הרב יאשיהו פינטו - כיצד הצדיקים יודעים את מה שעתיד להיות בעולם?

ידע האדם שיש כח גדול בחלומות, ומן החלומות אפשר ללמוד ולדעת הרבה דברים על מצבו הרוחני ועל העומד להיות. רק צריך להיות בחכמה ובתבונה איך להבין ולפרש את החלומות. והיום שאין לנו בית המקדש ואין אורים ותומים ואין כהנים ואין נביאים, הקב״ה בכל מיני דרכים מיידע את העולם וביותר את הצדיקים במה שעומד להיות בעולם.

וכך מסופר שבזמן ה״דברי חיים״ מצאנז, שהיה קודש קודשים וככהן גדול בעל עבודת השם עצומה ובעל צדקה עצום, שלח לו מכתב אחד מקרוביו וכתב לו, שמדברים בעולם שעומד להיות אסון גדול, והחוזים בכוכבים מדברים על דבר חמור שעומד לקרות. ובאותם ימים, בכל מקום דיברו על אסון גדול שמתקרב ובא לעולם.

ואותו בן משפחה של ה״דברי חיים״ זצוק״ל שאל אותו, אם לחשוש ממה שמדברים או לא לחשוש מזה. ועונה רבנו ה״דברי חיים״ שהוא אומר לו בידיעה ברורה, שלא יקרה כלום. ומדוע, ״כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי אלוקים דָּבָר, כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים״ וזה שהוא לא יודע כלום והקב״ה לא נתן לו שום סימן, זה ראיה שלא יקרה כלום. וכך היה, שעבר התאריך שאמרו שיקרה אסון ולא היה כלום.

הנה הקב״ה מגלה לעבדיו הנביאים בכל דור ודור, את אשר עומד להיות. רק על האדם להיות עירני לסימנים, שהקב״ה נותן בעולם. וכאשר האדם משגיח בסימנים ועירני לדברים, הוא מבין ויודע כל דבר.

כדברי רבותינו, כשאוניה עומדת לטבוע, יום או יומים לפני כן, כל העופות והציפורים עוזבים את האוניה. כך כשיש רעידת אדמה, מלכות עומדת ליפול או איש חשוב עומד למות. וכן סימנים המובאים בספר הקדוש ״רגל ישרה״. מהמזג האוויר ביום כיפור, אם תהיה שנה גשומה או לא ח״ו וכל דבר ודבר יש סימן מהקב״ה לפני שקורה הדבר.

ואבותינו ורבותינו ידעו מהחלומות, להבין ולדעת דברים. והנה הגמרא (ברכות נה) האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא (הרואה חלום ואינו יודע אם הוא טוב או רע) ליקום קמי כהני בעידנא דפריס ידייהו (יעמוד נגד הכהנים בעת נשיאת כפים) ולימא הכי, ריבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך. חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא וכו׳ וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן תהפוך כל חלומותי עלי לטובה. ומסיים בהדי כהני דעני צבורא אמן. (מסיים תפילתו ביחד עם הכהנים, כדי שבעת שיענו הציבור אמן על ברכת הכהנים, תחול ענייתם גם על תפילתו) ואי לא, (אם גמר תפילתו קודם שגמרו הכהנים ברכתם) לימא הכי, אדיר במרום, שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום.

והנה בספר ״משנת חסידים״ לאחד מגורי האריז״ל, כתב בזה הלשון (מסכת שארית האצילות פז אות ז), מי שחלם חלום רע לא יקבלנו ולא יספרנו כלל לשום אדם. אלא יבקש עליו רחמים בברכת כהנים, עכ״ל.

והנה נדקדק בדבריו הקדושים, לא יספר דבר החלום לשום אדם. והנה עלינו לדעת שבשעה שהכהנים נושאים את כפיהם, זה זמן מיוחד של רחמים.

***

וידועים דברי המדרש, כשציוה הקב״ה ״כה תברכו את בני ישראל״ הצטערו עם ישראל ולא רצו לקבל את זה. וביקשו מהקב״ה, אנחנו רוצים שהקב״ה בכבודו ובעצמו יברך אותנו ולא על ידי שליחים. ואז הקב״ה אמר, כאשר הכהנים נושאים כפיהם, הקב״ה עומד עימם ומברך את ישראל. ולכן ברכת כהנים כל כך חשובה ובעלת משמעות, ולכן לא מסתכלים על ידי הכהנים, כי השכינה שורה שם.

