יום דבש יום בצל – שיתוף מסרים בתקופת הקורונה

תודה לכל המשתפות במסרים שלהן בתקופת הקורונה.

כמה שעד היום הערצתי כל אישה בהיותה אם עקרת בית ובנוסף עסוקה בפעילות מחוץ לבית, הערצתי רק הולכת וגוברת מיום ליום.

אשתף כאן בחלק מהתובנות שנשלחו ע"י נשים יקרות. מכול אחת אפשר ללמוד! במסגרת הזו ניתן לשתף במעט, מקווה בהמשך לשלוח את המסרים הנוספים:

שעת מבחן – שעות הערב

שעת המבחן שלי היא שעת הערב, וזה לא חד פעמי. מציאות זו חוזרת כל ערב!

כאן חייבת להיות למידה, שיפור, התייעלות.

נכון זה קשה יותר ומורכב יותר בזמן הסגר - אבל אולי לא היתה ההתבוננות הזו ללא הקושי של הסגר...

לדעתי ,למרות כל הקושי והמורכבות של השעה וים המטלות תוך כדי-יש סיסמא שצריכה לנגן לי חזק בראש:"לשמור על רוגע! על אוירה טובה ונעימה! על שמחה!" למרות קולות הרעש ברקע והבכי של הקטנה, השעון הדוהר והעייפות הגדולה...

עוד אחת מוסיפה טיפים:

1. להתחיל את היום עם דברים חשובים ורק אחר כך לעבור לדברים דחופים (כמו עבודה, בישול, כביסה וכו') אחרת עומדים באותו מקום.

2. לחייך גם כשאין כח ורצון. כי חיוך מאיר, מחמם וממיס כל קושי.

מצוקת הסובב

המסר שלי ברור ואותו אני מעבירה לילדי בכל הזדמנות: לעזור, להקשיב, לשמח אנשים וילדים.

כל שיחת טלפון, אוזן קשבת, חיוך לבבי, מילה טובה, עזרה פיזית ובקיצור, כל מה שגורם לזולת שמחה - התפקיד שלנו לעשות זאת.

בתקופה הזו צריך יותר לשים לב למצוקות של הסובב אותנו, לפקוח עיניים ולהיות שם בשבילם. לגרום נחת רוח לאבא שבשמים.

יום דבש יום בצל

הזמן עובר, וכל יום אנחנו עושות פחות או יותר אותם הדברים.

יש ימים שקל יותר ויש ימים מאתגרים יותר, כמו שנקרא יום אסל יום בסל.

אני למדתי, ועדיין לומדת, שהילדים שלנו הם מתנות יקרות מפז גם אם לפעמים לא פשוט. אנחנו מאכילות, מלבישות, מרדימות מקלחות, משחקות, עוזרות, מקשיבות אוהבות וגם קצת כועסות, אבל הם כל עולמנו ואנחנו צריכות להודות לשם יתברך על החסד להיות אמא!

לא להלחץ מבית הספר

המסר שלי הוא לא להילחץ מבית הספר, ומהלימודים של הבנות, העיקר שהאווירה תהיה רגועה ומלאת כיף והנאה (לימודי הבנים הם בקטגוריה של ביטול תורה ולכן אני לא מדברת עליהם).

נסיים במסר האחרון לפוסט זה אותו כתבה אחת הקוראות: אמונה ובטחון מוחלט בהקב"ה, השקעה בפנימיות ובמשפחה ופחות בחיצוניות ובקניות!

פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית pid38a@gmail.com