבך וכף רגלי הפכה למשותקת. הייתי מרותקת למיטה וכל העשייה הרגילה שלי שבתה ופסקה. עברנו שבועות קשים בהם לא יכולתי לתפקד, לא יכולתי ללכת והכי נורא, לא יכולתי לישון מרוב כאב. הייתי מטושטשת מכאבים איומים וכל שנותר לי היה לבכות... ההכנות לשבת נפלו אז על כתפיו של בעלי המסכן, ארגוני חסד עזרו לנו בהכנת ארוחות, עוזרת הגיעה לנקות בחלק מהזמן, והכול היה מורכב בהרבה. לעת עתה אנחנו מנסים להתאושש מהשלכות הפציעה שלי, ולערב שבת חלומי כמו בימים הטובים עוד לא הגענו. אולם בעז"ה אני מקווה שנזכה בקרוב לחזור ולהכניס את השבת ברוגע ובנחת שכאלו. הילדים שלי מחכים מאוד לרגעים אהובים של 'עונג שבת' עם כניסת השבת".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"התפריט שלנו מבוסס על אוכל מסורתי עם שינויים קלים שאני מכניסה. בליל שבת אנו אוכלים חלות מאפה בית עם שפע של סלטים. לאמיתו של דבר, הילדים אוכלים רק מעט טחינה, רוטב פיצה, וסלט ירקות. ואם לא הספקתי, אז אפילו צלחת של עגבניות שרי מהווה פתרון נהדר בשבילם. שפע הסלטים הוא יותר בשבילנו... אנו אוכלים גם מנת דג חמה, זה יכול להיות דג סלמון, פורל, דניס או לברק, ואני משתדלת לקנות דווקא דג טרי ולא קפוא. לטעם של דג טרי אין תחליף. לאחר מכן אני מגישה מרק עוף עם אטריות וקניידלך. הקטנה שלי קוראת להן מיידאלעך (בעברית- ילדות) וכולנו צוחקים... לאחר המרק אנו אוכלים עוף במתכון ובתיבול מגוונים, לפי ההשראה שנופלת עלי בכל שבוע, ולא לפי מתכון קבוע. בשבתות מיוחדות אני מכינה בקר.

"לתוספות כבר אין לאף אחד מקום, אבל אני מכינה אותן בכל מקרה, בשביל ההרגל והמסורת. זה יכול להיות אורז, פשטידת תפוחי אדמה, או תפוחי אדמה מתובלים אפויים בתנור, לצד סלט חסה או פשטידת ירקות אחרת. לקינוח אני מכינה ברוב הפעמים קומפוט פירות מבושלים, ובשבתות החורף אנחנו נהנים להתפנק עם סופלה חם, ולפעמים בתוספת כדור גלידה מעליו.

"בסעודת שבת בבוקר התפריט קצר יותר: חלות וסלטים כמו בסעודת הלילה, סלט ביצה עם בצל, בדרך כלל זה בצל מטוגן, כאשר המפונקים שלי מבקשים את הביצה בלעדיו. ואז מגישה את הגאלע - רגל קרושה, ולעתים גם כבדים. לאחר מכן אוכלים את הטשולנט - חמין, והקינוח משתנה: בשבתות החורף נאכל לקינוח סלט פירות או עוגה מיוחדת. בקיץ אנו מעדיפים גלידה או קינוח קר בכוסות".

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"בדיוק בשבוע שעבר יצא לי לשוחח על הנושא עם חברה, ופתאום גיליתי שגם בעריכת שולחן יש הרגלים שונים והבדלים בין משפחות. חברתי סיפרה על מפות שולחן כחולות או זהובות ושולחן צבעוני ויפהפה, ואני התפלאתי: מפה כחולה יכולה להתאים לשבת? זה היה לי חדש ומעניין מאד. אצלנו, גם אם המפה תהיה חגיגית במיוחד, אין סיכוי שנשתמש בה בשבת. על השולחן אנחנו פורשים תמיד מפה לבנה או מקסימום מפת שמנת, שבעיניי היא גם חגיגית ושבתית מאוד. עליה אנו עורכים עם כתמי צבע עדינים באמצעות מפיות בד לבנות או ורודות בהירות, פלייסמנטים בצבע ורוד או זהב, וצלחות חרסינה בצבע שמנת ועיטורי זהב. יש לנו גם סכו"ם מוכסף עם עיטורי זהב וחבקים תואמים. בני בן העשר עורך את השולחן, ובכל שבוע הוא מחליט אילו צבעים וסטים להתאים.  אני לא מוותרת גם על ואזות בגדלים שונים עם פרחים חיים, והם נותנים אוירה מיוחדת לשולחן שבת. וכמובן, מניחים על השולחן גם את כלי הכסף השבתיים האופייניים: מלחייה, גביע לקידוש, כלי למים אחרונים, כוסיות קטנות עם מגש ללחיים, כלי מהודר לזמירות, ובקבוק יין מוכסף".