והנה זמן של ברכת כהנים הוא שעת רחמים. וכל צער שיש לאדם, זה זמן שיכול האדם לבקש רחמים מהקב״ה. ומובא ב״זוהר הקדוש״ (פרשת נשא קמז) תנאי תנא קמיה דרבי שמעון, האי מאן קמצער בחלמא (המצטער מחלום שראה) ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא, רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך וכו׳. משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כולהו (בשעת נשיאת כפים יש רחמים בכל העולם). ומאן דיבעי צלותא בצעריה, אתהפך ליה דינא לרחמי. (והמתפלל בעת ההיא מחמת צערו, מתהפך לו מדין לרחמים)

והנה מובא ברב הקדוש מקאמרנא זצוק״ל בפירוש ״דמשק אליעזר״ על הזוהר הקדוש (פ נשא) שכתב, מי שיש לו ח״ו איזה צער ורוצה להתפלל להושיע לו מצערו, יתפלל אז, מיד אתהפך ליה מדינא לרחמי. שנמתק ממנו כל הצער והדינים עד שנעשה חסדים טובים עלינו ועל כל ישראל הקדושים, עכ״ל.

ושמענו מעשה על אדם שנפל בשבי במלחמת יום הכפורים. ומשפחתו היו קרובים מאוד למור זקני, רבי משה אהרון פינטו זצוק״ל, ומשפחתו היו בוכים יומם ולילה, לא ידעו אם חי, אם מת. והיו מבקשים ממור זקני עצה לישועה. מור זקני אמר להם, אל תפסידו שום ברכת כהנים. תלכו ובשעה שהכהנים נושאים את כפיהם, תבקשו ישועה מהקב״ה וכך עשו. ואחרי זמן, חזר האדם מן השבי.

וכמה סיפורים מספר השבוי על הניסים מעל הטבע, שקראו לו כמה פעמים השובים ורצו להורגו, ולא עלה בידם. וכן כמה אנשים שהיה להם בעיות קשות, שאין בשכל להינצל, ובקשנו להקפיד לילך לברכת כהנים ולבקש להיפקד בדבר ישועה ורחמים, ואנשים נושעו בדברים מעל הטבע.

וידועים דברי ה״מדרש רבה״ (נשא יא) על הפסוק ״הנה מטתו שלשלמה, ששים גיבורים סביב לה״ (שיר השירים ג ז), שהכונה על ברכה שיש בה שישים אותיות. ואמרי התם, ״איש חרבו על ירכו״. שאפילו אדם רואה בחלומו, כאילו חרב מחתכת בירכו מה יעשה, ישכים לבית הכנסת ויעמוד לפני הכהנים, וישמע ברכת כהנים ואין דבר רע מזיקו.

וידועים דברי רבותינו דהנה אם יש לאדם דבר רע או בעיה, בברכת כהנים יש ששים אותיות, והבעיה שיש בטלה בשישים. וזה אחד מהכוחות של ברכת כהנים.

והנה הקשו באחד מהשיעורים שמסרנו, האם מותר לבקש בקשות, בשעה שהכהנים והחזן מברכים את הברכה או בין פסוק לפסוק בשעה שמנגנים ומסלסלים בקולם החזן והכהנים.

הנה הגמרא (סוטה מ) אומרת, שבזמן המקדש נהגו הציבור לומר פסוקים בשעת ברכת כהנים. ונחלקו האמוראים האם נכון לעשות כן או לא. ואמרי התם, אמר רבי חנינא בר פפא, כלום יש לך עבד שמברכין אותו ואינו מאזין. והיינו, שאין לומר פסוקים בשעת הברכה, שצריכים להאזין לברכתם. וכן נפסק להלכה בשו״ע (סי קכח ס׳ כו)

והנה מובא מחלוקת בראשונים, אם מותר לומר התפילה, רבונו של עולם כנגד חלום, באמצע ברכת כהנים. מובא בשו״ת ״תרומת הדשן״ (סי כז), נשאל מכח הגמרא זו, איך אפשר לומר תפילת ריבונו של עולם לבטל חלום רע, בעת נשיאת כפים. והלא מפורש שם שאין לומר פסוקים בעת ברכת כהנים.