מה החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"כל השבת מבחינתי היא אהבה גדולה, אבל המתנה שלי בשבת היא תחושת הרוגע. אין לחץ, אני קמה לי בשבת בבוקר ויכולה להתפלל כמו שצריך, במתינות, בלי עול ובלי לדלג בחופזה. זה החלק האהוב עלי ביותר".

מהו האתגר שלך בשבת?

"זו מן התלבטות קבועה כמה והאם להיות יותר עם הילדים ולא רק לנצל את הזמן לעצמי עם שינה, קריאה ושאר תחביבים שמוצאים את מקומם רק בשבת".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"כבר באמצע שבוע כשאנו מכינים דברים לשבת, אנו מזכירים לילדים להגיד 'לכבוד שבת קודש'. וכאשר אנו עורכים קניה גדולה והמצרכים מגיעים הביתה, הם כבר יודעים כי הפריטים המיוחדים נשמרים בפינה מיוחדת לכבוד שבת. הבגדים היפים שלובשים לכבוד שבת, חשובים ותורמים אף הם לאהבת השבת. גם ילד קטן מרגיש הנאה מבגד מיוחד של שבת. הילדים שלי מבחינתם היו רוצים כבר ביום שישי בבוקר להתארגן ולהתלבש לשבת".

שבת בלתי נשכחת

"כבר סיפרתי כי לפני חצי שנה שברתי את רגלי. הוכנסתי מיד לניתוח לאיחוי הרגל, וששה שבועות אחר כך התחלתי לחזור לעצמי ב"ה. היו כאבי ניתוח והיו קשיים בתפקוד, אבל הפיזיותרפיה השפיעה היטב וחשבתי שאנחנו לקראת סיום התקופה הקשה. לא ידעתי אילו ימים מחכים לי... כשהגענו לביקורת אמר לנו הרופא כי כעת עלי להיכנס לניתוח נוסף, על מנת להוציא את הברגים שמחזיקים את הקרסול. זה היה אמור להיות ניתוח פשוט וקל, ובכל זאת לקחנו רופא מומחה באופן פרטי. 'עשר דקות ואת בחוץ' הבטיח לי המנתח, אולם הניתוח התארך והסתבך ורק לאחר שעה הוצאתי מחדר הניתוח. הרופא התנצל ונבוך מאד כשסיפר לבעלי שאחד הברגים נשבר בתוך הרגל, והוא נאלץ להרחיב את החתך ולנסר את העצם כדי להוציא אותו בשלמות.

"כשהתעוררתי, חשתי שאני בוערת מכאבים. עבר עלי לילה קשה מאד, ובבוקר אמרתי לרופא כי אינני מרגישה את כף הרגל. הוא נבהל מאד ופתח את החבישות, בדק את הרגל מעט ואחר כך, כמו תפס את עצמו, סגר מהר את החבישה ואמר לי ביבושת: 'זה לא קשור לניתוח. כנראה הרגל עוד רדומה. אם תמשיכי לא להרגיש תפני לבדיקת עצבים'.  וכך חזרתי הביתה, עם רגל משותקת, כאבים מטורפים, ובלי להבין כלום ממה שקורה אתי.

"חמישה שבועות נוראים עברו עלי. לא יכולתי לדרוך על הרגל, לא התחלתי להתאושש מהניתוח, והכאבים האיומים אפפו אותי בכל רגע. כל משככי הכאבים שנתנו לי לא הועילו, אפילו צמח הקנאביס לא השפיע עלי. קבלתי כדור מיוחד נגד כאבים אך הוא לא השפיע מיד, ולקח לו זמן רב עד שהחל להשפיע לטווח ארוך. ובינתיים לילות שלמים לא הצלחתי לעצום עין מרוב ייסורים. לאורך התקופה התהלכתי סהרורית ומעורפלת מרוב כאבים וחוסר שינה. אני נזכרת בזמנים האלו ומתחילה לבכות מחדש. אלו היו ייסורים שהנפש לא יכולה לשאת.

"הרגשתי שמשהו לא בסדר, אבל לא ידעתי להגדיר מהו. באיזשהו שלב הבנו שזה לא אמור להיראות כך, ופנינו לבדיקת הולכה עצבית. עם תוצאות הבדיקה הגענו למומחה מיוחד לנוירוכירורגיה, והוא מיד אבחן כי שני עצבים נפגעו ברגלי במהלך הניתוח. הוא הסביר כי הכאבים האיומים הם כאבים נוירופתיים, אחד הכאבים החזקים ביותר המוכרים בעולם הרפואה. מצד אחד הרגל רדומה, והאצבעות לא יכולות לזוז, ומצד שני כמו אש עוברת לי ברגל ומבעירה אותה כל הזמן. הרופא היה רגיש מאד וכמעט בכה יחד איתנו מגודל הסבל העובר עלי. סוף סוף ידענו והבנו מה קורה איתי, ועצם הידיעה הקלה עלי.

"זמן קצר לאחר האבחנה הסופית, עדיין בעוצם הכאבים והחידלון וחוסר האונים, הגיע יום רביעי. שכבתי במיטה ונזכרתי ששבת קודש מגיעה. שבת שעד לא מזמן כה אהבתי והשקעתי לכבודה, וכעת, תקופה ארוכה כל כך שאיני זוכה לפעול דבר למענה. התגעגעתי נוראות לשבת המלכה, ופתאום אמרתי לעצמי: 'אוקיי. אז הרופא אישר ואבחן. הרגל שלי משותקת וזהו זה. אבל אני לא רוצה להיות נכה! לא מוכנה להישאר כך במיטה, עם הכאבים האיומים, וללא אף פעילות. עכשיו והרגע אני חייבת לקום ולהכין משהו לכבוד שבת!'

"בכוחות אדירים, שאין לי מושג מהיכן באו, משכתי את עצמי לעמידה. נשענתי על הליכון וכיסאות ונגררתי למטבח. ושם התחלתי לבשל את מאכלי השבת. בעלי ראה אותי וכמעט התעלף. 'מה את עושה במטבח? אני אקנה הכול. אני אבשל. נסתדר כמו שהסתדרנו עד עכשיו'. אבל אני לא הסכמתי לוותר על ההכנות לשבת. 'תעזור לי ויחד נכין פה הכול' אמרתי לו בעקשנות. 

"וברוך ה', באותו שבוע זכיתי לאפות חלות לכבוד שבת, לבשל מרק, וטשולנט, וסלטים, ודגים ואפילו קינוח. לא וויתרתי על כלום. הקב"ה נתן לי כוחות שמימיים, עשיתי הכול לאט לאט לאט, ובעלי עזר לי מאד, ובאותה שבת מופלאה – היו לנו מאכלי שבת נהדרים בטעם של בית. בטעם של אימא.

"הילדים היו נרגשים כל כך. הייתה לנו שבת מדהימה ומלאת חוויה. אחרי חצי שנה של צער ואין אונים, כולם התגעגעו לאוכל של אימא. הקב"ה הכניס טעם מופלא במאכלים הללו, שנעשו ביזע ובדמע, וכולנו חשנו בהם טעם גן עדן. זו הייתה שבת שמחה, עם הרבה התרגשות שנתה לנו הרבה כוחות להמשך. שבת שאף אחד מאיתנו לא ישכח.

"ומאותה שבת, הברכה רק הלכה וגדלה: אני לא מוותרת על הזכות להכין את השבת, ומתעקשת לעמוד בעצמי ולבשל. היו שבועות קשים יותר בהם דילגתי על חלק מהתפריט, והיו שבועות שהצלחתי לבשל הכול, אבל את ההכנות לשבת כבר לא החמצתי. המאמץ לכבוד שבת רק נותן לי עוד כוחות ועוד ברכה. ופתאום ראינו שדברים משתנים. הכדור נגד הכאבים החל סוף סוף להשפיע קצת ועוד קצת, והתחלתי לחזור ולתפקד. בתחילה צלעתי נוראות, אחר כך הצלחתי ללכת בלי הליכון, צעד אחד צעד, ואיכשהו, משבוע לשבוע קצב ההליכה שלי משתפר. בהמשך אף חזרתי לעבודה חלקית, והתרגשתי לחזור לכלות שלי. כמה היה חשוב לי לחזור אליהן במהירות, ומשעשיתי זאת הרגשתי שגם הן נותנות לי כוח. בעזרת ה', כולנו מקווים כי ההתקדמות תמשיך לטובה.

"אני לא רב או נביא, ואיני יודעת להצביע על חשבונות שמיים, אולם לתחושתי, אותה שבת מופלאה, בה הכנתי שבת כנגד כל הסיכויים, הייתה הפתח לכל הברכה שחזרה אל חיי.

מתכון שבתי מיוחד - עוגת שכבות קלה במיוחד

שכבה ראשונה:

2.5  כוסות קמח

2  ביצים

3/4  כוס שמן

1  סוכר וניל

1/2  כוס סוכר

 1/2 שקית א. אפיה

מערבבים את כל החומרים יחד לעיסה חלקה. אני מערבבת את החומרים בתוך שקית מהסוג החזק, וכך אין צורך בכלים!

לשטוח את הבלילה בתבנית מס'  20×30.

2  חבילות שוקולד מריר

לשבור את השוקולד לקוביות ולפזר אותן מעל העיסה בתבנית.

להכניס לתנור שחומם מראש ל - 180 מעלות. להמתין כשלוש דקות עד שהשוקולד נמס. להוציא את התבנית ולמרוח את השוקולד לשכבה אחידה.

שכבה שנייה:

1  כוס קמח

3  כפות קפה

קמצוץ מלח

1/2  שקית א. אפיה

1  סוכר וניל

3/4  כוס שמן

1½  כוס סוכר

3  ביצים.

לערבב את כל החומרים יחד. גם כאן ניתן לעשות זאת בקלות וביעילות בתוך שקית נילון עבה. לצקת את הבלילה על שכבת השוקולד.

לאפות בחום 180 מעלות במשך 3/4 שעה.

לא לשכוח להגיד לכבוד שבת קודש!