והשיב, שיש לומר התפילה בעת שהכהנים מאריכים הברת התיבה של סוף כל פסוק ופסוק, מברכת כהנים. דהיינו, באות כ׳ של תיבת וישמרך. בכ׳ של ויחונך. ובל׳ של שלום.

אך ב״שו״ת מהרי״ל״ (סי קמח) נשאל אותה שאלה וכתב, שמותר לומר רבונו של עולם בעת שהכהנים אומרים ברכתם. דאדרבה הרי כמבקש מהקב״ה שתועיל ברכתם לבטל חלומו הרע. ומה שאמרו חז״ל שאין לומר פסוקים בברכת כהנים, היינו רק כשאומר סתם פסוקים לשבח, שאין להם שייכות לקבלת ברכתם.

והנה מרן ה״בית יוסף״ ורבנו הרמ״א חלקו בזה (סי קל) והעתיק דברי תשובת מהרי״ל וקילס דברו, שאין חשש לומר התפילה באמצע ברכות כהנים, כיון שמבקש מהקב״ה שיתקבל הברכה לענין ביטול החלום.

ורבנו הרמ״א זצוק״ל ב״דרכי משה״ (סי קכח סקיד), מעתיק את דברי ״תרומת הדשן״ שיש לומר התפילה, כשהכהנים מאריכים בסוף התיבה ואינם מבטאים אותיות.

והנה רבנו האר״י הקדוש זצוק״ל ב״שער הכונות״ (דרוש עלינו לשבח דרוש א) כתב רבנו המהרח״ו זצוק״ל, בברכת כהנים כשמגיעים אל ״וישם לך שלום״ יאמר, רבונו של עולם אני שלך וכו׳. ויש לו להשלים תפילה זו עם גמר ברכת כהנים, כדי שיענו הקהל אמן אחרי תפילתו גם כן, ואז תתקיים תפילתו.

וכן סברת ה״מגן אברהם״ (סי קל סקא) וכן היעב״ץ ב״מור וקציעה״ (סי קל) כותב, שאף שאין לומר התפילה בעת שהכהנים מברכים כדי להאזין לברכתם, מכל מקום בסוף הברכה כיון שכבר שמע רובה מפי הכהנים, אין חשש לומר התפילה.

והנה הקשה לנו כהן, שהוא עצמו חלם חלום רע, מה יעשה. אלא הגמרא (חולין מט) אומרת ״ואני אברכם״ הוי אומר, כהנים מברכין לישראל והקב״ה מברך לכהנים. ובקהילתנו הקדושה נקבל על עצמינו כדברי רבינו האר״י הקדוש, בסוף בברכת כהנים ולסיים עם האמן של הכלל וכך ודאי יש רושם גדול בשמים וזכות עצומה.

ונשתדל ביותר בברכת כהנים. ושמענו על קדושי עליון, שהיו אומרים לאחינו האשכנזים שלא נושאים כפים בחוץ לארץ רק במועדים, ללכת למנין ספרדי לשמוע ברכת כהנים, כי יש כח גדול של ישועה בברכת כהנים.

וידוע המעשה על רבנו הגר״א זצוק״ל, שרצה לבטל המנהג שלא מברכים ברכת כהנים בחוץ לארץ. וכל מיני טרדות שלא על פי טבע קרו לו ולא ביטל המנהג.

וזוכרים אנו ברכת כהנים אצל אבותי הקדושים, איך הקפידו שמי שצריך ישועה, יבוא בזמן ברכת כהנים להיות תחת ידיהם בזמן הברכה. הקב״ה יזכה אותנו לברכה האמורה בתורה ועל ידי זה יושפע שפע רב מכל העולמות.

ובזכות התורה הקדושה ובזכות האבות הקדושים, הקב״ה ישפיע שפע רב על צדיק וחסיד וירא השם וסר מרע, רבי יעקב פרץ. ימלא הקב״ה משאלות ליבו לטובה ולברכה.

״כי שם ציוה השם את הברכה חיים עד העולם״.